בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 19/11/04 13:51
אני אני אני.....! ! ! ! ! 262643
אבל הוא לא אומר ''האמנות היא מה שאני קורא לו אמנות'' אלא ''האמנות היא מה שמספיק אנשים קוראים לו אמנות''. אני חושב שזאת הגדרה רעה, אבל (כמו הדמוקרטיה) אין טובה ממנה.
אני אני אני.....! ! ! ! ! 262656
יותר גרוע. זו הגדרה שמכילה אפס מידע, מעורפלת (מה זה "מספיק אנשים"?) ולא תופסת את כל מה שאנחנו חושבים עליו שהוא אמנות - בפרט, טוענת שאמנות היא סטטוס שכל רגע יכול להשתנות (כי היום לא חושבים על משהו שהוא אמנות, ומחר כולם יחשבו ככה). אם כבר שופכים את התינוק הזה (היות האמנות משהו קבוע ולא סובייקטיבי) עם המים, אני לא מבין למה לא לעשות את הצעד המתבקש, ובמקום לנסות להגדיר אמנות בצורה "כללית", שכל אחד יגיד מה זו אמנות לדעתו. אם הוא לא מסוגל להגיד משהו יותר טוב מאשר "אמנות זה מה שלדעתי הוא אמנות", הרי שהגדרתו, גם אם תקפה, היא שרירותית לחלוטין ולכן חסרת ערך בעיניי.

אנסה להסביר למה זה חסר ערך: אם תשים לב, בכדי ש"מספיק אנשים" יגידו על משהו שהוא אמנות, צריך כל אחד מהם בנפרד לומר על משהו שהוא אמנות. מי שאומר על משהו שהוא אמנות, ואין לו יכולת להסביר מדוע הוא בדיוק האדם שלהגדרתו אני מתנגד. נוצר כאן מעין מצב אבסורדי שבו אדם אחד אומר על משהו שהוא אמנות כי "כך אומרים יודעי הדבר". ומדוע יודעי הדבר אומרים שאותו משהו הוא אמנות? כי כך אומרים יודעי הדבר (כי הרי אין קריטריון אחר). בקיצור, כדי שמשהו יהפוך להיות אמנות, חייב להיות ניצוץ ראשוני שידליק את מעגל האמירות הזה - "יודע דבר" ראשוני שיאמר על משהו שהוא אמנות - וללא קריטריון כלשהו שמנחה אף אחד מהאנשים, זה חייב להיות מניע זר (למשל, תאוות בצע).
אני אני אני.....! ! ! ! ! 263195
זה מזכיר את הבדיחה על הצ'יף האינדיאני, שהשבט שלו בא לשאול אותו לפני החורף אם יהיה חורף קשה, וכמה עצים לאסוף להסקה.
הצ'יף הולך על בטוח ואומר "תתחילו לאסוף, יהיה חורף לא קל", וכדי להיות בטוח יותר, מרים יומיים אחרי זה טלפון לשירות המטאורולוגי האיזורי ושאל אותם איך הולך להיות החורף.
"קר וארוך" הם אומרים לו. הוא חוזר לשבט שלו, ואומר להם להאיץ את קצב איסוף העצים. כעבור שבוע, הוא ליתר בטחון מתקשר שוב לשירות המטאורולוגי, ושואל אם הם עדיין בטוחים שיהיה חורף קשה. "קשה מאוד" היא התשובה שהוא מקבל, ושוב הולך לשבט ומוציא הוראות להתכונן היטב לחורף.
שבוע אחרי זה שוב עולים בו ספקות, הוא מתקשר ושואל, שוב מקבל אותה תשובה, ואז הוא שואל
"תגידו, איך אתם יכולים להיות בטוחים שיהיה חורף קשה?" אז הם עונים לו
"תשמע, מהמכשירים שלנו קשה להיות בטוחים, אבל האינדיאנים כבר שלושה שבועות אוספים עצים כמו מטורפים"

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים