בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 19/11/04 0:36
אני אני אני.....! ! ! ! ! 262705
למה הגדרתם קונקרטית בהרבה?

בדומה ל-"חגיגה", "אמנות" מתארת גם (בעיקר?) חוויה. אורי קציר ונוח שמיר יכולים להסכים ביניהם בסיטואציות רבות על כך שאובייקט כלשהו הוא "אמנות", הסכמה המבוססת על החוויה שהאובייקט מעורר בהם והמשקפיים מבעדם הם מאמינים שראוי לבחון אותה, ואותו.

בסיטואציות אחרות, אורי קציר יאמר "עד כאן", ואילו נוח שמיר יתעקש שהחוויה - היא מאותו טיפוס, והמשקפיים המתאימים - הם אותם משקפיים. אף אחד מהם לא טועה, כמובן. קשה בכלל לדבר על "טעות" בהקשר הזה.

אבל אם מישהו יאמר (במקרה השני) "זו לא אמנות!" וינסה להוכיח על פי הגדרה, כבר אפשר לומר שהוא טועה. אפשר לשאול האם נוח שמיר אחד מספיק לשם כך, או שצריכים אישור של מוזיאונים, מבקרים וצרכני אמנות לשם כך - אבל זו לא שאלה מעניינת, מכיוון שכאשר היא עומדת על הפרק (ברצינות) בכל הקשר קונקרטי, כבר ברור שהמקרה הנבחן הוא אכן אמנות.

משחק אסוציאציות חופשיות: המשכה אנליטית. כל אחד מוזמן לבחור קבוצה של אלמנטים ולקרוא לה "אמנות טובה" ולמשלימה שלה "אמנות רעה" - אבל כולם הם "אמנות".

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים