בתשובה ליערה (שם בדוי), 06/11/04 3:36
לומדת במכללת אחווה 259598
סליחה, אבל בישיבות מלמדים בדיוק הוראות מוחלטות ושרירותיות - ומגבים אותן בסמכותו של האל. תלמיד ישיבה שלא מאמין באלוהים, לא יחזיק בעמדות המוסריות המקובלות במקומותיו, כי הסמכות להן לא תתקיים עבורו.

ילדים שלא חינכו אותם להתנהגות מוסרית אלא ל"חשיבה" מוסרית יתדרדרו חיש קל לניהיליזם ו/או הדוניזם. אי אפשר לפתח מחשבה מוסרית בלי יסוד מוסרי פרטי שנמצא ברבדים עמוקים יותר של הנפש. מוסר הוא לא עניין לקורטקס, אלא לחלקים הבסיסיים, הקדמוניים יותר של המוח. אחרת הוא לא באמת עובד. המוסר לא יכול להתבסס על טיעונים לוגיים (שהם היסוד למחשבה מוסרית, כמו לכל מחשבה אחרת), משום שמוסר הוא תכלית, ולפיכך אינו עומד בתנאים של הלוגיקה - הלוגיקה היא הדרך להשיג תכלית, אבל לא יכולה להכתיב אותה. לפיכך, כל מחשבה מוסרית שאינה מתבססת על מערכת מוסרית קיימת ומושרשת מראש, תגיע לתועלתנות אגואיסטית גרידא. החינוך למוסר צריך להיות, במידה מסויימת, כמו ה"חינוך" של אלכס בתפוז המכני: אדם צריך להרגיש בחילה כשהוא פוצע אדם אחר, להרגיש פרפורים בבטן כשהוא גונב משהו. מוסר צריך לבוא מהבטן, או, אם להשתמש בדימוי העברי - מהכליות.
החשיבה המוסרית באה רק אחרי שהיסוד הזה קיים אצלנו. הבעיה, הרי, היא לא בשאלה "למה אסור לגנוב?" ילד שלימדו אותו שאסור לגנוב, לא יגנוב. הבעיה מתחילה כאשר עקרונות מוסריים מתחילים להתנגש זה בזה. "למה אסור לי לגנוב כדי שלמשפחה שלי יהיה מה לאכול?" או "למה אסור לי להרביץ למישהו שהרביץ לי?" או, בגיל מאוחר יותר, "למה אסור לי להרוג מחבל כפות, למרות שהוא רצח עשרות חפים מפשע?". מי שאין לו את הבסיס המוסרי ה"כלייתי" לא ישאל את השאלות הללו מלכתחילה, כי אין שום התנגשות - מה שהוא רוצה, זה מה שנכון לעשות, ותו לא.

אנשים, ואקדמאים שעוסקים בחינוך בעיקר, נורא אוהבים לחשוב שבעצם ילדים הם מבוגרים נמוכים, ולכן צריך להתייחס אליהם כמו שמתייחסים אל מבוגרים. לא כך הוא. ילדים הם ילדים, שעושים את דרך החתחתים הארוכה אל עבר המטרה שהיא להפוך למבוגר נורמטיבי. חלק מהדרך הזאת היא הקניית *הרגלים* מוסריים, כאלו שיגרמו להם ליסורי מצפון כשהם יעשו דבר-מה לא נורמטיבי. רק אחרי השלב הזה, נוכל להתפנות ללמד אותם על כל החריגים מהכללים הבסיסיים הללו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים