בתשובה לאורי רדלר, 28/11/04 0:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מעיון נוסף בדברים שכתבת אני מתרשם שעברית אינה שפת האם שלך, ולכן ייתכן מאוד שהליקויים שמצאתי נובעים מהיעדר שליטה בשפה נלמדת. אם אכן כך, קבלי את התנצלותי ובהצלחה בהמשך לימודי העברית. ועצה קטנה לדרך: מספר הפעמים בהן נעשה שימוש במילה "היות" נמצא ביחס ישר והפוך לשליטה בעברית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ניצחת, אני עם אובססיביים קומפולסיביים לא מתווכחת. :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ניצחת, אני עם אובססיביים קומפולסיביים לא מתווכחת." עזבי אובססיבי-קומפולסיבי – הלוואי וזה היה הסיפור – למעשה מדובר בהתקף של עגבת בשלב השלישי! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עגבת? הצחקת אותי. אתה מזכיר לי את הבדיחה העתיקה1 על ההוא שסבל משילשול חריף, והרופא הודיע לו בצער שיזדרז ויכתוב צוואה בטרם יהיה מאוחר. "ממך, דוקטור" אמר החולה "יש לי רק בקשה אחת: בתעודת הפטירה, אנא ציין 'עגבת' כסיבת המוות." "וכי למה?" תהה הרופא. "כדי שיחשבו שהלכתי לקראת מותי כמו גבר, לא כמו קאקער." __ 1 כמה עתיקה? שמעתי אותה מאמא שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אובססיביים קומפולסיביים, אמרה האינדית, ואילו אני אגיד לך בתלמודית צחה: ואללה איזה נודניק! עשר קלפטעס וחמישים יכנעס בנות מאה, ביחד - לא היו מצליחות להגיע לרמת הנודניקיות שלך. ועצות קטנות לדרך: אולי תתחיל לסרוג קצת, או לרקום, או לתקן גרביים? אומרים שזה מרגיע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה לך על שורותיך, אלמנה יקרה. התגעגענו לשמות הבדויים שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש משהו אירוני בכך שמי שכבר נתפס ממציא דמויות על ימין ועל שמאל, רואה בכל מקום סביבו דמויות שכאלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. רדלר נתפס ממציא דמויות? איפה הלינק שהחמצתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מוצאת את הלינק, אבל אא''ט, הוא הודה שהוא היה ה''עוזרת למנכ''ל'', איפשהו בדיון ''הממלכה הפנימית''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אז מי זה קארי אופנהיימר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, נכון, זה הוא: תגובה 253260, וגם עוזרת המנכ"ל: תגובה 245634. אז ערן צודק ואולי היו עוד דמויות שאורי המציא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ''הודיתי'' -- אמרתי במפורש ובמקרה קארי אופנהיימר, גם מראש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין בזה שום דבר אירוני זה מאוד הגיוני | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אלמנה אנוכי, ואף לא "אלמנה..." אנוכי. הבלבול הזה מחמיא לי, ונראה שאינו מפריע לבעלת הדבר עצמה. אשר לשנינות הלשון הפוגעניות שהנ"ל משירה על סביבותיה מדי פעם - אני, אפילו רציתי, לא הייתי מסוגלת לשכמותן - אין בידי כלים אינטלקטואליים מתאימים להנפקתן. אבל העניין איננו באלמנה וביתום או בי ובנישואיי הממושכים. העניין הוא שאתה גם נודניק, גם (אולי) אובססיבי לגבי אלמנות (או לגבי היתומים שלהן?), גם קאקער (ככתיב היידי הנכון של דורון), גם, בתור כלכלן חובב, אתה לא יודע מיהו ג'וזף שטיגליץ (ואפילו אהבלית שכמוני יודעת מיהו ואת עיקרי משנתו) - ואתה גם, ככל הנראה - מסרב להירפא מכל חלייך השונים והמשונים, פיסיים ובעיקר אישיותיים. מה יהיה, אה, מה יהיה? איך המדינה תמשיך ככה? כשאישים שחשיבותם להתנהלות המשק היא עילאית ועליונה ואין בלתה, לוקים לפתע (או לא לפתע) במחלה כלשהי - מן הדין שישתדלו להעלות לעצמם ארוכה (גם ארוחה לא תזיק, פה ושם), אם לא לרווחת גופם - למען הציבור! - למען העם! :-] (אגב, למה הכוונה ב"התגעגענו", בלשון רבים? "התגעגענו" - זה אתה ו... מי עוד?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יחס ישר והפוך? זה כמו השוק החופשי שבו מכרו את קונטה קינטה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, למקרה שלא רק העברית של אינדי אלא גם היידיש שלי תדריך את מנוחתך: זה בסדר - במכוון, לא השתמשתי בכתיב יידי תקני. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |