בתשובה לאיילת בועזסון, 18/11/04 0:58
כשאני הייתי בשלב הזה 262186
מישהי ניסתה את זה עם מוזיקה פחות נינוחה?
כשאני הייתי בשלב הזה 262208
ולמה הנחת מלכתחילה שניסיתי את זה עם מוזיקה נינוחה?

- בשלב הלחיצות, מוזיקת הרקע היתה "magik" של טיאסטו שבאופן מלבב נוגן בקצב זהה לקצב פעימות הלב של העובר.
כשאני הייתי בשלב הזה 262233
נהדר. אל תתפלאי אם בעוד כמה שנים תצטרכי לשלוף אותה ממסיבות טראנס ולהחרים לה את הרד-בול.
כשאני הייתי בשלב הזה 262352
אין סכנה. כשהיא תהיה בגיל הזה טראנס יהיה מוזיקה של זקנים.

''הטענה שמשחקי מחשב משפיעים על הנוער היא שטות.
אם זה היה נכון כל הדור שלי היה צריך להסתובב במבוכים חשוכים ולבלוע גלולות צבעוניות לצלילי מוזיקה אלקטרונית מעצבנת.''
:) 262365
ציטוט מדהים. מאיפה זה?
:) 262373
תרגום חופשי של אימייל שהסתובב בתקופה שבני הדור שלי עוד היו עושים את כל הדברים האלו (היום הם רואים אסף הראל מקטרים על המשכנתא ומחכים לפנסיה).
כשאני הייתי בשלב הזה 262356
אחרי שהילדה הפכה להיות מחלקת תמיכה טכנית בכל הנוגע למחשבי הגן, אני כבר לא מתפלאת מכלום. גם ככה היא גדלה במקום שמעמיד כישורים חברתיים בספק.
כשאני הייתי בשלב הזה 262437
צודקת, הייתי צריך לדייק. הכוונה למוזיקה שיש בה אלמנטים דוקרניים/מחוספסים.
מהמעט ששמעתי מטיאסטו, ולהבדיל - בג'ז, האפקט ה"נינוח" של המוזיקה מתקבל מהשילוב של מיעוט מלים, ובסיס צלילי מונוטוני שעליו בונה הנגן/די ג'י את היצירה המוזיקלית. נראה לי שהשילוב הזה הוא Pacifying (אין לי מילה טובה בעברית) כדי להשמיע אותו לבטן (שזה מעשה נפלא ומרתק בפני עצמו).
אני מסוקרן לדעת מה היה קורה לתינוק שבבטן היה שומע, נניח, את ז'אק ברל (קול חורקני), סחרוף (רועש ולא חוזר על עצמו), או אפילו טיפקס (קול לא משהו, צלילים קופצניים). כבוגר אני מאוד אוהב את השניים האחרונים, אבל הם נראים לי קצת מחוספסים בשלבים מוקדמים.
וכמי שבמוקדם או במאוחר יחווה (אם כי לא במו גופי) חוויה זו, מעניין לדעת אילו חלקים בדיסקוגרפיה אפשר להעביר לצאצא עוד לפני שהוא יכול להביע את דעתו.
כשאני הייתי בשלב הזה 262489
לז'אק ברל היא נחשפה הרבה ובעיקר בבית באינטראקציה של אחת באחת (אני והיא), לשניים האחרים היא נחשפה מחוץ לבית כמו כל ישראלי ממוצע וגלגלצ.

ובנוגע לדיסקוגרפיה - זו לא ממש מוזיקה, אבל זו האסוציאציה שלי:
כשאני הייתי בשלב הזה 262492
תודה על ההפנייה, זה היה מאמר מעניין מאוד, בנושא שמסקרן אותי.
שאלה שלא נגעו בה במאמר הזה היא תפיסת הזמן אצל תינוקות וילדים קטנים, שקשורה לזכרון. פה ושם, כשאני פוגש חברים שיש להם ילדים שטרם החלו לדבר באופן רציף, אני מנדנד להם שבאותו יום אקראי בו הילד יתחיל לדבר איתם באופן שוטף(1), ישאלו אותו הוריו "מה עשית אתמול" ו"מה אתה זוכר מקודם".

ובעניין המוזיקה: כנראה אני מגזים. אולי האזנה ברחם ל-AC/DC תוליד תינוק עצבני (וגם זה לא בטוח), אבל הספקטרום המוזיקלי כל-כך רחב, וההשפעות האחרות על העובר כל-כך רבות, כך שאנינות-טעם וחיפוש אחר צלילים "נינוחים" כנראה לא כ"כ רלבנטים. אני יכול רק לומר שהייתי שמח להיות התינוק של ג'ון פיל (או לפחות של קוטנר).

(1) מן הסתם אין מעבר ממלמול חסר פשר לשיחה על ענייני דיומא, אבל בטח יש פרק זמן קצר יחסית בו ניתן לזהות את הקפיצה ממלים למשפטים.
כשאני הייתי בשלב הזה 262527
בניחוש מהיר וחסר-אחריות, השלב שבו הילד יכול להבין את המלה "אתמול" הוא (לכל המוקדם) השלב בו הוא זוכר מה היה אתמול. אבל אני מניח שבמוקדם או במאוחר מגיע הרגע שבו הוא כבר יכול להבין שאלה שעוסקת במה הוא זוכר מזמן קודם X, כך שהוא כבר לא זוכר מה היה ב-X.
כשאני הייתי בשלב הזה 262609
יש שלב שנמשך כמה חודשים, שבו ''אתמול'' משמש בתפקידי ''קודם'', ''לפני שעה'', ''לפני כמה ימים'', ו''כשהייתי קטן''.
כשאני הייתי בשלב הזה 262618
ובדרך להפיכתו לאתמול כמו שאנחנו מכירים אותו, יש ''אתמול לפני הרבה ימים''.
כשאני הייתי בשלב הזה 263692
כמה חודשים? אצלי בבית זה כבר לפחות שנה וחצי.
שאני אתחיל לדאוג?
כשאני הייתי בשלב הזה 263696
השאלה שלך לא מנוסחת נכון. צ"ל:
"יש שלב שנמשך כמה חודשים". כמה חודשים זה "כמה חודשים"?
כשאני הייתי בשלב הזה 265268
אם זה התחיל רק אתמול, אז אין מה לדאוג.
כשאני הייתי בשלב הזה 268181
תנסי להשמיע לה את זה היום, מעניין איך היא תגיב..
כשאני הייתי בשלב הזה 268185
היום היא גרופי של אבא שלה ויש ביניהם הסכם שמאמא מבקשים ''שירים של נירים'' ומאבא מבקשים ''מוזיקה של אבא שגם נירי תאהב''.
כשאני הייתי בשלב הזה 269483
:-)

ניסית להשמיע לה מוסיקה של הירנוטים בזמן האחרון?
כשאני הייתי בשלב הזה 269512
זה נכלל במסגרת הפרוייקטים שלו, חוץ מהרצועה האהובה עלי ביותר של שריף גודמן.

יש לך עוד מטלה לינואר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים