 |
אני בספק אם ליברמן היה אי פעם חבר במחנה "אף שעל", או, ליתר דיוק, במחנה "ארץ ישראל השלמה". ליברמן חסר את הרקע היהודי-משיחי1. הגישה שלו, שמשקפת, דומני, את גישתם של רבים מעולי ברה"מ שבחרו בדרך הימין, היא גישה של סלידה גרידא מהערבים, ולאומנות קיצונית. ההתנתקות, במחנה הזה, לא נתפסת כ"ויתור על אדמות מולדת" אלא אך ורק כ"כניעה לטרור". אם בעזה לא היה אף ערבי אחד, וישראל הייתה מחליטה להעביר את השטח לצרפת כמחווה של רצון טוב, ליברמן לא היה מתנגד. הבעיה שלו היא עם מראית העין של הויתור (והשווה זאת למלחמה בין רוסיה לצ'צ'נים. התפיסה היא דומה).
שים לב באיזה שיוויון נפש ליברמן מדבר על הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל - האנטיכריסט של חבריו למפלגה. הוא אינו רואה עין בעין עם אותם חברים, משום שהוא לא מבין מה כל כך מוצלח בגדה המערבית (או המזרחית) - להפך, זה סתם עוד מקום עם ערבים. ההפטרות מהערבים היא שמנחה אותו, ולא אידיאולוגיה של אף שעל. אפשר להגדיר את האידיאולוגיה שלו כמורכבת משני חלקים: "אף ויתור" ו"אף ערבי".
1 "משיחי" הפך למילת גנאי, אבל אני מתקשה למצוא מילה מתאימה יותר. הכוונה אינה למובן השלילי של המילה, אלא לתפיסה הרואה בארץ ישראל הבטחה אלוהית לעם ישראל - אותו השקפה שבגין החזיק בה, למשל.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש