בתשובה לערן בילינסקי, 08/11/04 23:27
כתבי אישום 260206
העובדה שהוגש ממש כתב אישום לבית המשפט, כנגד בכירים בחברות (בהסתמך על צו אישי) אומרת שמישהו באותן חברות מאד בטוח בצידקתו, והוא מוכן לקחת את הצ'אנס להתמודד מול ההאשמות בבית המשפט, או לחילופין שהתיק נפל בידי פרקליט בעל יושרה לא מקובלת, ואני אסביר את דברי:

אם יורשע בכיר כזה או אחר באחריות, פרט לסיכוי (התיאורטי, חייבים להודות) שהוא יאלץ לרצות עונש מאסר, הרי את הקנס הוא יהיה חייב לשלם מכיסו, ולחברה אסור לפצותו על כך. לעומת זאת קנס שמושת על החברה הוא חלק מהוצאותיה.
המשרד לאיכות הסביבה (לרוב) אינו משתמש בשרותיה של פרקליטות המדינה ע"מ להגיש את כתבי האישום. הוא מבצע את הפעולות באמצעות מיקור חוץ, ולמרות שאינני בקיא בפרטי ההתקשרות, למיטב ידיעתי הוא משם לפי תיקים ו(אולי) הרשעות. אי לכך אותו מקור חוץ יעדיף להשיג את מירב ההרשעות במזער ההשקעה. אחת הדרכים להשיג את זה היא בהצעה המופנית למפעל להודות באשמה, ובתמורה יימחק כתב האישום האישי כנגד המנהלים. לרוב המפעל מסכים. (טוב, המפעל לא יכול לענות, אז המנהלים עונים בשמו)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים