בתשובה להאייל האלמוני, 14/11/04 9:48
לעולם לא יווצר חלבון חדש. 261103
ואיך הגיעה אותה מחלה לדור הקודם? ההנחה הסבירה בעיני היא שבאחד הדורות במעלה העץ אכן חלה מוטציה שלא היתה קטלנית מספיק, ואולי אפילו היתה מועילה בנסיבות מסוימות, כך שהיא השתמרה לאורך הדורות. יש לך השערה אלטרנטיבית?
לעולם לא יווצר חלבון חדש. 261105
(בטח כבר הזכירו כאן 900 פעמים, אבל שיהיה: אנמיה חרמשית, מחלה של שחורים, מעניקה חסינות משופרת בפני מלריה. בתמצית: אנמיה חרמשית היא מחלה "פשוטה" מבחינה גנטית, מוטציה של אות בודדת בגן בודד המשנה חומצת-אמינו בודדת בחלק החיצוני של חלבון חשוב למדי, המוגלובין. ההמוגלובין נהיה, כתוצאה מכך, קצת יותר "דביק" מה שגורר שינוי מבני ונטייה מוגברת לייצור קרישי-דם. אפשר לחיות עם זה ולהוליד ילדים, אבל מתים צעירים למדי; לאחרונה, אם זכרוני, מתה מזה אחת הבנות של TLC. מצד שני, דרך מנגנון שאינני מכיר (ואולי אינו מוכר לאיש), החולים במחלה מחוסנים (קצת? לגמרי?) ממלריה (כל מלריה? סוגים מסויימים?), מה שמעניק יתרון תחרותי רציני, במיוחד אם אתה חי באפריקה, הרבה פחות אם אתה חי באיסלנד).
לעולם לא יווצר חלבון חדש. 261117
הבהרה: לא ממש אלה שחולים, אלא ההטרוזיגוטים (אלה שיש להם גן אחד תקין ואחד חרמשי) הם הנהנים מהמוטציה. בתנאים של מלריה משתוללת, להורים "כדאי" להקריב ילד אחד מארבעה כדי לקבל שניים חסינים למלריה ועוד אחד "נורמלי" לגמרי.
לעולם לא יווצר חלבון חדש. 261108
<יוצא מהמיסתור>
זו כבר טענה אחרת, אבל למה לך להתעסק עם מחלות גנטיות דווקא? כל שונות גנטית נובעת ממוטציה, לא? אני חשבתי שאתה מראה שגם *עכשיו* הדברים האלו קורים ספונטנית. אבל למצוא מוטציה אנושית מדור לדור זה דבר די נדיר ( פרט למי שגר ליד לוס אלמוס או שאוכל דד"ט).
לעולם לא יווצר חלבון חדש. 261116
נדמה לי שהבעיה כאן היא עם המלה "נדיר". האם באמת מוטציות הן כל כך נדירות? אנחנו יודעים שחלק מההריונות מסתיימים באופן טבעי עקב מוטציות. כמו כן, אנחנו לא ממש מבחינים במוטציות "קטנות". לא כל מוטציה היא הופעה של זנב קטן באחורינו, כך שמה שחסר לנו, כתמיד באבולוציה, היא פרספקטיבה של *זמן*. יתרה מכך, יש עדיפות למוטציות בסביבה משתנה, אבל האדם הפך את היוצרות והוא מתאים את סביבתו אליו, כך שהוא פוגם, באופן חלקי, באחד התנאים לאבולוציה - שינוי סביבתי שבו המותאמים יותר יהיו עדיפים על המותאמים פחות. אצל בני האדם יש גם מוטיב חברתי שככל הנראה יוצר לחץ מסוג שונה לדחות, חברתית, מוטציות "שונות מדי", מה שמקטין את סיכויי שרידן. לפני כמה שנים כתבתי בטכניון עבודה בקורס בה דנתי בשאלה האם האדם הוציא עצמו מהאבולוציה. אולי פעם, אם אני אמצא זמן (ואת העבודה) אני אהפוך אותה למאמר לאייל.
לעולם לא יווצר חלבון חדש. 261118
קראתי פעם שאצל כל אחד מאיתנו יש שלוש או ארבע מוטציות. רובן אינן משפיעות בכלל על הפנוטיפ.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים