בתשובה ליעקב, 16/11/04 15:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דמי אבטלה כרוכים בויתור על ההכנסה שאפשר היה לקבל במקומם במקום עבודה מסודר (כולל ההטבות הסוציאליות שבאות איתו), כרוכה בויתור על כמה חודשי ותק במקום העבודה הבא שלך, ויכולה להיות כרוכה בויתור על מידה מסוימת של כבוד עצמי, אם החברה פועלת על בסיס ערכי עבודה. החוק של החברה לא אומר ''אנחנו רוצים לתגמל פרזיטים'' אלא ''אנחנו מודעים לכך שלא תמיד אפשר למצוא עבודה מיד אחרי הפיטורין, ולכן אנחנו רוצים לסייע לאלו שאיבדו את מקום עבודתם''. אם התפיסה בארץ הייתה ''לא לעבוד זה בושה, להסתמך על קצבאות מהמדינה זו בושה'' (כפי שאכן מתקיים בקרב קבוצות אוכלוסיה מסויימות), אנשים היו מעדיפים שלא להשען על קצבאות המדינה. אני מכיר אנשים שהיו מובטלים חודשים רבים ובשום שלב לא העלו בדעתם ללכת לחתום בלשכה, כי זה היה מתחת לכבודם. הבעיה היא, כמובן, שמדובר במערכת אקולוגית עם נישה מאוד נוחה לפרזיטים. השאלה היא כמה פרזיטים יש במערכת הזאת, והאם שווה, כדי להפטר מהם, להרוג את המערכת כולה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא שאלה כלכלית של ההפרש בין רווח להפסד. כל אדם יודע לעשות חשבון. אדם שמרוויח עשרת אלפים נטו לא יקח חופש ב 5000 ש"ח לחודש כי זה לא כדאי לו. לעומת זאת, אדם שמרוויח 5000 ש"ח לחודש ישמח לחופשה ב 4000 ש"ח לחודש, כשהוא יכול לעבוד שחור. איך אתה מנסח את החוק של החברה ממש לא משנה. כל אדם מבין את החוק בלי צורך בתיווך של האח הגדול. יש קבוצות שהערכים שלהם מחזיקים מעמד למרות הסתירה עם המציאות. אולם זה לא יחזיק לאורך ימים. ולשאלתך: מכיוון שהמערכת אינה עוזרת כמעט לאיש (הסברתי כבר שהלוואות או חיסכון היו עושים זאת הרבה יותר טוב) הרי שיש צורך להרוג את המערכת כולה ויפה שעה אחת קודם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |