בתשובה לרון בן-יעקב, 31/10/04 3:30
חזירות 258334
בספר של סילברמן ופינקלשטיין על המקרא בראי הארכאולוגיה (לא זכור לי כרגע שמו, המהדורה העברית היא משנת 2003) המחברים דנים בתוצאות סקרים ארכאולוגיים של איזורי הארץ השונים.

הם מעלים את הטענה שהמאפיין היחיד כמעט של היישובים הישראליים מתקופת הברזל הקדומה (לעומת יישובים באיזורים אחרים מאותה תקופה) הוא שאין בהם שרידי חזיר.

םם הטענה הזו נכונה אז מקורו של הטאבו(?) על אכילת החזיר הוא קדום למדי. אבל ברור שסביבת הים התיכון בכלל והארץ בפרט מתאימים לגידול חזירים.

מצד שני אותו ספר מכיל את הטענה לגבי ממלכת דוד אשר אנשים רבים לא יאהבו, והיא מסתמכת על אותם סוגי ממצאים.
חזרזיר ישראלי 258411
אכן, חקר אתרי ההתנחלויות בארץ כנען נעזר במאפיין בולט של שבטים שחיו ופעלו בעבר – עצמות בעלי-החיים. "בעִזבֶּת צַרטָה ובשילֹה היתה כמות עצמות חזיר אפסית, ולכאורה, זהו גורם שאין להתעלם ממנו [להגדרת תושבי המקום כישראלים]", כתב פרופ' ישראל פינקלשטיין מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב ("הארכיאולוגיה של תקופת ההתנחלות והשופטים", עבודה לשם קבלת תואר דוקטור של אוניברסיטת תל-אביב, 1986). על-פי הממצאים בשטחי החפירות, תושבי מקומות אלו נמנעו מאכילת חזיר דווקא, איסור המוזכר פעמיים במקרא: ויקרא (יא, ז) ודברים (יד, ח). על-פי ההימנעות מאכילת חזיר, החוקרים מזהים את תושבי האתרים הללו כישראלים.

על ההימנעות הזאת כתב גם פרופ' שלום רוזנברג מהחוג למחשבת ישראל והחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים: "נמצאו שרידים של עשרות יישובים בהר המרכזי השייכים לתקופת הברזל הקדומה. יישובים אלה הם ישראליים. כיצד יודעים אנו זאת? עצמות אינספור משרידי האוכל השתמרו בהם, פרט לעצמות חזיר. ביישובי הפלשתים, העמונים והמואבים שמעבר לירדן אכלו חזיר, לא כך ביישובים אלה, שהיו מיושבים על-ידי אבותינו".

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים