פרובוקציה זולה 263179
לכבוד ערן בילינסקי, אנסה להדגים כמה לא הבנתי כלום בהרצאות של עודד בלבן שהייתי בהן עד עתה, ולהציג, בהשראת מאמר זה, את הטיעון הבא: מדינת ישראל תומכת במרואן ברגותי להנהגת הרשות הפלסטינאית.

מבלי להיכנס לשאלת "למה לה?", אפשר להסביר מדוע זה מובן מאליו. בזמן שאבו מאזן ושות' כבר נחשבים, בצדק או שלא בצדק, למשתפי פעולה עם הישראלים, יושב לו האדון ברגותי בתאו בכלא ונחשב שנוא ומושמץ על ידי הציבור הישראלי, קדוש מעונה של ממש. אין כלל שאלה בעניין הפופולריות של מי גדולה יותר. בכך שהיא מחזיקה אותו בכלא, הופכת ישראל את ברגותי למנהיג מקובל בקרב הפלסטינאים.

רצוי לזכור כי ברגותי (אם איני טועה) הוא איש ההנהגה הבכיר ביותר שנעצר בידי כוחות ישראל במלחמת אוסלו האחרונה - וזאת למרות שישראל לא היססה לחסל מנהיגים פוליטיים אחרים (השייח יאסין, למשל). מכאן שישראל רוצה את ברגותי חי.

כעת רק נותר לחכות לשלב האחרון במזימה הגאונית של ישראל. קרוב לודאי שתנוצל אמתלה כמו התנקשות כושלת, או החזרת גופתו של רון ארד, למטרת שחרור ברגותי והחזרתו לשטחים. השאלה המעניינת היא אם ברגותי שותף בסוד העניינים הזה, והאם, בהנחה שהוא הולך להיות היורש של עראפת, הוא יהיה טוב מקודמו.
פרובוקציה זולה 263212
הכל טוב, אבל למה מילים כמו "מזימה"?

:)
פרובוקציה זולה 263313
<דמיין דיו אדום>
לא רע. שתי הערות: 1. מי זו "ישראל"? 2. ברגותי לא צריך להיות שותף מפורש בסוד העניינים הזה; מה שאתה מבין, מן הסתם גם הוא מבין.
פרובוקציה זולה 263395
לגבי 2: אני לא בטוח שזה נכון. נסיבות לכידתו של ברגותי, למשל, נראות קצת משונות, למי שזוכר. אני חושב שהוא היה צריך לדעת מי מגיע, מתי ולאיזה צורך, ולהכין עצמו (אחרת היה עלול לנהל קרבות מרים ולהיהרג תוך כדי הלכידה).
בעיית האסיר 263730
לגבי לגבי 2: אם ברגותי היה נהרג תוך-כדי נסיונות לכידתו, לא היתה לנו בעיית ברגותי ולא היינו מנהלים את הדיון הזה.
בעיית האסיר 263733
לא הבנתי איך תגובתך מתקשרת לרצף התגובות בפתיל.
פרובוקציה זולה 263436
1. זו בדיוק שאלה שעודד שאל סטודנט בשיעור שהתחיל לדבר על "חיסלנו את יאסין" וכדומה. במקרה זה אני מדבר על הגורמים בהנהגה שאחראים ללכידתו של ברגותי והעמדתו למשפט.

2. לפי הגישה של עודד, נכון, אלא שאני עוד לא השתכנעתי לחלוטין שאם ברגותי יהפוך למנהיג הפלסטינאים בשל כליאתו, ואפילו אם ישוחרר, יראה את ישראל כפועלת לטובתו, ולא יחשוב שהם "מנסים לדפוק אותו ולא מצליחים". האם, כשאנחנו חושבים כבלבניסטים, אנחנו אמורים, כשאנחנו באים לנתח התנהגויות של אנשים מסויימים, להניח שגם הם חושבים כבלבניסטים?
אני מבין שאתה ו''עודד'' סחבקים 263476
ישנתם באותו אוהל ואכלתם מאותו מסטינג.
אני מבין שאתה ו''עודד'' סחבקים 263482
סליחה, פרופ' בלבן, כמובן.

אצלי בפקולטה אין יחס כבוד למרצים; לרוב קוראים להם בשמותיהם הפרטיים. כתוצאה מכך, אנחנו נוהגים לשלשל חתולים מהתקרה על מנת שיחטפו את פאתם ובכך יחשפו את קרחתם המוזהבת. הנוער של היום!
פרובוקציה זולה 263503
2. כן, אני חושב שההנחה שהפוליטיקאים מתנהגים כבלבניסטים היא אבן יסוד בשיטה, ובלעדיה השיטה מתפוררת. פעם שמעתי את בלבן אומר שמבחינתו הם רק מתהנגים כבלבניסטים, ואולי הם לא חושבים כך; ספציפית, משתלב (בלי הגבלת הכלליות) X יכול להיות משתלב בלי לדעת בכלל שהוא כזה. בעיני זה בלתי סביר בעליל; אם יש איזשהו סיכוי שהניתוח הבלבניסטי נכון, הפוליטיקאי חייב להיות מודע לו, עד כדי הבדלי ניסוח קטנים במטרות: אולי הוא לא יחשוב במונח "משתלב". אבל הוא חייב לדעת שיש מחנה "אנחנו" ומחנה "הם", ומי שייך לאן, ומה הם מנסים לקדם וכיצד, ומה אנחנו. אחרת, העובדה שהוא מצליח לקדם מדיניות משתלבת כמיטב יכולתו היא נס שלא יאמן (והוא בוודאי מצליח כמיטב יכולתו, אחרת לא היינו יודעים שהוא משתלב). אם ההנחה הזו פוגעת בסבירות של הבלבניזם כולו, באסה לבלבניזם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים