בתשובה להאייל האלמוני, 01/11/04 18:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא מצפה שכל אחד יסכים איתי, וזה כולל כניראה אותך. אין לי שום סמכויות לשים קצת או הרבה רסן על המדע, אני אדם פרטי שעדיין זכאי להביע את דעותיו (בלבד. שכן, בקשר לאינפורמציה -בניגוד לדעות - המצב אינו כל כך זוהר). אני לא יודעת איזה משטר מימש צורת חשיבה כזו, ולמה אני לא מעריכה אותו. המשטרים האכזריים של העת האחרונה נתנו משקל כבד למדע, זה כולל את הנאצים, הסובייטים, וגם האפריקנרים. אם אתה מתייחס למספר משטרים מוסלמיים פונדמנטליסטים, נו טוב, אז גם הם קיימים. בכל זאת, להערכתי המשטרים ששילבו מדע בפשיזם גרמו יותר נזק ממה שנהוג לייחס להם. אל תתפוס אותי כאיזה חסידת התיאוריה שדרוויניזם סותר את קיומו של אלוהים, או שאסור לחשוב מחשבות כפירה. חס ושלום, אבל אחת ממחשבות הכפירה שאני מנסה לעודד לעצמי, ולאחרים *שרוצים בזה* היא הכפירה בפטישיזם של המדע, אשר בשמו מקדשים הרבה עוולות. עוד נקודה למחשבה. אם הייתי רב, שר בממשלה או ביורוקרט בכיר ובעל סמכויות היה אולי, וגם אז רק אולי, מקום לחרדות ולתסריטים שלך. אתה לא חייב לקרוא את ההודעות שלי אם הדעות שלי מפחידות אותך. לנוחותך אני תמיד כותבת תחת שמי, ולכן קל לזהות ולדלג הלאה היישר להודעה שמעודדת אותך ומשפרת את מצב הרוח הלאומי. בינתיים, וזה באמת כך, כל אחד מאיתנו חופשי להביע את דעותיו כאן או בפורומים אחרים. אנסה להבהיר יותר את הטענה שלי על ישראל. ישראל היא מדינה צעירה מאד, ולא התבססו בה מוסדות חברתיים חוץ שלטוניים שמשקפים קונסנזוס חברתי או מוסרי. יש פה קבוצה מאד מגוונת ומפולגת של אנשים, כולל בקרב היהודים, שנסמכים על הסדרים ביורוקרטיים וממשלתיים לביטוי האידיאולוגיות שלהם. לכן, המדינה משמשת בכל הפונקציות החברתיות שבמקומות יותר מבוססים ורגועים קיימים בפני עצמם. לצד המציאות הזו יש פיתוח טכנולוגי מאד מואץ וגם משוכלל, כולל גם פיתוח מדעי מואץ. לא קיימת שקיפות וגם לא פורומים חברתיים חוץ ממשלתיים לניהול הדיון בסדרי עדיפויות ובמטרות לטווח ארוך. לכן, שיקולי התיקצוב והפניית משאבים, שיקולים אתיים כבדי משקל, לא עוברים עיבוד פוליטי וחברתי עמוק ויסודי. כך שהקטר הטכנולוגי-מדעי, הנתמך בכספים של תאגידים גדולים, קץ קדימה בלי שהציבור שבשמו זה נעשה, מקבל הזדמנות אמיתית להביע את דעתו. ובין אותו "ציבור" אלמוני, מצויה גם אני שכותבת כאן את המחשבות שלי, את המחאה שלי נגד סדרי העדיפויות ונגד העובדה שלא שואלים גם אותי. יתכן גם שאני, או אתה, או אחרים פה, נפגעים במישרין או בעקיפין מתופעות הלוואי ומוצרי הלוואי של הפיתוחים הללו. ואז על אחת כמה וכמה יש לנו "מעמד" ואפילו פורמאלי, להביע דעה ולרסן את המוסדות הללו. ואגב, לא זכור לי שיש פה אנשים עם יותר זכויות אזרח משלי, כלומר, שלהם מותר להביע דעות "ולרסן" ולאחרים אסור. האם קרה משהו שלא קראתי עליו ? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין חולק על כך שזכותך המלאה להביע את דעותייך, בדיוק כפי שלי יש זכות לתקוף אותן. אלה הם כללי המשחק. רצוי גם לדעת קצת על מה מדברים, אך אין חובה כזאת. הנאצים והסובייטים היו יכולים לחתום בשמחה על האג'נדה שלך: הם "ריסנו" את המדע כך שיתאים לאידיאולוגיה החביבה על המשטר. אם שמעת פעם על ליסנקו, ואם ידוע לך משהו על יחסם של הנאצים לתיאוריות "יהודיות" (כולל איינשטיין) את מבינה על מה אני מדבר. אם לא - לעולם לא מאוחר מדי. את כותבת "שהקטר הטכנולוגי-מדעי, הנתמך בכספים של תאגידים גדולים" ומיד אח"כ "בלי שהציבור שבשמו זה נעשה, מקבל הזדמנות אמיתית להביע את דעתו", ואני נשאר מבולבל. אם מדובר בכסף פרטי, מה פתאום זה נעשה בשמו של הציבור? זה נעשה בשמם של בעלי המניות, ואם את רוצה לרסן אותם תצטרכי למצוא סיבות טובות לעשות את זה. תחושות בטן כלליות אינן נחשבות סיבה טובה בעיני. באשר לכסף ציבורי, יש לך הפשעה מסוימת על סדרי העדיפויות באמצעות המנגנונים הדמוקרטיים הרגילים, והכנסת אכן "מרסנת" את המדע בתחומים בהם היא מוצאת לנכון. מה שיפה הוא שגם שם יש כאלה שמחזיקים בדעה שלך לפיה לא צריך לדעת יותר מדי על הנושא לגופו כדי לקבל החלטות. מלי פולישוק עם ה"ריסון" הגורף שלה על שיבוט הודתה שהיא לא ממש מבינה על מה מדובר, וח"כ יגאל יסינוב, חבר סיעתה לא התבייש בכלל להגיד: "קיבלתי המון חומר. אני מודה שלא ממש קראתי, רק עיינתי בו". העיקר שלא יתנו למדע להשתולל כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודעת ליחס של היטלר לפיזיקה הגרעינית, ויש הטוענים שלכן הפסיד במלחמה משום שלא פיתח נשק אטומי. מש''ל. ''יש אלוהים'' הכוונה... לגבי תאגידים שמפתחים דברים...כאשר זה פיתוח פרטי למהדרין אין לי מה לאמר חוץ מאיסורים כמו אלה שהכנסת מטילה. אני דיברתי על מוסדות ציבוריים הממומנים בכספי משלם המסים, שלפעמים נוטים לפעול משיקולים מסחריים בצורה בלתי פורמאלית. לבסוף, אני מוכנה להיות ח''כית, ניראה לי שיש לי כל הכישורים, ובעיקר העוז לדבר על משהו ''מן הבטן'' ובלי להבין כלום. אולי אפילו אוכל להיות ראש ממשלה. בפורום אחר כתב לי מישהו שהוא לא חושב שאפשר לחקור את הגנים או המרכיבים במוח של ''יהודים'' ככאלה, כלומר, לא נוח לו עם זה, אם כי נוח לו שחוקרים דברים אחרים באותה רמת עמימות. לבסוף, לאחר שאני בשלבי החלמה משפעת מעצבנת, ניראה לי שאתגעגע או אולי לא לשיחות פה, אלא שאין לי זמן מעכשיו. אני מקווה שחרף הכל, יצא משהו מהדיון. מה שאני לפחות התכוונתי לעשות זה קצת לחפור בהנחות היסוד של ההתייחסות למדע המערבי כ''תורה מסיני''. בסופו של דבר הכל זה כסף, כוח, ופוליטיקה, ובמישור הזה יש לכל אחד קול שווה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר, המדע חוקר ובודק ומתקן את עצמו כל הזמן, ולא מתייחסים אליו, לא אנשים רציניים ומשכילים וגם לא ההמון ברחוב כאל "תורה מסיני", זה בעיקר החום, איריסק'ה, החום... :-) להיפך, הלואי שהקהל השבוי של אמנון יצחק, למשל, היה מתייחס אל "המדע" (זאת הגדרה קצת כוללנית) בשמינית הרצינות שהוא מתייחס לקשקושי מורו ורבו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שרוצה לדעת איך ראוי למדען להתיחס למדע ולמחקר המדעי, מומלץ לו לקרוא את הפרק האחרון בספר ''אתה ודאי מתלוצץ מר פיינמן''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ותודה על ההגיגים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנסה לחזק אותך בספקות שהעלית, ואולי קצת להבהיר כמה דברים, לא רק לך אין סמכויות לשים רסן על המדע, מדע זה כלי לא אידיאולוגיה ממש כמו שמחשב אינו אידיאלוגיה. המדע זו שיטה של תצפית, מחקר, ניסויים, תוצאות, ובחינה מחדש, כמעט בכל תחום שאפשר להעלות על הדעת. לכן בשיטה מדעית יכול להשתמש כל אחד, ולא חשובה אמונתו לאומיותו ודרגת מוסריותו. ישנם תחומי מחקר כמו שיבוט בעלי חיים או מחקר אטומי שנוגעים בשאלות מוסריות לשם כך קיימת המערכת החברתית פוליטית שתפקידה לרסן תחומי מחקר מסוימים. בעניין אחר, דארווניזם עוסק בחקר מוצא המינים והחיים, הדארוויניזם אינו סותר את קיומו של אלוהים, אין אפשרות לסתור קיומו של משהו שאין יודעים מהו. את מביעה את מחשבותיך בכשרון על במה זו וזה אומר שאת לא אנונימית, מתיחסים לדבריך, המערכת החברתית בישראל נותנת לפרט אפשרות לבחור במסגרות פוליטיות המתאימות להשקפותיו ודו הדרך לשנות דברים במערכת דמוקרטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איריס מזכירה, ובצדק, שהמדע זה לא רק אדם או קבוצה של אנשים, שיושבים להם בצוותא, על חשבונם ובזמנם שלהם, וחוקרים את הטבע ע"י השיטה המדעית. מדענים עובדים במכוני מחקר, והם עובדים עם תקציב, והתקציב הזה, בצורה זו או אחרת, מגיע מן הכיס של משלמי המיסים, והסביבה בה הם פועלים מגיעה גם מאלה שאינם משלמי מיסים, אלא, למשל, סתם עובדי קבלן בשכר מינימום. איריס טוענת שלמשלמי המיסים ולמעצבי המציאות הנוחה והיצירתית של המדענים צריכה להיות זכות לבקר את פעולותיהם. אני חושב שמדובר בדעה לגיטימית. אגב, זו זו דעה שמקובלת על מכוני המחקר עצמם, כל עוד מדובר במממן יחיד חזק מספיק: למשל, ריבוי קורסי האתיקה המדעית והבטיחות במכון וייצמן נובע במידה לא מבוטלת מהענות לדרישות של כמה מקרנות המחקר הגדולות שמשקיעות ומספקות מימון מחקר למכון. מדוע לא נכון שאדם יוכל לבקר ואף להשפיע על גוף שאותו הוא מממן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם עובדות: מדע זה לא אדם או קבוצת אנשים, את הטבע אפשר לחקור רק בשיטה מדעית, הכסף שיוצא מכיסם של משלמי המיסים, משלמי המסים גם שולחים את נבחריהם לבקר ולהשפיע על נושאי המחקר. אז מי אומר שלא נכון שאדם יוכל לבקר ולהשפיע? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |