בתשובה להאייל האלמוני, 06/11/04 12:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תקפותו או אי תקפותו של פסק הדין, לא רק שאינה תנאי להמשך הדיון, אלא שהיא חורגת לחלוטין מהעניין. שאלת התקפות של פסק הדין נובעת מתקפות בית הדין (שלא הוכר מלכתחילה ע''י ישראל ומדינות אחרות), ומכך שנושא הדיון בכלל היה הגדר ולא ההתנחלויות. הטענה שלך, כאילו מה''ח בחר לא להופיע בגלל ''שידע כי טענות ישראל אינן קבילות'' היא מגוחכת - האתיקה של עורכי הדין מחייבת אותם לפעול למען שולחיהם. אפילו לעמיר, וענונו, פחימה וברגותי (ואלו רק דוגמאות) היה ייצוג משפטי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואכן, מי שנאלץ להגן, מתוקף החוק, על רוצחים דוגמת עמיר - הוא האומלל באדם. והבעיה האתית שהדבר מעורר, הצורך לטעון בביהמ''ש טיעונים העומדים בניגוד למצפון, למוסר ולהגיון - בעייה זו אכן מטרידה את עורכי הדין וכבר נכתב ודובר עליה רבות. וכך יהיה הדבר אם תשלח מדינת ישראל עורכי דין מטעמה לפורומים משפטיים בינ''ל - הללו ייאלצו לטעון את ''טיעוניה'' של מדינתם - בניגוד למצפונם האישי והמקצועי. ולא אכנס עכשיו אל המניפולטיביות (כמעט כתבתי ''דמגוגיה'', אבל מכיון שכבר נעשה באייל שימוש יתר במילה זו, היא איבדה מטעמה) שבכך שאתה כורך את וענונו ופחימה עם עמיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה טוען שרק שמאלנים קיצוניים מתקבלים לעבודה כעורכי דין במשרד החוץ? או שמא אתה טוען שמאיר שמגר הוא אדם לא מצפוני? ומה על הדמגוגיה שבהשמטת ברגותי? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |