בתשובה למודאג קלות, 21/06/01 12:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ברצוני להזדהות עמוקות עם הצהרה זו. אני עברתי חוויה דומה עד למאוד בתחנת המשטרה שבתחנת אגד המרכזית בטבריה (אצלי זה היה לאחר ביקור ידידותי נוסף בלשכת הגיוס המקומית, אבל ניחא). במקרה שלי נערך חיפוש בחפציי ועל גופי (בדיקה שטחית), וכל זאת אפילו מבלי לספק סיבה מינימלית לעיכובי! אני חייב להודות שהרגשתי לחץ גדול מאוד, למרות שלא הייתה לי שום סיבה אובייקטיבית לחשוש, שכן לא עברתי על אף חוק. בדיעבד אני חושב שההופעה שלי באותו הזמן, בגדים שחורים ארוכים עם מעיל עבה, ביום טברייני חורפי (כלומר חם מאוד), כנראה עוררה איזשהו חשד כנגדי. בתמהוני ובתמימותי לא דרשתי בו במקום את שמותיהם ומספריהם של השוטרים שעיכבו אותי ושהפרו את זכותי לפרטיות ולהמנעות מהטרדות שווא. לצערי לא לחמתי על העניין הזה והנחתי לו לעבור ללא תגובה משפטית מצידי; היום הייתי נוהג אחרת. לקוראים אני מציע ללמוד מהטעות שלי, בכל פעם שאדם המזדהה כשוטר יוצר איתכם קשר, דרשו באופן מיידי את שמו ואת מספר השוטר שלו, ורשמו פרטים אלו במקום בטוח וידוע. אל תענו להוראותיו או תאמינו לטענותיו של אדם המסרב לענות על דרישה שכזו. כמו כן, אשמח לשמוע אם יש למישהו ידע משפטי בנוגע לזכותה החוקית (שלצערי הרב, נדמה לי שהיא שרירה וקיימת) של המשטרה לבצע עיכובים שרירותיים כמו זה שנעשה לי. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |