בתשובה לאיפסילון, 24/10/04 22:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מוצא שזה מדהים ממש כמה אפשר לדבר ולנתח ולפרשן ולמחות בלי בעצם לדעת על מה ולמה. זה ממש קסם המציאות שלנו, העיסוק הכפייתי בכלום. לא כך? פוליטיקה בדרך כלל מעניינת אותי רק כאמצעי להשכמה (אם מהרדיו היו בוקעים שירים, הייתי משלב אותם בכיף בחלום, אני צריך את הברברת התפלה כדי להקיץ משנת היופי..), ואני מתנער מההבלות שבה במהלך היום. אבל פתאום זה נחת עליי, שכל העיסוק בפרוייקט הזה הוא מסך עשן, ושגם לי יש עשן בעיניים. אם היה נערך היום משאל, הייתי אובד עצות (עם ברירת מחדל טבעית: לומר "לא") |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |