בתשובה לidan, 24/11/04 14:13
הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא 263864
ניר ממוחזר יקר יותר ונחות באיכותו מנייר רגיל, כנ''ל פלסטיק.
למחזור ניר ופלסטיק יש מניע סביבתי (פחות חומרים שקצב ההתכלות שלהם איטי ופחות כריתת יערות לתעשיית הנייר) המשמעות של מחזור תרמילים הייתה במוצהר, כלכלית (אם צהל היה מאמץ ערכים של איכות הסביבה, תרמילי כדורים לא היו המקום להתחיל בו).

אני לא מטלורג ואין לי מושג מה אפשר ומה אי אפשר להתיך, הטענה שלי היא שהכדורים הממוחזרים לא חסכו כסף לצה''ל, סירבלו את פעילותו ויצרו נקודת כשל שלא הייתה קודם בכך שאיפשרה קיום של תחמושת לא אמינה.

בהוספת מתכת התכוונתי למשהו שמזכיר הלחמה. אני מניח שכל מי ששירת בצבא נתקל בכדורים כאלו.

לגבי אהוד ברק, לא שאני תופס ממנו רמטכ''ל היובל, הוא דיבר על צבא קטן וחכם, זה אומר דוקא פחות ''מה שיורה'' ויותר מערכות שו''ב.
הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא 263897
אתה לא מטלורג, אבל גם ניכר שאינך מבין דבר וחצי דבר לא במיחזור, ולא בתחמושת, זאת לפי שימוש בביטויים כמו "המסה" ו"הלחמה" של פליז.
את הפליז של התרמילים שנאספו התיכו (ולא "המיסו") לשימוש חוזר, כפי שמקובל לגבי מתכת (בניגוד לנייר ופלסטיק, מתכת זול יותר למחזר מאשר להפיק, וחומר הגלם שמתקבל הוא איכותי כמו המקור). האמירה כאילו לקחו את התרמילים, "תיקנו" אותם ומילאו שוב היא מגוחכת. לפי זה, צריך מחלקה של עובדי תע"ש שבוחנים תרמילים קרועים, גוזרים טלאי פליז בגודל ובצורה המתאימים, ו"מלחימים" (אולי התכוונת לריתוך?) אותו לתרמיל. זה פשוט בדיחה.
בכל שירותי בצה"ל לא ראיתי תחמושת בעלת "טלאים".
למעשה, אין הבדלים בעין בין תחמושת אימונים לתחמושת מבצעית, מלבד צבע הפיקה (אדום לעומת שחור) והסימון המוטבע מאחור (LC וכו' לעומת TZ/TZZ). תחמושת אימונים אינה תחמושת ממוחזרת, אלא תחמושת שהגיעה מאצוות ייצור שלא עמדה בתקנים המחמירים של תחמושת מבצעית, ולכן אושרה לשימוש לאימונים בלבד.
הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא 263918
לגבי הפשע הנורא של שימוש בביטוי המסה במקום הביטוי הלחמה כבר התנצלתי. לגבי השימוש בביטוי הלחמה, כאן כבר נזהרתי בדברי ולא התיימרתי לדעת איך בדיוק חיברו שוליים קרועים של תרמילים אלא אמרתי שהפעולה מזכירה הלחמה. התוצאה הייתה קליעים שיש עליהם כתם בצבע אפור באיזור הצר של התרמיל, סביב הכתם רואים סימני שיוף. אם לא נתקלת בכאלו בשירות שלך אז כנראה שהוא היה בזמן אחר מזה שלי ובתקופתך עדיין לא הגו את הרעיון הגאוני הזה (או שכבר הבינו שלא צריך למחזר בכל מחיר ותחושת של אימונים עדיין צריכה לעבוד).
תקלה נוספת שנתקלתי בה כמה פעמים במהלך השירות הצבאי שלי הייתה קליעים עם פיקה נקורה (בטעות דילגו על הקטע של החלפת הפיקה), מעניין איך תקלה כזו הייתה יכולה להווצר בהליך יצור רגיל, גם אם הוא לא עומד בסטנדרטים המחמירים של מערכת הבטחון שלנו.

בכל אופן, את עניין השיפוץ של הכדורים (ולא התכה שלהם ושימוש בתמתכת כחומר גלם) אני יודע ממקור ראשון והעבודה במיחזור הזה היא הרבה פחות מסובכת מריתוך טלאים.
הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא 264018
ב"תקופתי" (הווה אומר שנות ה90) הקפידו לאסוף תרמילים, אך לא ראיתי מעולם כדורים "מוטלאים". כמי שמכיר קצת תהליכי ייצור, הסיפור על "שיפוץ" תרמילים נשמע לי מופרך מבחינה טכנית (איזה תרמיל שהתפוצץ בתוכו אבש"ש יכול לעמוד בטולרנסים ההדוקים הנדרשים, איך מוציאים את הפיקה הישנה בלי להסתכן בפיצוץ אבש"ש נותר, ואיך מנקים את התרמיל משאריות הפיח?) , ובלתי כלכלי בעליל. דווקא התכה של מתכות ומיחזורן היא אופציה כלכלית, והרבה יותר קלה טכנית.
כדורים (ולא קליעים) עם פיקה נקורה הם, קרוב לודאי, כדורי נפל שחיילים "החזירו לקופסה". זה לא קורה כש"מוציאים מהקרטון" (גם תחמושת אימונים).
דרך אגב, בארה"ב התחילו מגמה של מיחזור תחמושת, וכרגיל אצל האמריקאים הם נכנסו לעניין ביוסדיות, וממחזרים לא רק את התרמילים אלא גם את הקליעים (יש מערכת לאיסוף קליעים מאחורי המטרות).
הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא 264057
יש מערכת לאיסוף קליעים מאחורי המטרות? אתה מתכוון שהאמריקאים יורים לעירקים בתחת?
הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא 264037
אגב, אתה עוד חייב לי לינק בקשר למרטנסיטים.
מה ההבדל בין להתיך ולהמיס? בהתחלה חשבתי שלהמיס זה בתוך תמיסה (כמו סוכר במים) ולהתיך זה על ידי חימום, אבל אז שאלתי את עצמי האם שלג נמס או מותך, והחלטתי שהוא נמס.
הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא 264046
א. תזכיר לי?
ב. נכון, אבל שלג ניתך.
הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא 264056
מבחינה פיזיקלית, שלג ניתך.
מבחינה לשונית שלג מפשיר.‏1
מבחינה מטארולוגית, שלג ניטח.
___
1 בכל מקרה לא נמס, שכן לא נוצרת תמיסה.
הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא 264064
וקרח?

אגב, טכנית אפשר להגיד שהקרח נמצא בתמיסה עם מים, לא?
הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא 264068
גם קרח ניתך או מפשיר (אני מקווה שאף אחד לא מטיח בך בלוקים של קרח).
טכנית אפשר להגיד כל מה שלא מורכב מדי ללשון שלנו לבטא. לא כל מה שאפשר להגיד גם נכון להגיד.
טכנית אפשר להגיד שאתה טרחן :) 264076
כלומר לא שלג ולא קרח , לא נמסים?
טכנית אפשר להגיד שאתה טרחן :) 264077
גם לא גלידה.
הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא 264081
א.תגובה 246503
אגב, שאלתי כמה אנשים שמבינים יותר ממני והם גם הופתעו לשמוע ששינוי פאזה מרטנסיטי גורם לחימום. מישהו אפילו שלח לי תזה עם קצת נתונים:

the numbers used for parameters
>are for NiTi (something called nitinol alloys). for these beasts the
>specific heat capacity is ~ 350 J/(Kg deg) and the latent heat released
>(if I got it right) is L~0.15J. If a paper clip weighs m~10gr and these
>numbers give a temperature rise on the order of dT~0.05deg.
הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא 264122
א. מה הקשר לדיון הנוכחי?
1. לא, אין לי לינק, זה מחומר כתוב (מהתואר הראשון).
2. אם כבר הבאת את הדוגמה של הנייטינול (שקשה לי להאמין שישנם מהדקי נייר ממנו) אז תכפיל את זה ב(נניח) 20 כיפופים ויישורים, וקיבלת מעלת צלזיוס שלמה. בסגסוגות שאינן סופר-אלסטיות כמו הנייטינול, האפקט גבוה יותר.
עכשיו תשאל את האנשים שמבינים את השאלה הבאה: הרי ידוע שמעבר בין פאזות בנייטינול הוא תהליך עם היסטרזיס. אם כך - לאן נעלמת האנרגיה?
ודבר אחרון - התזה הזו נשמעת לי מעניינת, אתה יכול לשלוח לי לינק?
הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא 264130
א. מטלורגיה כמובן.
1. מי המרצה?
2. הכפלה ב20 לא תעזור. מדובר בסך כל האנרגיה שמשתחררת מהמעבר. אם אתה מתכוון שכל פיתול מנדנד אותו ממרטנסיט לאוסטניט ובחזרה, הרי שמדובר באנרגיה שפומפמה פנימה מבחוץ ולא באנרגיה אגורה ( בניגוד לטענתך בדיון ההוא).

ברור שהאנרגיה הופכת לחום. הנקודה היא שזה לא מספיק.

לאן בדיוק לשלוח לך את התזה ?
תזה 264132
אה. מצאתי לינק לאתר של המחבר:
תזה 264965
באמת מאמרים מעניינים.
והנה ציטוט מתוך ON THE MODELING OF NONLINEAR THERMODYNAMICS IN SMA WIRES של המחבר:
2.4. LATENT HEAT
A final phenomenon unique to the first-order phase transition is the release of latent heat ‏56. The latent heat is
defined as the quantity of heat that must be added to a system to transfer one molecule from one phase to another,
while keeping the temperature of the system constant [36, 12]. Shape memory alloys experience a release of latent
heat in the martensitic phase transformation.
http://www.caam.rice.edu/~reynoldd/Papers/thermo_mod...
תזה 264968
לא אמרתי בשום מקום שבמעבר פאזה (מסדר ראשון, כמו שכתוב שם) אין חום סמוי.
הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא 265382
שלג, ככל שמגיע נסיוני, נופל או יורד ולא ניתך. ברד ניתך ומה שמכונה בלעז sleet גם כן, אבל לא שלג.
הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא 265397
בוא תעזור לנו לעשות סדר:
בדיל- ניתך ( זה ברור: התכה--> ניתך)
האשמה - מוטחת.
כירורג - ניתח
אבל ברד מה? ניתך? ניתח? ניטח?
הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא 265521
רגע, ההסקה מ"התכה" ל"ניתך" היא פזיזה: "התכה" שייכת לבניין הפעיל, ומכאן אתה יכול להסיק "הותך", אבל השורש לא בהכרח קיים גם בבניין נפעל, בוודאי לא באותה משמעות. אין, למשל, "נשלך" או "נבהר".

אז הלכתי לאבן שושן כדי לבדוק, ומסתבר שאתה כן צודק: ל"ניתך" יש שתי משמעויות: (1) ירד מהשמיים בעוצמה; (2) הפך ממוצק לנוזל. הברד, אם כן, ניתך ואחר כך ניתך.
הברד ניתך בעוז וניטח על החלון ולבסוף ניתך והפך למים. 265547
טוב, אני הלכתי הפוך. ידעתי שאפשר להגיד ''בדיל ניתך'', ורק ניסיתי להבין איך מאייתים את זה. אני דווקא חשדתי שהניתך השני קשור למטח, ולכן בעצם צריך להיות ''ניטח''.
הברד ניתך בעוז וניטח על החלון ולבסוף ניתך והפך למים. 265582
אתה יכול להטיח את הבדיל המותך על הטיח, ואז הטיח שלך יהיה מלוכלך בבדיל.
הברד ניתך בעוז וניטח על החלון ולבסוף ניתך והפך למים. 265585
ואם יטיחו את הבדיל המותך על היד, תצטרך ניתוח.
הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא 266057
הברד מוטח אל הארץ (נחבט אליה), הכירורג מנתח את מנתח המערכות, הבדיל מותך בחום גבוה.
ברד ירד בדרום ספרד 266073
אנחנו כבר מקדימים אותך בהרבה תגובה 265521.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים