בתשובה לערן בילינסקי, 26/06/01 12:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
באשר ל"מרחב נשימה", אין לי התנגדות לכך שהצעת חוק בעלת משמעות תקציבית תכנס לתוקף בשנת התקציב הבאה, אלא אם רוב מיוחס כלשהו קבע אחרת. זהו פרט טכני ללא משמעויות חוקתיות כלשהן. תרגיל קטן: מכיוון שתקציב המדינה פתוח גם לפניך, אנא מצא 2 מיליון שקלים למימון גירים בצבע צהוב לבתי הספר. שיטת האכיפה פועלת משום שהמפלגות האחרות אמורות להתנגד לחוקים המיטיבים שלא בצדק עם קבוצות לחץ שונות - משום שהעוגה אינה ניתנת להגדלה ומה שניתן לקבוצה מסוימת, נלקח מהשאר (אם באמצעות מיסים ואם באמצעות קיצוץ בסעיפים אחרים). אני מודע לכך שבארץ השיטה אינה תמיד מתפקדת, אך שוב, בארה"ב היא מתפקדת היטב, למשל. אודה לך אם תתייחס לטענתי לפגיעה בעקרון הפרדת הרשויות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני איני חבר כנסת ולא הצבעתי על התקציב. חברי כנסת כן. ראית פעם הצעת חוק? יש שם פירוט מדוייק של אילו סעיפים יש לשנות/להוסיף עבור החוק המוצע כך שלא בשמיים היא. אני רואה שדובי כבר פצח בהסבר על הפרדת הרשויות. הייתי רוצה להוסיף שאתה מתייחס להפרדת הרשויות במובנה המילולי ולכן, לדעתי, מפספס את הנקודה. הפרדת הרשויות מטרתה ליצור מנגנון של איזונים בין הרשויות – לאף רשות אין סמכות בלעדית מעל האחרות. הפרדת הרשויות אינה מנגנון להפקרות תקציבית. אשר לשאלת האכיפה – אני שב ומפנה אותך לדוגמא שהבאתי או באופן כללי יותר – המנגנון הפוליטי יכול להתמודד עם שררה ושחיתות – העם אמור להוקיע את מי שדואג לעצמו, אולם ברגע שהדאגה היא לקבוצת אינטרסים מנגנון הענישה הנקרא "גזר דין הבוחר" מפסיק לפעול, במיוחד במפלגות מגזריות שמלכתחילה פונות לקהל מצומצם ע"ע יהדות התורה (אגו"י) למשל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין למה יש לתת עדיפות לתקציב התה של משרד התמ"ס, שהממשלה אינה צריכה למצוא מקור לתקצובו, על פני הצעת החוק של הגירים הצהובים, שיש למצור מקור למימונה. רק בגלל שתקציב התה היה קודם? להפרדת הרשויות יש גם היבט "מילולי". קח לדוגמא את מוסד היועץ המשפטי לכנסת שהופרד לאחרונה מהיועץ המשפטי לממשלה, מטעמים אלו בדיוק. אפילו בישראל קיים גזר דינו של הבוחר: "שינוי" קמה כריאקציה לתביעות החרדיות, וכך למרות העלייה לכאורה בכוחן של המפלגות הדתיות (מס' חברי הכנסת שלהם גדל), קטן כוחן *בפועל*, והדבר היה נכון בייחוד בתקופת כהונתו של ברק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו בדיוק, כי הוא היה קודם ונכנס לספר התקציב -- זה בדיוק למה. יש לו מקור תקציבי והוא תוכנן, נבדק ואושר. ככה אפשר לנהל כלכלה. אשר להפרדת הרשויות, לטעמי אתה נאחז בקרנות המזבח -- הפרדת הרשויות הקלאסית מדברת על ההפרדה בין הרשות המחוקקת, המבצעת ושופטת ונועדה כדי לבזר את הסמכות ולמנוע את המצב בו לגוף אחד (מונטסקייה כיוון למיטב ידיעתי למלך או לקבוצה שלטת, אף שלא קראתי את כתביו) יש עוצמה מוחלטת בלי ביקורת. הדוגמא שהבאת הינה פתרון לבעייה ספציפית -- שני הכובעים שחבש היועץ המשפטי לממשלה גרמו לניגודי אינטרסים וטוב שהופרדו, זה לא היה רק אקט מילולי אלא אקט מעשי. אשר לדוגמת מפלגת ''שינוי'' -- הקמת שינוי לא הקטינה את כוחן של המפלגות הדתיות ואיני יודע על בסיס מה אתה מבסס את הקביעה הנ''ל -- פרט, הרחב והדגם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה *מפריד* בין רשויות אתה מחזק את היבט ביזור הסמכות. איני מבין את מהות המחלוקת בינינו, אני תומך במה שאמרת ורק מוסיף עוד נדבך. אם אתה תומך בהפרדה הין היועמ"ש ליועמ"כ, בגלל שהדבר גרם לניגוד אינטרסים, אשמח אם תאיר את עיני לסיבה לכך שהתיעצות על בסיס קבוע עם פקידי האוצר לא תוביל לניגוד אינטרסים. נניח כי "שינוי" הייתה מפלגה של 30 מנדטים. האם כוחם של החרדים: א. קטן ב. גדל ג. ללא שינוי ד. כל התשובות נכונות מפלגה של 6 מנדטים, על בסיס אותה לוגיקה, מפחיתה גם היא את כוחם של החרדים, גם אם במעט. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |