בתשובה לidan, 07/11/04 23:17
תשובה 260071
אין כאן שום הכחשת שואה, אלא בדיוק מה שאני אמרתי מקודם: ספקנות ביקורתית כלפי השימוש שיהודים רבים עשו בזוועות השואה לקידום ענייניהם הפרטיים והלאומיים. כמו שאני יכול להגיד שלא כל אדם שגר באירופה או צפון אמריקה על תקן פליט באמת נרדף ע"י השלטון במדינתו (אני יודע על כמה ישראלים שהצליחו להשיג מעמד של פליט באמצעות שקרים שכאלו).

אין לי ספק שעבור הגדרה מסויימת של "ניצול שואה" (נגיד, אדם שהיה במחנות ושרד אותם), אכן יש אינפלציה של שימוש במושג הזה. מבחינת ישראל, כל יהודי שחי באירופה במהלך מלחמת העולם השניה, או בעשור שקדם לה, מוגדר כניצול שואה. יהודים שנדדו לרוסיה בשנות ה-‏30 המוקדמות ולא חוו את השואה כלל, מוגדרים לעיתים כניצולי שואה. זה בסדר מבחינתי - אבל כנראה שלפינקלשטיין יש הגדרה מצומצמת יותר של המושג.

ולהגיד שניתן להשוות את השואה לאירועים אחרים בהיסטוריה זו לא טריוויאליזציה כלל וכלל. זו אולי פגיעה באתוס השואה היהודי, אבל זה לגיטימי לגמרי.
תשובה 260184
יש הבדל בין ספקנות ביקורתית כלפי פרטים (ואני בטוח שהתופעה שציינת, של פברוק מעמד של ניצולי שואה, נדירה ביותר, אני דווקא מכיר את התופעה ההפוכה, של חוסר רצון לדבר על הנושא מצד ניצולים מבני משפחתי) ובין האשמת הממסד היהודי כולו ב''תעשיית שואה'' כפי שעושה פינקלשטיין.
תשובה 260233
זה כבר ויכוח לגיטימי, ואני נוטה יותר לצד שלך מאשר לצידו של פינקלשטיין (שוב, מבלי שקראתי את ספרו). אבל זה לא קשור כהוא זה לקיומה או אי קיומה של השואה. להפך - פינקלשטיין מציע דווקא שלא יתכן כי יש כל-כך הרבה ניצולים, מכיוון שכל כך הרבה נרצחו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים