בתשובה ליהונתן אורן, 15/11/04 13:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני נגד שכר דיפרנציאלי למרצים וגם נגד שכר לימוד שכזה. התכוונתי להדגיש ששכ''ל דיפרנציאלי עלול להוביל להגדרת ''שווה יותר או שווה פחות''. ומאחר ואי אפשר להשוות הישגים מדעיים של ארכיאולוג לאלו של פיסיקאי, הרי שמתן שכר שונה מהווה פגיעה בוטה בחופש האקדמי. מצד שני אני חושב שאונ' צריכה להתמקד בלימודים מדעיים (מדויקים, רוח, חברה, אומנויות, משפטים וכו') ואת הלימודים המקצועיים (ראיית חשבון, רפואה, וכו') יש להעביר לגופים אחרים (כמו הטכניון, בצלאל, בתי ספר לארכיטקטורה , רפואה ועוד) אותם יש מקום לתקצב בצורה שונה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים בהחלט. מתחילת הדיון אני מחפש את ההזדמנות לקשר לתגובה הזאת תגובה 261303 , אבל אף אחד לא העלה את הטענה שמדעי הרוח והחברה הם מיותרים. ומצד שני, לפעמים אנשים מעלים כאן טענות שאין לי תשובה טובה אליהן. פשוט חוסר התחשבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה 261296 לא רק שהעלתי את הטענה שמדעי הרוח הם מיותרים, אלא שהם אף מזיקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, טוב: תגובה 261303 . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במדעים המזיקים, אתה מכליל גם את הפקולטה לכלכלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם? קודם כל! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן ירבו ''מזיקים'' שכאלה במדינתנו הפאשיסטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמה טובה להוצאת דיבת הארץ רעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שתגיד. נעבור גם אותך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים, אתם מקבלים מימון ציבורי לדברי הבלע שלכם, אבל יומכם עוד יבוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 261933 (אה, איזה מספר סמלי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 261934 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה, הייתי ממשיך איתך עד אין קץ, אבל ברור לי ששבט ה''קפד ראשו'' של המערכת יתעורר, במוקדם או במאוחר. או.קיי, תגיד שניצחת בקרב. לא תנצח במערכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערה 1 בתגובה 261978 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 262039 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיכוי היחיד לשמור על הלימודים ה"מקצועיים" ברמה גבוהה, הוא להתייחס אליהם כאל מדע. יש לזה שתי סיבות עיקריות: אחת, שמקצוע טכני מחובר בטבורו להתפתחות מדעית; אפשר לבחון את כל הדוגמאות, אבל אני מכיר במיוחד את לימודי הרפואה. ספרי הלימוד משתנים כל הזמן על-בסיס ידע שנצבר; הפתרונות הרפואיים תלויים ביכולת הטכנולוגית ובידע הרפואי העדכני; וכן הלאה. אלו לא מקצועות שאפשר לקנות בהם את ספרי הלימוד בחו"ל ולשלוח את הסטודנטים לחפש חומר באינטרנט. סיבה שניה: מורה שיודע "להעביר את החומר" יודע להעביר את החומר. במקצועות האלה לא צריך להעביר חומר, אלא להנחיל את הגישה המקצועית וצורת החשיבה שהיא גולת הכותרת של התפתחות מצטברת לאורך מאות שנים. מתברר (מסיבות לא ידועות) שהאנשים שבקיאים בתחום המקצועי יותר מכל הם דווקא אלה שעוסקים באופן אישי בדחיפת הגבולות שלו קדימה. (המסקנה שלי היא שמקצועות כמו רפואה ועריכת-דין צריכים להלמד באוניברסיטה (הטכניון בכלל, כמובן); אין לזה דבר עם שאלת המימון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(מה זאת אומרת "אלו לא מקצועות שאפשר לקנות בהם את ספרי הלימוד בחו"ל"? איפה אתה חושב שסטודנטים לרפואה קונים את הספרים שלהם?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שאת ספרי הלימוד קונים בחו"ל1; זה בסדר כל עוד יש בארץ אנשים ש*היו יכולים* לכתוב את ספרי הלימוד (והם נגישים לסטודנטים). 1 (סטודנטים לתואר ראשון: אם אתם מתכוונים להמשיך לתואר שני, כדאי שתרוצו לעבוד על האנגלית שלכם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או. בדיוק הגענו לנקודה: ספרי לימוד, ומי שיכול לכתוב אותם, אז זאת ההזדמנות שלי לעוף טופיק מזעזע: מישהו מהאיילים המבלים בימים אלו בטכניון יכול לגלות לי מהו ספר הלימוד בקורס הבסיסי (לכלל תלמידי הטכניון, לא לתלמידי כימיה/הנדסה כימית/ביוטכנולוגיה) בכימיה? פעם היה ספר כזה בהוצאת מכלול, שנקרא "עקרונות הכימיה" או "יסודות הכימיה", וכתב אותו פרופסור וולצמן, הוא עדיין קיים (הספר, לא פרופ' וולצמן)? אפשר עדיין להשיג אותו? החליף אותו ספר אחר? תודה וסליחה על ההפרעה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''עקרונות הכימיה'' של מנזורלה. בהצלחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתחום שלי, גם כשמי שכתב את ספרי הלימוד הוא ישראלי ונגיש לסטודנטים, ספרי הלימוד (הרציניים) הם באנגלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החל בערך משנה שנייה בתואר הראשון ספרי החובה ברוב התחומים בדרך כלל באנגלית שלא לדבר על מאמרים, ומגזינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהאקדמיה רואה בכך סימן לקידמה וסיבה לגאווה. אני לא מאוד משוכנע שבצדק. לפני כ-20 שנים חלק ניכר מחומר הלימוד היה בעברית. שיטוט בין מדפי "מכלול" (השמועה אמרה שגם ב"אקדמון") חשף לפניך עולם שלם של ספרות אקדמית בנושאים שונים, לאו דווקא איזוטרים או ספציפיים לסטודנט הישראלי, שנכתבה בשפת הקודש, כי היה מי שמסוגל לכתוב אותה, והוצאה לאור כי היה מי שמעוניין לקנות אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קשור לקידמה וגאווה. בגלל גודלה המזערי של הקהילה המדעית דוברת העברית, רק פרסומים באנגלית נחשבים לצרכי קביעות וקידום באקדמיה. לפיכך, רוב החוקרים בישראל לא טורחים לפרסם ספרים בעברית, אלא אם יש בהם עניין לציבור הרחב, או אם מדובר בטקסט-בוק לסטודנטים בלבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרוס בחירה בניהול פרוייקטים על אף שהמצגות הן בעיברית, והחומר של הקורס מועבר בעיברית, ברור לי שמעבר לחובות הקורס אם יש צורך בהרחבה אלך לpmbok ומה לעשות אותו ארגון עולמי שכתב את המסמך הזה הוא בן 40000 אלף חברים, סדר גודל כזה קשה לי הלאמין שיהיה בארץ, כנ"ל בעבודה שלי, הבוס שלי מתייעץ עם חסברים אחרים בפורמים בחו"ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במדינות רבות יש הבחנה ברורה בין אקדמי מקצועי לבין אקדמי מדעי. אפשר ללמוד רפואה וטרינרית, או מדעי ספורט בבית ספר מיוחד לכך, והתואר אינו פחות בערכו מזה שמתקבל באוניברסיטה. לגבי רמה - זה כבר לא נכון. מחקר רב מבוצע מחוץ לאוניברסיטאות. את הטרנזיסטור המציאו במעבדות בל, ואת תכונות הפולימרים הסינטטיים במפעלים כימים (קרוטרס - חוקר מהתעשיה זכה בפרס נובל לכימיה על מחקריו). יש מחקר מתקדם גם מחוץ לאוניברסיטה. וזה נכון בתחומי מחקר רבים שבהם התעשיה או גופים ממשלתיים מובילים במידה רבה ע"פ האקדמיה גם במחקר יסודי. לדוגמא, לשום אוניברסיטה אין את המשאבים והידע של NASA. בישראל התקיימה במידה רבה הבחנה כזו. מכון ויצמן, מכון וולקני והטכניון אינם אוניברסיטאות והם מוסדות מחקר מכובדים. בהם מתבצעת גם הוראה. המסקנה שלי היא שרצוי שלימודים מקצועיים כגון תוכנה, רפואה, שמאות מקרקעין, הנדסת בניין, ילמדו בבתי ספר נפרדים שיהיו קשורים הן לאקדמיה והן לתעשיה. הערה: במקומות רבים לימודי הרפואה מתבצעים מההתחלה בבית ספר לרפואה שנמצא בתוך בית חולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה המשמעות המעשית של הקביעה "מכון ויצמן, מכון וולקני והטכניון אינם אוניברסיטאות"? במה זה מתבטא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכון ויצמן, קמ"ג (קריית מחקר גרעינית) ומכון וולקני הם אחדים ממוסדות המחקר שיש בישראל. ויצמן הוא חברה ישראלית אמריקאית עד כמה שזכור לי ומתקיים מתרומות, כספים ממדינת ישראל ומפעילות מדעית (למשל התרופה קופקסון שטבע מיצרת פותחה שם). ויצמן מורשה להעניק תארים שני ושלישי. בגופים האחרים שמניתי יש חוקרים שמקבלים את שכרם ממדינת ישראל ולחלקם יש תלמידי מחקר. את התואר עד כמה שידוע לי מקבלים מאחת האוניברסיטאות. הטכניון הוקם באופן עצמאי ע"י חבורה של עולים מגרמניה כבית ספר גבוה למקצועות טכניים. וברבות השנים קיבל רשות להעניק תארים אקדמיים. מאחר ואין בטכניון פקולטות למדעי הרוח הוא לא אוניברסיטה. כשם שבצלאל שהוא בית ספר לאומנויות מוסמך להעניק תארים מתקדמים אבל אינו אוניברסיטה. לסיכום: אוניברסיטה היא אוניברסיטה. מוסדות אחרים בהם מתבצעת פעילות אקדמית המוגבלת לתחום מסוים שמוסמכים ע"י המועצה להשכלה גבוהה להעניק תארים אקדמיים הם חלק מכלל המוסדות להשכלה גבוהה, אבל אינם אוניברסיטאות. אגב לאור ההתפתחויות, יתכן שגם האוניברסיטאות בעתיד יחדלו להיות אוניברסיטאות, ויהפכו למכללות או בתי זקנים או שמורות נדלן מועדות להפרטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיזיקאי זה לא מקצוע? מתמטיקאי זה לא מקצוע? בהרבה תחומים (מדעים מדוייקים, הנדסה, מדעי החיים, מדעי החברה), ניתן לבחור בסוף הלימודים אם להמשיך לקריירה אקדמית של מחקר והוראה, או לקריירה בתעשיה, ויש הרבה בוגרי מדעים מדוייקים, כלכלנים וחוקרי התנהגות שמתפרנסים יפה מאוד בתחומם - בתעשיה או בשירות הציבורי. ומצד שני - ראיית חשבון אינה תואר אקדמי, אלא תעודת מקצוע (ניתן ללמוד חשבונאות כחלק מתואר אקדמי, משולב עם ניהול או כלכלה למשל), כך גם אקטואריה ועוד מקצועות, שאם יכניסו אותם למוסדות אקדמיים כמו הטכניון יגרמו להזניית האקדמיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי איך מגדירים מקצוע. פילוסוף זה מקצוע? אני מציע להעזר בדפי זהב כדי לענות על השאלה. מי שלומד להיות רואה חשבון או וטרינר מתעתד לעסוק במקצוע מסוים. פיסיקאי הוא בעל ידע בפיסיקה והוא יכול לעסוק ברישום פטנטים בתחומי אלקטרואופטיקה, הוראת מדעים, כתיבת קוד וכו' אני מסכים אתך שאפשר לראות בהפיכת האוניברסיטה לבית ספר להנפקת תעודות מקצועיות במסווה של תואר אקדמי "הזנייה של האקדמיה". כעת בא ונטפס עוד מספר מדרגות במגדל השן: האם גם הנפקת תעודת "מהנדס בניין" היא הזניה של האקדמיה?. אני מציע שלא לזלזל בזונות ובשאר בעלי מקצועות (עתיקים יותר או פחות). באוניברסיטה יעסקו במחקר לסוגיו, וילמדו סטודנטים את יסודות התחום המדעי שבחרו ללמוד, ויעודדו אותם להיות משכילים אבל גם סקרנים ולהטיל ספק בכל. בבתי ספר מקצועיים ילמדו רפואה וטרינרית, וראיית חשבון ויעודדו את הבוגרים להתמקצע בתחומם ולהיות בקשר עם גורמי מקצוע לצורך התעדכנות בחידושים. אלו מהם שירצו לעסוק במחקר יוכלו לעשות זאת במסגרת לימודי המשך, או בשיתוף עם גורמים באקדמיה או מוסדות מחקר אחרים. כך יהיה סדר וכבודו המדעי/מקצועי של איש לא יגרע, וגם את סוגיית שכ"ל ייקל לישב, ובא לציון גואל (או שלא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא ממליץ להסתכל בעמודי הדרושים בעיתונים. תמצא שם, לעיתים, ''דרוש פיזיקאי''. טרם ראיתי ''דרוש פילוסוף''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכך בדיוק התכוונתי: יש מדרג בין התאורטי שמקומו רק באוניברסיטה (אפילו לא במכוני מחקר) לבין המקצועי. חלק מבוגרי תארים באוניברסיטאות הם בעלי ידע מקצועי למשל כימאי אורגני שהידע שלו הוא בפיתוח וייצור חומרים כימיים למשל תרופות. אבל יש כימאים שמשתמשים בתאוריות סבוכות כדי לחשב איך מסתדרים צברים של אטומי הליום ב-2.19 מעלות קלווין. ולכימאי כזה ככול הנראה אין מה לחפש במדור דרושים תחת הכותרת כימאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנם תפקידים שבאופן מסורתי עושים אותם אנשים בעלי תארים (לרוב מתקדמים) בפיזיקה לפעמים מדובר בתפקיד הדורש ידע ספציפי שנרכש במסגרת הלימודים (ידע באופטיקה, מצב מוצק, וכו), לפעמים מדובר בניצול מיומנויות (יכולת לבנות מודלים מתמטיים לבעיות ולפתור אותן) או כישורים (כושר לימוד וניתוח) אופיניים לפיזיקאים. אם תקרא את המודעות הללו ביותר תשומת לב תגלה שהתפקידים הללו הם ברוב המוחלט של המקרים, בעלי אופי הנדסי או ניהולי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בל נזלזל במהנדסי בניין. אמנם לא ידוע לי על "פקולטה להנדסת בניין" (לפחות לא בטכניון), ישנה פקולטה להנדסה אזרחית - שאני לא יכול מכיר אותה ולא יכול להעיד על רמתה האקדמית, אבל בכל מקרה אני בטוח שהטכניון דואג שבוגריה 1 לא יצאו בורים ועמי ארצות, אלא דואג להרחבת אופקיהם המדעיים מעבר לתחום הצר של בטון או קונסטרוקציה. אני בטוח גם שהפרופסורים שם מנהלים מחקר מדעי ולא רק מרצים בפני סטודנטים. גם מחוץ לאקדמיה, פרוייקטים גדולים, כמו גשרים או סכרים (אמנם לא כל כך בארץ), דורשים התמחות בחזית הטכנולוגיה. גם רפואה וטרינרית אינה מקצוע שכדאי לזלזל בו. וטרינרים צריכים להכיר את האנטומיה ןהמחלות של בע"ח רבים, לעומת רופאים שצריכים להכיר את האנטומיה והמחלות של בע"ח אחד בלבד. 1 אאל"ט, לפי החוק הישראלי, בנין עד גובה מסוים (5 קומות?) לא דורש תכנון של אדריכל, אלא מותר למהנדס בנין לתכנן אותו גם מההיבט החיצוני. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |