בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 27/10/04 8:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מורים צריכים לדעת להחזיק כיתה. נוקשות מספקת ביחד עם רגש חם לילדים. זה הרבה יותר חשוב מהיכולת לענות על שאלות בהפסקה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גננת צריכה לדעת להחזיק כיתה. ממורה אני מצפה לתכונות נוספות לתכונה האלמנטרית (לעובד מערכת החינוך) הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך, אבל אתה מבלבל בין עיקר לטפל. מורה צריכה קודם כל להעביר לתלמידים חדוות למידה ואחריות ללמידה. היא צריכה לעורר בהם רגש הצלחה ובטחון עצמי. אבל את זה המערכת התייאשה מלהשיג ולכן היא נטפלת למורות לחשבון בכיתה א שלא מתמחות במשולשים חופפים ומוציאה על זה מליוני שקלים. אנסה להעביר את האבסורד: ילד ביסודי מקבל בערך 4 שעות שבועיות בחשבון (ואולי אף יותר) שזה כ 720 שעות במהלך לימודיו ביסודי. ילד שאינו מאמין ביכולות שלו להתגבר על קשיים זקוק למקסימום 20 שיעורים בהם הוא אינו מבין כלום על מנת שיפרוש מהעניין בגועל ויגיד שמתמטיקה זה לא בשבילו. מכיון שיש כל כך הרבה שיעורים, לא ניתן להעלות על הדעת שהוא מרוכז בכולם ומקשיב למורה. אין גם כל כך אינדיקציה מתי מדובר על החזרה החמישית והמיותרת ומתי לומדים משהו מועיל, כך שסיכוייו לפספס חומר חשוב גדולים מאוד, גם אם המורה מסבירה טוב בכל השיעורים. בנוסף, בחלק מהשיעורים התלמיד חולה (או לוקח חופשת אוויר). כך שילד שבא מבית חזק, שבנה לו דימוי עצמי גבוה ו/או משלים כל פער במיידי, יצליח לשרוד את מסלול המכשולים הזה. אבל ילד התלוי במחערכת החינוך המשדרת לו ללא שום סיבה - שב אדיוט ותקשיב, בלעדינו לא תבין כלום, אין לו כמעט סיכוי להגיע לסוף היסודי עם אמונה ביכולתו ללמוד מתמטיקה ו/או עם אהבה למקצוע. מורים שיודעים את החומר, ויודעים ללמד אותו, יועילו בשוליים. אני חושב שמורים שילעיטו שיעורי בית ויכריחו את הילדים להצליח יועילו יותר, ומורים שיכריחו את התלמידים להצליח ולראות שהם מצליחים, יצליחו עוד יותר. כשלמדתי הוראה, ספרו לנו על מנהל בי"ס שנתפס מעתיק. כשנשאל "מה זה?" הוא אמר שזה החיים שלו והפרנסה שלו והוא חייב להצליח במבחן. המורות שעשו את ההשתלמות בחשבון נמצאות בחרדת פיטורין ולומדות דברים שאם הן אינן יודעות כבר הן לא צריכות לדעת אלא כאנקדוטות. בשביל מורה שצריכה מחר להכנס לכיתה ולהסביר איך שוברים עשרת זה ממש לא מעניין מה הסיכוי שאם היא תוציא תלוש משכורת באופן אקראי מתוך המגרה יהיה בה הבראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב אתה מוכיח בורות במתרחש סביבך. הרעיון שמערכת החינוך צריכה ''לעורר בתלמידים רגש הצלחה ובטחון עצמי'', או שהיא צריכה להנחיל להם ''חדוות למידה ואחריות ללמידה'' כבר ניסו. קוראים לזה גישת ''התלמיד במרכז'' והתוצר העיקרי שלה היה להפוך את התלמידים לעדר אגוצנטרי נטול משמעת ומשולח רסן. בבית הספר צריך ללמוד. בשביל המורה צריך ללמד. הילד לא צריך להיות מאושר מזה, אבל הדרך היחידה ''להכריח את התלמידים להצליח ולראות שהם מצליחים'' היא באמצעות מורים שמכירים את החומר, ולא מורים שמקריאים מתוך הספר ולומדים את החומר במקביל לתלמידים. אם זה מה שלימדו אותך כשלמדת הוראה, אני מאוד מקווה שאתה לא מורה. גישה כזאת מתאימה יותר לאסכולת ''בית הספר של החיים'', ולא למי שרוצה ללמד תלמידים ידע. לרמות בגלל שאתה חייב להצליח במבחן זו גישה שיש לעקור אותה מן השורש, כי זו בדיוק הגישה שמובילה אנשים לרמות כדי להרוויח יותר כסף, לרמות כדי להשיג טובות הנאה, לרמות כדי לנצח יריבים ולעבור על החוק בכל הזדמנות שניתן, למען טובתם האישית. זה ההפך הגמור מחינוך, ואדם שאינו מסוגל להבין מדוע אסור להעתיק בלי קשר לנסיבות, הוא אדם שצריך להרחיק אותו מכל דבר שנושא ילקוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) הקישור שלך בין "לעורר בתלמידים רגש הצלחה ובטחון עצמי", או שהיא צריכה להנחיל להם "חדוות למידה ואחריות ללמידה" לגישת "התלמיד במרכז" הינו קישור בין מטרה לאמצעי (לא מוצלח לשיטתך). בדברי אני הצעתי שיטה אחרת לא פחות טובה של להלעיט את הילדים בשיעורי בית ולהכריח את הילדים להצליח. לצורך כך המורים לא צריכים לדעת את החומר. הם צריכים להאמין בתלמידים ולהיות קשוחים בדרישות מהם. המטרה בעינה עומדת. תלמידים שמרגישים שהם מצליחים ואוהבים ללמוד. ולגבי תלמיד במרכז - אם הכוונה היא שהתלמיד מחליט לא ללמוד אז אין לזה ערך, אבל אם הכוונה היא שהתלמיד בוחר איך ללמוד, ושהמורה מתאימה את עצמה אל הילדים - ולא מכניסה אותם למיטת סדום - איני רואה מה רע בכך. 2) איני מלמד היום - ברוך ה' אשר לא עזב חסדו ואמיתו את עבדו. 3) ניסיתי להסביר שהמורים הללו נמצאים בלחץ עצום לעשות דבר שמבחינתם הוא קוץ מיותר. בלי שיבנו אצלהם הבנה למה הם צריכים את זה - ו/או חדוות למידה לשם הלמידה, הם לא ילמדו כלום. אבל במערכת אטומה זה לא ילך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואתה מצפה שתלמיד שהלעיטו אותו בשיעורי בית (שמבחינתו הם קוץ מיותר ואיש לא בנה אצלו הבנה למה הוא צריך את זה), לא יסתפק בהעתקת השיעורים מהחנון של הכיתה? זה מה שאנחנו עשינו - ואנחנו היינו כיתה שלמה של חנונים. זו ההזדמנות לשלוח תודות לארזה סטימצקי על סיועה הנרחב להשלמת השכלתי התיכונית חרף העצלנות האינהרנטית שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על החדירה לפרטיותך - היא היתה תלמידה או מורה? :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלמידה, כמובן. ממנה העתקנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וברשימה הביבליוגרפית ציינתם כי המקור הוא בהוצאת סטימצקי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, מעתיקים בכיתת מחוננים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. למה שנטריח את עצמנו לבזבז זמן על שיעורים אם אנחנו בכל מקרה הכי חכמים ביקום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי זה לא מוסרי להעתיק. שילמתם לה לפחות על הטירחה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחוננים לא מחויבים למוסר. המוסר נוצר כדי להנחות את שאר האנשים איך להתנהג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(מחוננים קוראים את ניטשה בשישית) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |