בתשובה לברקת, 09/10/04 23:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמו שנהגה לומר דליה, המורה שלי לחיבור, שגם הנחתה אותנו בכתיבת עבודות, עומק הוא במידה רבה פונקצייה של צמצום הנושא. מכיוון שכבר שמעתי אותה פעמים רבות אומרת זאת, יכולתי להתפנות ולהתבונן באצבעות ידה ימנית שהיו גרמיות וצהובות מניקוטין, והתענגתי על המחשבה שאני היחידי שיודע שהיא הייתה יפה באופן משגע בצעירותה, מחשבה די נועזת בהתחשב בכך שהכיתה נחלקה בין אלו שאמרו שהיא מכשפה, לאלו שטענו שהיא רק דומה למכשפה. מה רציתי להגיד בעצם? כן, שהדבר שהכי מתקרב אצלי לאוסף פרט לתיקיות המועדפים באקספלורר הוא תקליטי הויניל שלי. אך למרות מספר מכובד של תקליטי ביטלס, פיטר המיל, ג'נסיס ורבים אחרים, אני משוכנע שרק ההחלטה האסטרטגית אי אז באמצע שנות ה-90 של המאה שעברה להתמקד בזמר עברי, הובילה לעומק מסוים, יצירת התחלה של רצף בעל משמעות. כיום כאשר מספר הפריטים נע בין 350 ל-400 אלבומי ויניל עבריים, ( מחשש עינא בישא נמנעתי מלספור) הגיעה השעה לצמצום נוסף, ומיקוד המאמצים ברוק עברי, מהחלונות הגבוהים עד סוף עידן הויניל. אתגר כזה יוצר אפשרות ריאלית הן כלכלית והן מבחינת שלום בית, לסגירה מסוימת של רווחים מצערים הקיימים באוסף, כבר בגלגול הזה. אין לי אשליות, במונחים אספניים של ממש מדובר באוסף חובבני, אני גם לא אמכור כליה כדי לשים את ידי על "חנטריש" של דני בן ישראל (68) כוכב להקת פיקוד צפון, אלבום המוגדר בלתי ניתן להשגה, או על Friends של עוזי והסגנונות (70), אך אט אט אני מכשיר את בן הזקונים שמלאו לו 5 להמשיך במלאכה. פעמיים שלוש בשבוע אנו מתאמנים בעזרת הכבש הששה עשר, והוא מדקלם יפה את המנטרה: "עכשיו תקחו את התקליט ותהפכו לצד שני". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמזכיר לי: לא מזמן יצא דיסק של "טיול בארץ התווים" (שלמה ארצי). מס' 3 אהבה מאוד את הדיסק, אבל אני, שגדלתי על "הפוך אותי, הפוך אותי, נו, תהפוך כבר" המופלא שבסוף צדו הראשון של התקליט, התאכזבתי לגלות ששורות המחץ הללו נעלמו כליל מגירסת הדיסק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, קניתי את הדיסק כי לא מצאתי את הויניל למרות שאת הספר שהיה מצורף דווקא השגתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, מצאתי וקניתי גם את הויניל של "טיול לארץ התוים" וגם היתה לי הפתעה למצוא ויניל של "קרוב" האלבום של אהוד בנאי שהוקלט ב-1989. תמהני מתי הדפיסו את הויניל העברי האחרון ומהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
400 וינילים עברים... אתה יכול בבקשה למסור לי באילו ימים ושעות אתם לא בבית? אני צריכה להתקשר רגע לפורץ מנעולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לפרוץ. אשמח לשלוח לך שני אלבומים לילדים שיש לי כפול כמתנת לידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידד. רשמתי לפני :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החבילה מוכנה? לאיזה תאריך לכוון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הודעה תבוא בעיתה, בין היתר מעל דפי אתר זה (אלא אם אתה מי שאני חושבת שאתה, ואז תמצא הודעה גם בדוא''ל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל טוב להולדת הבן! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע התענגת על המחשבה שאתה היחידי שיודע שדליה הייתה יפה באופן משגע בצעירותה? (ז"א, זאת נשמעת יותר סיבה לאיזה weltschmertz טוב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צער העולם היה רחב לכתפי בגיל 15.* מאידך ההתענגות על כל גילוי שיש לי עולם פנימי עצמאי התאימה לי מאוד באותו זמן. * אבוי, בזכרוני עולות הטפות המוסר הארוכות מפי חברי המזועזע א. היינו בני 16. הוא פשוט התקשה להאמין שתיאוריו המפורטים אודות תחושת ה-weltschmertz המתפתחת אצלו, אותה תיאר בפרוטרוט בפני, לא פוגשת אצלי הד אלא הד-וניזם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער, לא התכוונתי לעורר זכרונות עגומים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |