בתשובה לדובי קננגיסר, 04/11/04 14:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה זה להיות יותר שמאלה משרון? הרי ברור לכולם שהעיקרון אותו שם שרון על השולחן כרגע, הוא שכל מטר מהאדמות ששוחררו במלחמת ששת הימים, נחשבות ל"שטח כבוש", שאנו צריכים לפנות אותו. (עובדה שהוא רוצה לעקור גם את היישובים בצפון הרצועה שאינם בתוך יישוב ערבי והם ברצף טריטוריאלי עם מדינת ישראל). העולם כולו, והערבים בוודאי מבינים את זה. אז מה יותר שמאלה מזה? זכות השיבה? לשרון יש הרבה כוח פוליטי. אמנם רוב המרכז אינו הולך אתו, אבל בהקשר של בחירות לכנסת, של אנשים שאין להם בסיס כוח משלהם (כגון גדעון עזרא, מופז, אולמרט, ועוד), זה או שהם יהיו האנשים של שרון, או שהם נבעטים החוצה. מלבד זאת, הכוח של שרון הוא במינויים לממשלה. בשביל אנשים שחברות בכנסת זה קטן עליהם, שרון יכול להרוס את הקריירה הפוליטית שלהם על ידי פיטוריהם מהממשלה. כדי להפיל את שרון, כל האנשים הללו צריכם להתאחד ולהיות תלויים אחד ביושרו ונאמנותו של השני, מה שממש לא מצליח, עם החומר האנושי הנוכחי. את ברק העיף הבוחר הישראלי, ולא מפלגת העבודה, כך שגם בשמאל אין יכולת פשוטה להעיף מנהיג מכהן, כאשר כל הזאבים מסביב, הם זאבים גם אחד לשני. זה לא "הצבעה אחת בכנסת". כפי שציינתי קודם, עם הדרישה לאי אמון חיובי, הסיכוי להעיף את ראש הממשלה אפסיים, לפחות לפי מה שידוע מניסיונן של מדינות אחרות עם השיטה הזאת. מכל מקום אתה צודק. הימין צריך להעיף את שרון, שבגד בכל מה שיקר לו. אני מקווה שהתהליכים הללו מבשילים עם הזמן. מה שאני יכולה להבטיח הוא, שאני וחברי נתרום את כל מה שאנחנו יכולים לעניין... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שמאלה משרון זה נכונות להדבר עם המנהיגות הפלסטינית, דרישה להזיז את החומה המוקמת אל הקו הירוק, ונכונות לנסיגה מלאה מהגדה המערבית, לבד מירושלים. זה שאת מנסה להציג את שרון כאילו הוא הפך לחבר הכי טוב של טיבי, לא הופך את זה לאמת. הבלים. לשרון אין שום כוח בהקשר של בחירות לכנסת, שכן אין לו כוח במרכז. אולי הוא יצליח להבחר מחדש להנהיג את התנועה, אבל לאף חבר מרכז אין אינטרס למלא את הרשימה בעושי דברו של שרון, אם הוא (חבר המרכז) לא תומך במדיניות שלו. בדיוק הצבעה אחת בכנסת. הקושי באי-אמון חיובי, הוא בכך שבד"כ האופוזיציה שיכולה להפיל את הממשלה מפוצלת - רבע פרלמנט מימין, ורבע פרלמנט משמאל. במצב כזה, לא ניתן למצוא מועמד שיהיה מקובל על רוב חברי הפרלמנט. זו בדיוק מטרת השיטה - למנוע חוסר יציבות בשל פרלמנט מפוצל. אבל זה לא המצב כיום: לימין יש רוב ברור בפרלמנט. אם רוב חברי הכנסת של הליכוד היו מעוניינים בכך, היו יכולים לחבור לאיחוד הלאומי, למפד"ל, לש"ס וליהדות התורה, ולהעיף את שרון לאלף עזאזלים. הקונסטלציה הזאת אפשרית כבר כיום, אפילו אם כמה ח"כים ישארו נאמנים לשרון. אם אפילו את זה החומר האנושי הנלוז של הימין לא מצליח לעשות - נו, בעיה שלכם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |