בתשובה לדובי קננגיסר, 01/11/04 0:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עד כמה שאני מבינה בפוליטיקה הישראלית הליכוד אף פעם לא אפיין את עצמו כ"חילוני מתון" ("שינוי" זה חילוני מתון?) הוא תמיד היה מפלגת השלטון של "המחנה הלאומי". אם היית רואה את הפרופיל של המתפקדים (גם הרבה לפני הפייגלינים) היית מבין שהדבר האחרון שאפשר לומר על המפלגה הזאת הוא שהיא חילונית. את הקומבינות עם הח"כים היה לגיטימי לעשות רק אחרי משאל אצל מתפקדי כל שאר המפלגות. לא נראה לי שמאה אחוז מהם היו בעד ההתנתקות. בקיצור, היה מעניין מאוד לעשות משאל עם, ואז לדעת בבירור האם באמת העם בעד או נגד. אבל זו כנראה משאלת לב שלא תתממש. אני משוכנעת, אגב, שהרוב היה מתנגד לתכנית. נראה לי שגם ראש הממשלה והשמאל משוכנעים בכך.... גם עכשיו, אגב, הכנסת לא אשרה את עקירת היישובים. היא אשרה את תכנית הממשלה האומרת במפורש שאין בתכנית החלטה לפנות יישובים. (אבל זה כנראה יקרה ביום שלישי עם ההצבעה על חוק פינוי פיצוי). כל זה אינו משנה את העובדה שאנשי הליכוד, וגם אנשי השמאל, מרגישים שמה שהתרחש בכנסת בזמן האחרון זה תהליך של העברת השלטון מהימין שניצח באופן מובהק בבחירות הללו, לשמאל שהפסיד באופן מובהק, ללא בחירות. יש מאמר משועשע שכתב משה פייגלין כמשל למצב. לגבי ה"פייגלינים" שניסו לשבור את השיטה, אתה לגמרי טועה. מן הבחינה הלאומית, אני מאוד חמוצה, מפני שאני חושבת שההחלטה הזאת רעה מאוד לעם ישראל. אבל מבחינת מעמדה של מנהיגות יהודית בליכוד, אני דווקא מרוצה. תהליך הבירור לגבי מנהיגי הליכוד מתרחש במהירות הרבה יותר גדולה משסברנו. הפייגלינים הם רצים למרחקים ארוכים. אין ולא היתה להם אשליה שהמדיניות של שרון תשתנה על ידי לחצים פוליטיים אלו ואחרים. המטרה שלהם היא להציב אלטרנטיבה להנהגת המדינה, ולא ללחוץ על אחרים שיתנהגו לפי רצונם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא "חילונימתון" אלא "חילוני-מתון", כלומר חילוני (להבדיל מדתי, כלומר, לא נסמך על קביעת רבנים לגבי מדיניות) ומתון (כלומר לא ימין או שמאל קיצוני, קרוב למרכז). המתפקדים, מה לעשות, לא מעניינים אותי. הגיוני שהמתפקדים יהיו דווקא הקיצוניים שבמצביעי המפלגה, כי להם יש הכי הרבה מה להפסיד. המתונים יותר, שמהווים את הרוב, לא טורחים להצטרף למפלגות. בגלל זה הם גם ניידים יותר מבחינת ההצבעה שלהם. לי, אגב, נראה מובן מאליו שרוב הציבור תומך ביציאה מעזה. אבל לא נתווכח על זה, כי לאף אחד מאיתנו אין שום הוכחות. אנשי השמאל מרגישים שמה שקורה בכנסת כיום זה מה שקורה במדינה כבר שלושים שנה, בערך - התפכחות איטית ומייסרת של הימין, שתמיד, בסופו של דבר, קיבל את עמדותיו של השמאל. לא יודע איך זה קורה, אבל כל מנהיג ימני שמגיע לכסא ראש הממשלה מבין, בסופו של דבר, שהשמאל צדק, וצריך לעשות את מה שהוא אמר. זה כמעט גורם לי לרצות לתת לפייגלין להיות ראש ממשלה, רק כדי לראות אם מדובר בחוק טבע (שלא לדבר על כמות הירידות שאת תספגי ממני אם זה יקרה), אבל אני לא פסיכי עד כדי כך. השמאל, כאמור, לא הפסיד באופן מובהק. לשינוי+עבודה יש 34 מנדטים, שזה לא בדיוק אפס מאופס. קואליציה של הימין לבדו היא לא הקואליציה האפשרית היחידה, וההתעלמות שלך מזה היא תוצאה של משאלות ליבך בלבד. גם בקואליציה שאני מציע וגם בקואליציה שאת מציעה, הליכוד נמצא בקצה, ולא במרכז. המשמעות היא שלא הקואליציה שלי (ליכוד שינוי עבודה) ולא שלך (ימין דתיים) היא הנכונה מבחינת עיצוב המדיניות. הממשלה הקיימת, כמה משעשע, היא בדיוק הממשלה הנכונה, מבחינת הליכוד: שינוי ליכוד מפדל, הליכוד יושב בדיוק על האמצע, ושלום על ישראל. מה שהקואליציה הזאת מסכימה עליו מהווה את מה שהישראלי החציוני יסכים אליו. המטרה של הפייגלינים היא ללחוץ על כל המדינה כדי שתתנהג לפי רצונם (מדינת הלכה), שזה אמנם סוג של אלטרנטיבה, אבל לא להנהגה, אלא למשטר כולו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממש לא מבין מה הוא רוצה, וכתבתי לו את זה שם. הרי גם אם לפיד היה חוזר בתשובה, שאר חברי מפלגתו לא היו מצביעים בעדו, אלא מדיחים אותו מהסיעה, ומראשות הממשלה. אני חושב שפייגלין, את, ושאר חברי מנהיגות יהודית צריכים להתנצל בפני המחנה הלאומי על ההצבעה שלכם בבחירות האחרונות. הצבעתם בעד מפלגה שחרטה על דגלה מדינה פלשתינאית, ו''ויתורים כואבים''. מי יודע כמה חברי כנסת הצביעו בעד ההתנתקות, ויצביעו בעד הפינוי, תוך כדי שימוש בכל שלכם ושל תומכיכם. ניסיתם לגנוב את הליכוד, והליכוד גנב את קולכם, אם זה לא היה עצוב, אפשר היה לומר שיש בזה צדק פואטי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |