בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 04/11/04 15:02
שאלת ההדיוט האידיוט 259312
''היה, למשל, איזה סיפור עם אפיפיור שבהוראתו הולבשו הערומים של מיכלאנג'לו בקאפלה הסיסטינית.''

זה סיפור ששייך לקונטר-רפורמציה במאה השמונה עשרה.
שאלת ההדיוט האידיוט 259427
הקונטרה-רפורמציה לא היתה במאות ה-‏16-17?
שאלת ההדיוט האידיוט 259636
סליחה. טעות שלי – החל במחצית השנייה של המאה השש עשרה. משום מה נתקע לי "כמו שעון" (כשאומרים 18 והכוונה לשש...).

כפי שכותב החבר מעט למטה: מיכלאנג'לו חי יותר מדי זמן: העבודות הראשונות שלו שייכות לרנסאנס בשיאו ואילו ציורי יום הדין כבר שייכים לתקופה שאחרי (ומבחינה כללית, לעידן הקונטר-רפורמציה).

משום מה זכרתי שזה קרה בתחילת המאה ה-‏17, אבל כנראה שטעיתי וזה היה בסוף ה-‏16.
לא זה לא 259577
הסיפור עם האפיפיור והקפלה הסיסטינית היה בימיו של מיכלאנג'לו עצמו.
האפיפיור יוליוס הזמין את מיכלאנג'לו לרומא, לפסל לו מצבת קבר ענקית. מיכלאנג'לו הלך לטפל בהזמנת השיש, ובינתיים שכנעו את האפיפיור שזה מביא מזל רע, להזמין לעצמך מצבת קבר בעודך בחיים. האפיור דחה את מיכלאנג'לו בלך ושוב הרבה זמן, בלא לשלם לו. יום אחד מיכלאנג'לו הגיע לארמון האפיפיור וגורש ממנו. הוא לקח את חפציו, ועזב את רומא לכיוון פירנצה. זה גרם לתקרית בינלאומית בין פירנצה לותיקן. יוליוס יצא לרומא בראש צבא של 500 איש. הוא כבש כמה ערים בדרך, והתקרב לפירנצה. לפירנצה לא היו אמצעי הגנה. אנשי פירנצה גם לא התכוונו להכנס בריב עם האפיפיור בגלל מיכלאנג'לו, ושכנעו אותו להתפייס עם האפיפיור. שלחו אותו לאפיפיור עם מכתב שמבטיח שהוא מוכשר מאוד אבל קצת מוזר: צריך להתנהג אליו יפה.
האפיפיור הזמין ממיכלאנג'לו אנדרטת ברונזה. מיכלאנג'לו לא ביצע עבודות ברונזה, אבל לא היתה לו ברירה, לא אומרים לא לאפיפיור.
מיכלאנג'לו סיים עם האנדרטה, חזר לפירנצה, קיבל חוזה לפיסול 'הרקולס' (היו לו עוד כמה פסלים שהתחיל ולא סיים, כי לאפיפיור לא אומרים לא). הגיע עוד זימון מרומא, להגיע לאפיפיור.
מיכלאנג'לו היה בטוח שהפעם יוכל להתחיל בפיסול מצבת הקבר ליוליוס, אבל לא - האפיפיור הזמין אותו לצייר את 12 השליחים על תקרת הקפלה הסיסטינית, עוד דבר שמיכלאנג'לו ממש לא אהב לעשות, אבל לא אומרים לא לאפיפיור.
בתור פרקפציוניסט על, מיכלאנג'לו צייר על כל הקפלה: כשבא לבחון את הקפלה, התחוור לו שבעצם משמעות הציורים להסוות את הכשל הארכיטקטוני של התקרה. 12 שליחים בלבד לא מספיקים לזה: הוא הלך אל האפיפיור, והציע לו לצייר על כל התקרה. האפיפיור הסכים. מיכלאנג'לו פירק את האולפן שהקים, שלח את כולם הביתה, ונשאר לצייר לבד במשך 4 שנים.
האפיפיור יוליוס מת כמה חודשים אחרי גמר הקפלה.
30 שנים לאחר מכן, המשיך מיכלאנג'לו בקפלה הסיסטינית באיזור אחר, ויצר תיאור של יום הדין. בעיני רבים נראה הציור חילול הקודש, כמו גם בעיני האפיפיור החדש, פאול הרביעי, שהיה חובב אינקויזיציה מושבע, והכניס אותה לפעולה באיטליה. ועדה קבעה שהפרסקאות של מיכלאנג'לו הם כפירה, ודרשו שהתקרה תכוסה.
מיכלאנג'לו לא הגיב: חבריו עשו את המלאכה בשבילו. לבסוף אחד מחסידיו של מיכלאנג'לו העלה פשרה: הפרסקו יושאר, העירום יכוסה. הוא התנדב לבצע את המלאכה, והבטיח למיכלאנג'לו לבצע אותה בעדינות ולאט, כך שיעבור זמן רב עד שתושלם, ואולי ימות האפיפיור יחד עם שאיפות האינקוויזיציה שלו. הואיל ואותו אדם, יצאו לו מוניטין של אמן שלעולם לא מסיים עבודה בחיי המזמין, מיכלאנג'לו הסכים.
לא זה לא 260738
ממה שזכור לי, הכיסוי גם נעשה בכוונה בתרכובות צבע עמידות פחות, על מנת שיהיה אפשר להסירו לאחר מכן.
אכן כן. 261215

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים