 |
|
 |
||
|
||||
 |
הצבעתי "לא, מחשש שיש רוב לתומכי ההתנתקות", אבל אחרי שצפיתי בחלקים מהדיון בכנסת היום, אני נוטה לשנות את דעתי. אני אסביר: לצערי לא שמעתי את נאומו של רה"מ במלואו (הייתי עדיין בעבודה), ולכן אני נסמך על הקטעים ששודרו במהדורות החדשות. בקטעים הללו רה"מ לא הסביר כיצד כיצד התכנית שלו טובה לישראל. הוא לא פירט את כל היתרונות שיצמחו לנו ממימושה, ולא הסביר כמה התכנית טובה - כפי שהייתי מצפה ממישהו שמציג תכנית ומבקש שיתמכו בה. תחת זאת הוא דיבר על עניינים פרוצדורליים ("מאשימים אותי שרימיתי את הבוחרים - זה לא נכון"), והטיח עלבונות במתנגדיו (שהם לוקים ב "משיחויות" [כך במקור, שלוש פעמים]). בקיצור - שום תשובה לשאלות שבתגובה 255920. שניים שהיו עשויים לתקן את הרושם הזה (בפרט עבור אנשים כמוני שהתפנו לצפות בדיון רק בשעות הערב) הם שר הביטחון, שאול מופז, וחבר הכנסת עמרי שרון. שניהם נחשבים לקרובים ביותר לרה"מ, ולתומכים הגדולים ביותר בתכנית בתוך הליכוד. אלא ששניהם בחרו, משום מה, לוותר על זכותם לנמק את התמיכה שלהם בתכנית. אולי לא היה להם מה לומר? אנשי מפלגת העבודה ושמאלה ששמעתי גם הם כמעט ולא התייחסו לתועלת שבתכנית. חלקם הקדישו את רוב נאומם להסבר מדוע התכנית גרועה (משום שהיא חד צדדית), ורק בשניות האחרונות הודיעו שיתמכו בה בכל-זאת. במקום לנמק מדוע התכנית טובה, נשמעו שוב ושוב אותן ססמאות: "אי אפשר לשלוט בעם אחר!" "תוך כמה שנים הערבים יהיו פה רוב!" "אתם (מתנגדי התכנית) חושבים שאפשר לעשות כל דבר בכח" ואפילו "ההתנחלויות הן הבעי הגדולה ביותר של מדינת ישראל" (לצערי אני לא זוכר מי בדיוק אמר מה). כל זה בלי להסביר מהו הקשר בין חורבן היישובים בגוש קטיף ובשומרון לבין הבעיה הדמוגרפית, או השליטה בעם אחר. אולי כי קשה להסביר את הקשר הזה. לעומתם, השר עוזי לנדאו דווקא כן התייחס לתכנית. בקול שקט ובלי לזעוק סיסמאות, הוא פירט אחת לאחת את הרעות שיצמחו למדינת ישראל ממימוש התכנית. החל מהעידוד המוראלי שיקבלו הטרוריסטים, המשך בהקלת התנאים שבהם יוכלו לפעול, ובחוסר היכולת שתיהיה לנו להגיב (בגלל נוכחות של גורמים זרים) וכלה בנטל הכלכלי העצום שתטיל התכנית על המדינה (שעשוי לחסל באיבם את ניצני הצמיחה), ואפילו בהשלכות האקולוגיות ההרסניות שיהיו לעזיבת צפון השומרון על מאגרי המים באיזור - מה שעשוי להביא, לדעת מומחים, למידבור של איזורים שלמים בצפון הארץ. ולמה כל זה גרם לי לשנות את דעתי בשאלת המשאל? מפני שנותרה בי עדייו קצת אמונה ביכולתם של אזרחי ישראל לחשיבה עצמאית. אני מאמין עכשיו, שאם תינתן במה הוגנת לשני הצדדים להציג את עמדותיהם (שלא דרך מסך-העשן של התקשורת, אלא ע"י תשדירי תעמולה, עימותים וכו'), יהיו מספיק אנשים שהיום מצהירים שהם תומכים בתוכנית, שיקשיבו לדברים, וישנו את דעתם. אולי אני קצת תמים, אבל היום בכל זאת התעורר בי איזה שביב של תקווה. אני משנה לכן את בחירתי ל"כן, אך יש לדרוש רוב יהודי או רוב מיוחס" - רוב שיש לדעתי סיכוי סביר שלא יושג. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שלא מדובר בתרגיל הסחה לעניין החקירות הפליליות נגד שרון, הרי שלשרון, וכנראה גם למופז, ישנן כנראה סיבות כבדות משקל, אותן הם בוחרים שלא לחלוק עם הציבור, לדחוף את תוכנית ההתנתקות. אני מניח שהסיבות אינן פופולריות וקל להתקיף אותן בצורה רטורית, ועל כן הם לא מגלים אותן. יש לך, או למישהו מהקוראים, רעיון מה יכולים להיות אותם טיעונים לא-פופולריים? הרי עד שלא נבין מהן הסיבות האמיתיות להתנתקות, לא נוכל באמת לקבוע עמדה (כל אחד לפי ערכיו, בעד או נגד) לגביה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאת ההסבר שלי אינך מעוניין לשמוע, אבל בכל זאת. שרון חוטא בחטא של גבהות לב כמו רוב ואולי כל קודמיו בתפקיד. כשאנשים מגיעים למעמד כה גבוה ואחריות כה גדולה הם מתחילים לחשוב שהם יודעים יותר טוב מאחרים ושהם בעצם אמורים להחליט בשביל העם הזה. הם אינם חושבים את עצמם לשליחים של העם אלא להורים שצריכים לנווט אוסף של מוכי גורל אינפנטיליים אל חוף מבטחים. עם תחושה הרת גורל זו, הם שוכחים לרגע שאורך הקדנציה שלהם לא הולכת להיות יותר מ 6-7 שנים ומקסימום 15 שנה (בן גוריון), ומתחילים לחשוב שיש בידם את הכוח לקמבן את העולם. הם גם חושבים שיש בידם לקמבן את הערבים הטפשים, את האירופיאים האנטישמים, את המפלגה שלהם כפוית הטובה ואת האזרחים (כבר אמרנו). וכך הם כורתים עם עצמם תכנית הוגנת אך לגמרי וירטואלית לסיום הסכסוך. אלו הם הדברים אשר רואים מכאן ולא רואים משם. מעמדת ראש הממשלה הם נהיים עוורים ואטומים 1. איני מאמין ששרון של היום תומך בתכנית הזאת. היא חסרת כל הגיון. אולם נאמנים דברי הרמב"ם: א עשרים וארבעה דברים מעכבין את התשובה. ארבעה מהן עוון גדול; והעושה אחד מארבעתן--אין הקדוש ברוך הוא מספיק בידו לעשות תשובה, לפי גודל חטאו. ואלו הן: (א) המחטיא את הרבים; ובכלל עוון זה, המעכב את הרבים מלעשות מצוה. ואף על פי כן, אני מזכיר לשרון: ו כל אלו הדברים וכיוצא בהן--אף על פי שמעכבין את התשובה, אינן מונעין את התשובה; אלא אם עשה אדם תשובה מהן--הרי זה בעל תשובה, ויש לו חלק לעולם הבא. 1 רציתי לכתוב פה על דוד המלך שאמר בענווה ואני תולעת ולא איש - אבל עדיף שלא אכתוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. תשובתך היא אכן תטל"א: תשובה טובה, אבל לשאלה אחרת, אולי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה אכפת לשרון אם הסיבות הן לא פופולריות? הרי ממילא הוא מסרב בתוקף ללכת למשאל עם או לבחירות. והרוב שלו בכנסת מובטח. אז מה יש לו להפסיד מהצגת הסיבות שלו, אם הן סיבות טובות? לי בכל אופן אין שום רעיון לטיעונים טובים אבל לא-פופולריים בזכות התכנית הזאת. אני אשמח לשמוע רעיונות של אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שלא תמיד סיבות שנראות טובות למנהיג יראו טובות לעם. לא תמיד נעים לשמוע שאיננו אדונים לגורלנו, ולחץ האומות, האו"ם, האיחוד וארה"ב גורר את הממשלה למקום שלא היתה מגיעה אליו ללא הלחץ הזה. אף ראש ממשלה אינו אוהב להופיע כלחיץ, למרות שכל המשחק הפוליטי הוא לחצים ולחצים נגדיים. נניח שבדרך כלל אנחנו שמים פס על או"ם שמו"ם והאיחוד, כי ארה"ב בכיס שלנו. אבל פתאום נבחר אחד מטקסס, לא חכם גדול, שרוצה הישגים מהירים כי מתחשק לו להיבחר שוב, וצריך חדשות טובות כדי לכסות על הפדיחה בעירק. הוא שומע על יוזמת ז'נבה, ומציע אותה לשרון. שרון מתנגד. אז הוא בא ואומר לשרון - מפת הדרכים היא דרכך מעתה, or else. שרון, שיודע שמפת הדרכים היא יוזמת ז'נבה עם עידונים קלים, רוצה להגיד לא, אבל לא ממש יכול מול הדון מוושינגטון, מנסה להתקדם איתה (אבל ממש לאט ועם הרבה תרוצים). ומנסה, ומנסה. ולא יוצא. ואז חוזר אליו הדון ואומר - לא ניסית מספיק חזק. שרון רואה שהקץ מתקרב ויוצא ביוזמה משלו כדי לדחות את הקץ. היא הודפת את לחץ הדון כרגע, כי היא נראית צעד בכיוון המתאים. אבל שרון עושה הכל גם כדי להכשיל אותה, בלי להגיד ממש לא לדון. אני גם מנחש שכל ההחלטות בתוכנית שרון נדחו עד לנובמבר לא בכדי. הבחירות הארה"ב יראו אם הדון נבחר מחדש, או שליט אחר מגיע, ואיתו אפשר יהיה אולי להתחיל הכל מההתחלה. אם הדון יבחר שוב, יש סיכוי לא רע ששרון יפיל את הממשלה, או יסנדל עצמו לחלוטין במשאל עם בו הזירה תושאר רק למתנחלים, בדיוק כמו במשאל הליכוד, וגם השאלות בו יהיו מוטות, ואולי יידרש רוב מיוחד. כלומר, שרון נוהג כמו האיכר היהודי הממולח במשל החמור והפריץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בעיה עם ההסבר שלך. אי אפשר לזרוק את הג'וקר ''אבל פתאום נבחר אחד מטקסס, לא חכם גדול, שרוצה הישגים מהירים כי מתחשק לו להיבחר שוב, וצריך חדשות טובות כדי לכסות על הפדיחה בעירק.''. או שכולם תכליתיים ויש להם מטרות מעשיות או שאף אחד, ואז מצידי אתה יכול אפילו לאמץ את ההסבר של יעקב לעיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רוצה להסתבך פה עם ניתוח/ניחוש מניעיו של הג'וקר מטקסס, אלא למקד את הדיון בשרון. נניח שהג'וקר עושה את זה מסיבות תכליתיות יותר, שאין טעם לדון בהן כרגע. האם הניחוש לגבי שרון נראה סביר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זו אפשרות אחת שכבר הועלתה - שרון בעצם העלה תוכנית שאינו מתכוון ליישמה. אולם אני מחפש גם סיבות אחרות (שלא שמענו עד כה כמעט) - סיבות שמסבירות מדוע שרון דווקא תומך בצעד של התנתקות ומה המטרה המעשית הצבאית/פוליטית/מדינית/אחרת של צעד שכזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא משנה אם התוכנית היא (כמו שאני מאמין) בלוף אחד גדול, ששרון אינו מתכוון ליישמו, או שהיא תוצאה של הסכם סודי בין שרון לאל בראדי, או מכל סיבה אחרת, מופרכת ככל שתהיה, שמישהו יכול להעלות על דעתו.1 עובדתית, (חלק גדול מה)אנשים ששרון שיתף אותם בסוד, אימצו את התוכנית (רובם מבלי להפגין התלהבות יתרה). מכאן אני מסיק שפירסום הסיבות האמיתיות יביא להכשלת התוכנית. ___ 1 או על חוסר דעתו, כפי שעשיתי אני במקרה של עזה תמורת דימונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתרגיל בבלבניזם אנסה את כוחי: שרון רוצה טרנספר. כן. הוא רוצה להעיף כמה שיותר ערבים מחוץ לגבולות הארץ. אולי למדינה הפלסתינית בירדן, אולי ללבנון, אני לא יודע לאן (את זה אני משאיר למהנדסים). העניין הוא, שהציבור לא בשל. איך מבשילים אותו? מביאים את המדינה למצב כזה שלא תהיה ברירה. ראשית צריך איום דמוגרפי רציני ובשביל זה צריך למשוך זמן. כלומר, כל הההתנתקות זה נסיון לקנות עוד זמן לפני הפיצוץ, כדי שהפיצוץ עצמו ( אינתיפדה פנים ישראלית או אולי התחזקות של גורמים קיצוניים ברשות) יהיה כל כך חזק שהציבור יהיה מוכן לשמוע פיתרונות יותר , איך להגיד, יצירתיים. ההתנתקות היא צעד שיעסיק את דעת הקהל עוד שנים רבות, ובינתיים הסטגנציה ביחסים עם ערביי ישראל ממשיכה, והפלסטינאים ברשות (רובם ככולם, וכבר העירו לפני שלמעשה מבחינת העזתים, ההתנתקות כבר קיימת דה-פקטו) ממשיכים לתסוס. אני די מזועזע מעצמי שהפקתי תסריט כזה, אז אשאר אלמוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב טיעון של "למה שרון בעצם לא רוצה התנתקות". אני מחפש טיעון של "למה שרון *כן* רוצה התנתקות, ועד סוף שנת 2005". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד לנו קודם אם הוא מתבדל או משתלב, וניתן לך את הטיעון המתאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצורך העניין - משתלב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, הוא רוצה התנתקות רק כצעד מקדים והכרחי לכניסה מחודשת לעזה, אחרי שיוכח שהיפרדות אינה אפשרית (קטיושות על אשקלון וכאלה). אחרי כשלון הניסוי הזה אפילו הבדלן שבבדלנים יבין שאין מנוס מהסרת החומות והשתלבות מוחלטת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא *כן* רוצה. התנתקות ללא הסכם, כדי שהפיצוץ יהיה משמעותי. זוכר את "לקרוע את המסיכות"? גם שרון רוצה לקרוע את המסיכות. מתוך נאום הבחירות ב2006: ב2005 נתנו להם את כל גוש קטיף הפורח, ועדיין יש קטיושות על שדרות! ולא רק קטיושות, הפצצת העפיפונים על אשקלון, משאית התופת בראשון לציון וההתקפה הנפשעת על בסיס חיל הים באשדוד הראתה שהוכחנו שאי אפשר לחיות איתם, הוכחנו שאי אפשר לחיות לידם. אין לנו ברירה, ואני אומר זאת בצער [צעקות מהקהל: איפה ביבי? איפה ביבי?] אה... אני אומר זאת בצער, אין לנו ברירה אלא לחיות ב ל ע ד י ה ם! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) שאול מופז התנגד לתכנית עד שנפגש בארבע עיניים עם שרון. החומר הסודי שהועבר שם שכנע אותו להיות תומך נלהב של התכנית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |