בתשובה לדובי קננגיסר, 17/11/04 15:27
דיפרנציאלים 262035
מה לגבי שכר דיפרנציאלי לא על בסיס מקצוע הלימוד (פיזיקה או פילוסופיה) אלא על בסיס שילוב של מעמד מקצועי (על פי מפתח שהוא פונקציה של מספר הפרסומים, חברות בוועדות מארגנות של כנסים וכו') עם משוב הסטודנטים על איכות ההוראה, כל זאת בתוספת אפשרות למעמד של קתדרות שימומנו על ידי תורמים (שיכלול קצבה לפי ראות התורם)?

(אני נשמע כמו קפיטליסט? יכול להיות!)
דיפרנציאלים 262043
למה? ז"א, אני כנראה מחמיץ כאן משהו בסיסי שאתה מצליח לראות. מה הרעיון להכניס שיקולים קפיטליסטיים לתוך מערכת שצריכה להיות בנויה על שיקולים מחקריים ו"מדעיים"? האם הטענה היא שהשיקולים הללו לא מספיקים להנעה של החוקרים? שאדם שמקדיש את חייו המקצועיים למחקר בעצם רוצה לעשות כסף?
דיפרנציאלים 262057
יש כאן שני מניעים אחד הוא המניע מלמטה: אותו גרזן קטן שירמוז למי שאינו מתאים ש"כדאי שתפרוש", ואם הוא מתעקש להשאר במערכת, אז לתגמל אותו פחות מאשר את אלו שאכן טובים יותר במחקר ובהוראה. המניע השני הוא המניע מלמעלה: למנוע בריחת מוחות לתעשייה ולעודד גם את טובים להשאר באקדמיה בלי שיצטרכו לקנא בעמיתיהם שעברו לתעשייה ומרווחים משכורות של תעשייה. אני לא רוצה להסתכל על העניין בצורה דיכוטומית אלא בצורה רציפה - גם כסף הוא שיקול, ואני חושב שאפשר (כפי שנעשה בצורה מסוימת בארה"ב) לשלב אותו. גם אדם שמקדיש את חייו למחקר זקוק לכסף. ואם הוא טוב, למה שלא נכוון את המערכת כך שתתגמל אותו בהתאם ותאפשר לו להתרכז במחקר (ובהוראה), ומצד שני לא תעודד את אותם אלו שמתעקשים להתרכז במחקר (ובהוראה) למרות שהם פשוט לא טובים מספיק בזה?
דיפרנציאלים 262067
הבנתי. דעתי:
נכון שהעניין אינו דיכוטומי. בכל זאת, בהנחה שאנחנו מייחסים לידע ולמרדף אחר האמת ערך פנימי, אני חושב שראוי להפריד את המחקר האקדמי משיקולים כספיים, משתי סיבות:
1. חלק מרעיון החופש האקדמי הוא לשחרר את החוקר מתלות בערכים חיצוניים לערכי המחקר עצמו, כדי שיוכל להיות חופשי (אפרופו חירות) להתרכז במחקר. אחרי שהחוקר קיבל את האפשרות לחקור, הערך שמייחסת החברה לתוצאות מחקריו לא אמורות להשפיע ישירות על מצבו הפיננסי.
2. יש כאן גם הצהרה חברתית, בדבר הערך שמייחסת החברה לערכים אינטלקטואליים, והנכונות שלה שלא להכפיף את כל שאר הערכים להשקפה קפיטליסטית.
דיפרנציאלים 262166
ואיך בדיוק אפשר להפריד את המחקר האקדמי‏1 משיקולים כספיים?
זה אולי הדמיון המוגבל שלי אבל נדמה לי שאפשר להשיג כזאת הפרדה באחד משני האמצעים הבאים:

א. אספקת כסף אינסופית
ב. מציאת אנשים שאינם מתעניינים בכסף כלל

חוץ מזה, אחלה תוכנית!

1 או כל תחום אחר בחיים
דיפרנציאלים 262179
אי אפשר. אבל אפשר לשאוף למינימום של השפעה, למשל ע''י יצירת אי-תלות בין התגמול הכספי לחוקר לבין תוצאות מחקריו.
דיפרנציאלים 262187
לא הבנתי. איך אני בדיוק יוצר את האי-תלות הזאת? לבוטומיה? עוצמים עניים וחושבים מחשבות טובות?
ברצינות, אם אפשר לקבל שכר (סביר למדי, כך יש להניח) עבור ביצוע מחקרים שאיש איננו בוחן את תוצאותיהם אזי בעצם אפשר לקבל שכר סביר עבור *אי ביצוע* מחקרים (ע"ע ג'ורג' בסיינפלד). לא? אולי זה לא חשוב?
בוא נניח שפתרנו את זה באורח פלא, סביר להניח שמשרה מעין זו היא עדיין אטרקציה לא קטנה לכל חוקר, גרוע, בינוני וטוב. מאחר ומספר המשרות מצומצם (כלל א' - כמות הכסף איננה אינסופית) סביר להניח שהתחרות על המשרות תהיה סוערת למדי. איך בדיוק מחליטים מי מקבל את המשרה?
ועוד שאלה כללית, האם המטרה כאן היא אספקת משרות לחוקרים או קידום המחקר?
דיפרנציאלים 262189
אפשר פשוט להסתכל באוניברסיטאות היום, שאין בהן שכר דיפרנציאלי.

להערותיך.
1. למה איש אינו בוחן את תוצאות המחקרים? פשוט התגמול אינו כספי.
2. מחליטים מי מקבל את המשרה לפי שיקולים אקדמיים, כמו היום. אני לא ממש מכיר את המכאניזם.
3. "קידום המחקר", למרות שאני לא מצליח להפריד בין אספקת משרות לחוקרים לבין קידום המחקר. איך עושים את זה? לבוטומיה? עוצמים את העיניים ומחקרים מתבצעים ללא מגע יד אדם?
דיפרנציאלים 262200
מאז שביתת המרצים האחרונה יש מרכיב שכר (באזור ה- 15%) שמבוסס באופן מדורג על עמידה בקריטריונים כגון: פרסום שני מאמרים בשנה לפחות, הצגת עבודות בכנס בינלאומי, חניכה של מספר סטודנטים לתארים מתקדמים, קבלת מענקים מקרנות חוץ, וכו'.
שמעתי ביקורת על השיטה, שלפיה הכוונה המקורית היתה לתת תוספות עידוד גבוהות יותר למספר קטן יותר של חוקרים, אבל איגודי הסגל משכו לכיוון של תוספות קטנות ליותר חוקרים; בפועל (כך שמעתי) מקבלים תוספת חלקית או מלאה כ- 70% מחברי הסגל.
דיפרנציאלים 262305
אם אני מסתכל על האוניברסיטאות היום, אני לא בטוח שזה משהו כל כך מוצלח שהרי על זה בדיוק אנחנו מדברים. מה שאתה אומר זה שבעצם צריך לשמור על הסטטוס קוו, בכל מחיר - שינויים מבניים אינם באים בחשבון, לכל היותר יש להגדיל את התקציבים (למעשה, זה השינוי היחידי שאני מניח שלא יתקל בהתנגדות - מלבד זאת של אלו שמשלמים).

1. מהו התגמול הלא כספי שנותנים? לשם מה הוא נחוץ? (האם אנחנו רוצים לכוון את המחקר לכיוון מסויים?)
2. האם אפשר לפטר? מהם השיקולים?
3. אם המטרה היא אספקת משרות לחוקרים, המערכת שאתה מציע היא אידאלית. אם המטרה היא קידום המחקר אזי נדמה לי שתצטרך למצוא דרך למשוך את החוקרים הטובים יותר, למשל.
דיפרנציאלים 262327
2. כמובן שאפשר לפטר. השיקולים הם אקדמיים. חוקר שלא פרסם שום דבר במשך שנה, ולא יכול להביא הוכחות לכך שאוטוטו הוא הולך להוציא ספר עב-כרס ופורץ דרך שעליו עמל במשך השנה הזו, יכול לעוף, מבחינתי.

לפני שתקפוץ על כך שחוקרים יפרסמו זבל - הביקורת כאן היא של כתבי העת. כעקרון, זבל לא אמור להתפרסם, ולשם כך קיים מנגנון ה-peer review.
דיפרנציאלים 262390
אני לא אקפוץ עם שום דבר, יהונתן הוא זה שרוצה לנתק בין הביצועים לתמורה הכספית. אם אפשר לפטר את ה''בטלנים'' אזי שיש איזשהוא קשר, ברמה הבסיסית ביותר.
דיפרנציאלים 262461
לא טענתי שצריך לנתק את הביצועים מהתמורה הכספית, אלא בהקשר של שכר דיפרנציאלי. אם חוקר לא עומד בדרישות-סף מסוימות, אין לי בעיה שהוא יפוטר. אני גם לא מתנגד בתקיפות לתגמול מיוחד לחוקרים מיוחדים (למעשה, זה קורה גם היום, אפילו אם זה לא תמיד מבוטא בתלוש המשכורת). בין זה לבין לבסס את המערכת האקדמית על שכר דיפרנציאלי בהתאם ל''ביצועים'', המרחק רב.
דיפרנציאלים 262248
בגלל רעיונות כמו שלך האקדמיה באירופה לא מגרדת את האקדמיה בארה''ב. להוציא את אנגליה שמעבירה את שיטת הניהול של המוסדות האקדמים שלה לשיטה האמריקאית.

ובגלל זה כל המוחות הטובים נוהרים לארצות הברית.
בקיצור, השאיפות שלך יפות, אבל לא מציאותיות.
דיפרנציאלים 262255
(במידה שהטענה הזו נכונה,) זה לא בגלל הדיפרנציאליות של השכר בארצות-הברית, אלא בגלל הגובה שלו (אפילו ברמות הנמוכות).
דיפרנציאלים 262265
חבל באמת. עוד כמה בונוסים לחוקרים והיינו פותרים את בעיית המדידה (ואם היינו מורידים את שיעור המס אולי היינו פותרים גם את משמעות החיים).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים