בתשובה לדורון הגלילי, 01/11/04 8:31
סיפור מהחיים- אלימות תלמידים 258342
אני מסכים שחלק חשוב מהתרופה הוא מציאה וטיפוח של מוטיבציה ואהבת התפקיד. אבל אני באופן אישי מאמין שרצון טוב רק הולך כ"כ רחוק‏1. ואני לא אלעיז על הלודביגה כי אני לא מכיר אותה, אבל אני מאמין ש א) אפילו אם נמצא את הנוסחא, עדיין נקבל התפלגות כלשהי של שחיקה בתוך קבוצה של לודביגות, ו ב) אין סיכוי למצוא מספיק לודביגות כדי לאייש את כל המשרות במערכת החינוך.

לכן לדעתי אנחנו נשארים עם:

איך אנחנו בונים מערכת ש
1) מושכת אליה אנשים עם מוטיבציה.
2) מצמצמת את השחיקה.
3) מנפה את מי שכבר אין לו מקום בה.
4) דואגים שהאנשים הנכונים יכתיבו את הטון, למרות שהמשרות סביבם יאויישו ע"י אנשים פחות חדורי מוטיבציה.

בהקשר הזה אני מוכן לקבל את כל ההסברים. אני גם חושב שמעבר להחלטה עקרונית כזאת או אחרת (הפרטה, משכורות, לימודים גבוהים) זה מאוד תלוי-ביצוע.

_______
1 אני לא באמת חושב שזה ביטוי בעברית.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים