בתשובה לאורי רדלר, 28/11/04 0:27
אהה! 264735
ואני אומרת: לו רק היית מתעמק בכתבי ג'וזף שטיגליץ באותה מידה של התלהבות.
אהה! 264802
"ואני אומרת: לו רק היית מתעמק בכתבי ג'וזף שטיגליץ באותה מידה של התלהבות."

לו הייתי יודע מי זה ג'וזף שטיגליץ אז ללא ספק כנראה שקרוב לוודאי שסביר להניח שגם כן ברור שלא.

מכל מקום, אין ספק שזו הייתה התפרצות מופרזת מצידי והיא עוררה אותי לחשוב על הסיבות שהביאו לה:
1 חידוד טיעוני: סיבה חלשה מאוד. סכין מתחדדת בירך חברתה, לא במי אפסיים.
2 שעמום: סיבה טובה, אבל לא טובה מספיק. לא היה במושא דבר שיצדיק את היקף העיסוק.
3 מחקר בטיפשות אנושית: אני מודה שיש לי סקרנות מעט חולנית לבחון כיצד פועל מוח של אנשים טיפשים, במיוחד כשהם מתיימרים שלא להיות כאלו. יעני, עשיתי "תחקיר." זה לא נשמע לי כמו סיבה משכנעת למדי, כיוון שכאן המושא סתמי מדי.
4 אכזריות סתמית: תמיד הייתי הילד הכי גדול וחזק בגן ובבית-הספר ואני לא זוכר את עצמי נוהג באכזריות לשם אכזריות. היא הייתה בדרך כלל פונקציונלית, לא דבר לשם עצמו. אבל, בכל זאת, ייתכן שבשילוב עם השעמום התפרץ ההוני הגועלי שבתוכי.
5 טעות סתם: מנסיוני בעבר (כאן ובמקומות אחרים) כאשר אדם – טיפש או חכם – מגיע לנקודה בה אין לו טיעון תקף להעלות, הוא אף פעם לא עומד ואומר: וואלה, אני אדיוט ועל כן אפרוש מן הדיון וזנבי בין רגלי. אנשים נמלטים בדרך כלל למסלול שבו הם אומרים "לא אענה לטענה x כי הכותב הוא y" או פשוט נעלמים או אומרים "אם כן, הובהר שעמדותינו שונות" או משהו כגון זה.
6 אובססיבי-קומפולסיבי + מזג חם: מן הסתם חולשתי הגדולה ביותר. אני צריך מן הסתם לכונן "סכסוך גלוי" כדי שאוכל לדלג בנפש קלה על פני ההודעות של אנשים שטיפשותם פשוט מעבירה אותי על דעתי. במקרה זה, הצלחתי וגם אם לא, אעמיד פנים שכן.

סליחה על ההתפרצות הארס-פואטית. הרגשתי צורך להסביר את עצמי כי לא הרגשתי טוב עם מה שכתבתי. אין צורך להגיב (ואין גם צורך להגיב בהודעות באמת-אין-צורך-להגיב-כי-אתה-וכו'-וגו').
אהה! 264805
אני לא מצליח למצוא את התגובה בה חווית התפרצלות ארס פואטית, התוכל, בטובך, בעד תגמול נאה כמובן, להפנות אותי?

לעתים הדיון כאן נעשה מסועף כל כך שנעשה בלתי אפשרי ממש לראות מי הגיב למי ובאיזה עניין. זה מצער אותי מאוד משום שאני נהנה לקרוא תגובות בהן יש יחס אישי, צהוב,
אימפולסיבי.

תודה מראש
אהה! 264824
לא שאינדי זקוקה להגנתי יותר משעמלץ זקוק להגנתו של סרדין, אבל באמת ובתמים להכריז עליה כעל עילגת לא עושה שרות טוב למכריז.

גילוי נאות: יש לי עניין מסויים באחותה הצולעת.
אהה! 264826
הצילו, יהודים! גם כשהוא מודה בטעות, הוא חכם וצודק בכל הסעיפים! מי יודיעני היכן הקישור למדריך מיצפטל למתנצלים?
טוב, נחפש אותו בהזדמנות.
אהה! 264828
תגובה 36693
אהה! 264846
סליחה, כן? איזו מין עצה זאת "העלב רק אנשים הראויים להעלבותיך, שווים לך מבחינת מעמד ואינטליגנציה"?

סבתא שלי היתה אומרת: "לא כדאי לריב עם אנשים טיפשים, אבל זה יותר טוב מאשר לריב עם חכמים".
אהה! 264853
ואם נחזור למקרה הפרטי של מר רדלר, סבורני כי לא יהיה זה מן ההגינות למנוע ממנו את התענוג שבהעלבה רק משום שאין בנמצא איילים המשתווים אליו מבחינת האינטליגנציה.
אהה! 264865
תודה!
אהה! 264884
נראה יותר שהוא לא הודה בשום טעות אלא מצא עוד שיטה לרדת עליה
לנוחיות הקהל 264833
אבל למען הצדק, גם אני לא ידעתי מי זה, והייתי צריך לנחש לא מעט כדי למצוא את האיות הנכון. ברקת-להבא, אם את לא רוצה שיחשבו שאת ניימדרופרית, תני גם את התעתיק האנגלי.
טוב, טוב, אבל מה עשתה לך ה"קמעא"? 264841
קמעא ואחיותיה 264849
למעשה, חלק מ"תיקוניו" של רדלר מעידים על בורות, ומי שנמצא מספיק משועמם כדי לעבור עליהם, ימצא אותם בקלות וייבוך למקרא היהירות בה הוא פולט שטויות כאילו היו אמת לאמיתה.

רדלר אכן הוכיח שהעברית שלי אינה תקנית, (כמו העברית של רובנו, לדעתי). אין לזה ולא כלום עם עילגות, כמובן (מפליא שמלומד לשוני מדהים כמוהו אינו יודע אפילו מה פשר המילה "עילג", לא?). עילג הוא מי שאינו מצליח להתבטא בשטף ובבהירות, ומה לעשות, האיש מאשים אותי בעילגות ובטפשות, מכל המגרעות (הרבות!) שלי בחר להיטפל דווקא לשתיים שאין לי :)

מובן שיכולתי להשיב לו שם, סעיף סעיף, אבל אני פשוט לא מושקעת בזה רגשית כמוהו, וכפי שהאינטראקציה המתועדת מוכיחה, זה בזבוז זמן משווע להתווכח עם מישהו כמוהו, שצודק גם כשהוא טועה,
מה גם שהתגובה האחרונה שלו היא כבר קצת מפחידה, במובן שאמנם אין לי ארנבת, אבל התחלתי לחשוש לגורלה של הארנבת שאין לי.
בקשה 264851
אם תיקוניו של רדלר מעידים על בורות, אז אולי כדאי שכן תתקני, לא בשבילו, אבל בשבילנו.
האם הפלצה יכולה להחשב כהתנצלות? 264862
לא. לא כדאי.
יאללה יאללה 264863
יש לנו הזדמנות ללמוד משהו חדש, מה יש לך להפסיד. אם אתה לא רוצה, על תקרא.
להיגרר 264878
לאנאליות המרהיבה הזו? אין סיכוי.

אני יכולה לפרט פה את הבולטות ביותר מן הזכרון, ייתכן שלא אדייק, אבל אין לי כוונה לחזור ולקרוא אותה שוב, יש גבול. הממ, מה אני זוכרת בוודאות?

כתבתי "פרסקאות מדהימים" רדלר טען שזו טעות ושצורת היחיד היא נקבה, פרסקה. לא נכון. היחיד הוא פרסקו, וצורת הריבוי המקובלת בעברית היא פרסקאות. לעומת זאת, "מדיה" היא צורת הריבוי הלטינית של מדיום, מדיה אינה נקבה וגם אין צורך להוסיף לפניה "אמצעי". וכפי שהוזכר למעלה, "קמעא" היא צורה תקנית לחלוטין. (אולי קצת ארכאית).

ה"תיקון" הכי מביך הוא זה שבו רדלר קבע בנחרצות שפרסקאות לא צוירו עבור האיכרים הנבערים, ושולח אותי ללמוד היסטוריה, נו באמת.
לגמרי במקרה יצא שלמדתי איזה קורס או שניים בתולדות האמנות‏1 ושומו שמיים, העניין הוא _בדיוק_ זה, ציורי קיר כנסייתיים נועדו לעיני ההמון הנבער (קרי, אנאלפביתי). המטרה העיקרית לשמה נוצרה האמנות הדתית היתה (על מנת לפאר את שם האל ולהפיץ את הרעיונות הנוצריים) לספר את סיפורי הברית החדשה והישנה לאלה שאינם יודעים לקרוא (הרוב המכריע). זו באמת עובדה כה בסיסית בתולדות האמנות, שברור היה לי שכל מי שקרא את ההערה הזו של רדלר גיחך בינו לבין עצמו בשקט.

וכו' וכו', כאמור, זה מייגע מדי‏2 לעבור סעיף סעיף, גם ככה כבר הארכתי בדברים מעל ומעבר.
אני מתנצלת, הפנאי שלי מוגבל, לא בא לי לבזבז אותו על דברים שלא גורמים לי הנאה, עמך הסליחה.

1 הס מלהזכיר: בשום פנים ואופן אין לשאול איך מתקדם הסמינריון שאני אמורה לכתוב על איקונוגרפיה של הבתולה הקדושה בעבודות קיר מן התקופה הביזנטית המאוחרת, ראו הוזהרתם.
2 רדלר - דיר באלאק להגיב פה עוד אחת מתגובותיך הנפתחות בציטוט וממשיכות בקביעה נחרצת ובלתי מבוססת זו או אחרת, הבנו, בסדר, אתה גאון פנומנלי וענק רוח, מין סופרמן (וסופרמרקט?) אינטלקטואלי, ואני טיפשה עילגת בורה ואפסית, הראה לי בבקשה איפה אני חותמת לך על זה (בטביעת אצבע, מן הסתם), ונמשיך בחיינו, אוקיי? רק לא עוד תגובות שלך, אני מתחננת.
תודה, וחבל. 264882
להיגרר 264898
במדיה ופרסקו שניכם טועים. מדיה לפי האקדמיה מייצג גם media וגם medium ותמיד בנקבה ואשר לפרסקו הריבוי הוא פרסקים ולא משתמשים בו אלא אומרים פרסקו מדהימים.

לגבי הפרסקו לאיכרים הנבערים קשה לדעת מי צודק כי המונחים שלך כלליים מדי. לא רק האיכרים לא ידעו קרוא וכתוב אלא 99 אחוזים מהאוכלוסיה. אם הכוונה לצמיתים ולאריסים שהיו הרוב הגדול של האוכלוסיה את טועה כי רובם לא דרכו בחיים בכנסיה. אם את מתכוונת לאיכרים חופשיים אז יש יותר צדק במה שאמרת אבל זאת תקופה קצת יותר מאוחרת.

החשד שלי זה ששניכם מדברים על דברים שאתם לא יודעים עליהם הרבה. יש לי הרבה כבוד ללימודי תולדות האמנות אבל זה לא לימודי היסטוריה.
קמעא ואחיותיה 264886
מצטרף לבקשות תני עם כל הלב בשביל הקהל
טוב, טוב, אבל מה עשתה לך ה"קמעא"? 264880
קמעא, הנוסח הארמי של המילה, היה מקובל לפני שנים רבות אבל כבר ב"מילון החדש" של אבן שושן (משנת 1962) הוא אינו הכתיב המקובל (מקרה דומה לטבלא).
טוב, אם דרוש כאן ניטפוק על ניטפוק 264901
גם לו הכתיב "קמעא" היה פחות מקובל - עדיין רב המרחק בין "פחות מקובל", ואפילו בין "לא מקובל", לבין הצגת הכתיב הזה כאחת ה"שגיאות" של אינדי, כביכול, או כחלק מן ה"עילגות" שאתה מייחס לה. ומה גם שבמהדורת "המילון החדש" של אבן שושן משנת 1985 מופיע הערך "קמעא, קמעה", בלי כל ציון הבא לומר שהצורה "קמעא", אינה מקובלת או פחות מקובלת. במהדורה זו - המאוחרת יותר, כאמור - אין כל ציון המבדיל בין השתיים.
ניטפוק במשולשת 264995
את ככל הנראה צודקת והקביעה שלי הייתה מחמירה שלא לצורך.

התייחסתי כאן להחלטה ישנה למדי של האקדמיה המובאת בנוסח הבא באתר האקדמיה:
"שמות שהתגלגלו לעברית מן הארמית והמשמשים בצורת נקבה, כגון דוגמה, נכתבים בה"א בסופם. דוגמות נוספות: סדנה, טבלה, פסקה, עסקה, קופסה, גרסה. הוא הדין בשמות כגון שאלתה, משכנתה, אסמכתה, אתנחתה, בדותה."
אהה! 264918
לגבי 3: אם כך, אז בוודאי שתהנה מאינטרוספקציה.
אהה! 264998
איזו אינטרוספקציה והיכן?
אהה! 265026
פנימה
אהה! 265804
אפשרות נוספת:

חוסר בטחון: בגלל חוסר הבטחון של א"ר צורת הויכוח שלו היא תוקפנית , כזו שאינה מאפשרת פתחון פה לדעה שונה משלו. כל דעה מסוג זה מושתקת בצורה מעליבה, צינית ,מלווה בהכפשות אישיות וכזו שלוקחת את הטענות המועלות מולו לאבסורד. א"ר אינו מוכן להודות שיש אפשרות שאינו יודע משהו או שאינו צודק ב100% בנקודה מסוימת, וכשטענות נגדיות מועלות, א"ר נתקף באובססיה להוכיח את צדקתו ובמקרה כזה כל האמצעים כשרים להשתקת העבריין שהעז לבטא דעה שונה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים