בתשובה לג. שמעון, 27/06/01 17:07
האקונה מטאטה 26532
שמעון,

האקונה מטאטה זה מעין ביטוי אפריקאי שמשמעותו, אם איני טועה הוא ''החיים טובים'' או ''בלי דאגות''.

אהיה אסיר תודה אם תוכל לגלות לי מה שמו של ''ענבי זעם'' באנגלית. כיוון שאם אתה כל כך ממליץ, אצרף אותו בשמחה לרשימת ההזמנות שלי מאמאזון.

ושב, אני לא יודע אם אני מוכשר או לא, מה שבטוח - אני לא משכיל.

בברכה,
רן
The Grapes of Wrath 26533
Grapes of Wrath 26563
רן,

השם באנגלית הוא Grapes of Wrath.
האנגלית של סטיינבק אינה קשה באופן מיוחד, עם זאת, הספר עבה למדי. הצעתי: אם אתה קורא אנגלית בקצב סביר, קנה באמזון; אם הקריאה שלך באנגלית איטית, הרי שהתרגום לעברית טוב בהחלט, ואתה יכול לקנות את הספר במיתוס או לשאול אותו בספריית מדעי הרוח שבאוניברסיטה.

שמעון.
Grapes of Wrath 26581
כיוון שבהכנסתי אני נמנה על העשירון התשיעי (אי שם בסביבות ה 1,500 ש"ח) ועקב החוסר הקריטי בספריות מכובדות באיזור. אני נאלץ לקנות רק באמאזון - מה שחולל פלאים בכושר הקריאה שלי באנגלית.

תודה! :-)
הסנדלר הולך יחף? 26594
זהו. התדרדרתי להודעות חד-שורתיות. אני לומד יותר מידי. מחר אני בטח אמחק את התגובות של עצמי. סליחה מראש.
בעניין ספריות 26598
שאין ספריות עירוניות מכובדות בבאר שבע כפי שציינת זה ממש ביזיון. בנעורי בשנות השישים בבאר שבע היו שם גם היו. בכל הארץ היו ספריות, והרבה אנשים היו רשומים בהם - ספרים קנו בדרך כלל רק לבר-מצוות.

כשחייתי בלונדון לפני כשתים עשרה שנה, היו ברדיוס של קילומטר וחצי מביתי 4 ספריות! בספריות האנגליות האלה אפשר לקרוא את כל עיתוני הבוקר, הן עשירות ברומנים בכל הרמות ובספרי עיוןואפילו תקליטים אפשר לשאול שם.
בתל אביב אני מכיר רק ספריה אחת שמשתווה בעושרה לספריות הללו - בית אריאלה.

ספרית השאלה אינה רק עניין טכני של חיסכון בכסף. לספריה טובה יש מסורת תרבותית, יש שם ספרים שכבר אינם נמצאים על המדפים בחנויות (אני לא חושב שבסטמצקי אפשר למצוא ספרים כגון "סנוורים" מאת קנטי; "פר גינט" מאת איבסן; התרגום לעברית של שירי וואלאס סטיבנס; או אפילו "מפגש עם ראמא" מאת ארתור צ' קלארק והרשימה עוד ארוכה ארוכה.) במילים אחרות, משזנחנו את הספריות הפקדנו את תרבות הקריאה שלנו במידה רבה בידיו של מר סטמצקי. זאת ועוד, בספריה יש ספרנים, ואם הם בקיאים וידידותיים לקורא, הם יכולים לתרום לו המון.

העובדה שאבדה לישראלים תרבות ההשאלה בספריות ממש מצערת.
בעניין ספריות 26601
בתור אחד שקורא בסביבות 2 ספרים בשבוע טוב בממוצא אני מצטרף אליך, הספריה שלי ברחובות ירדה בכמות הספרים שהיא מביאה פלאים, אחת הסיבות היא קיצוץ המדינה בנושאים אילו.
אתה צודק בהחלט 26625
המצב המחפיר שאליו התדרדרו הספריות הציבוריות הוא תעודת עניות לחברה כולה - וכאן נמצאת אחת הסיבות לכך שיש פערים בחברה.
בעניין ספריות 26707
דן בן-אמוץ כתב בהקדמה לאחד מספריו, "הספריות שודדות באמצעותך את הסופרים". מעולם לא הבנתי אם הוא התכוון בצחוק או ברצינות. זה מזכיר את הוויכוח על נאפסטר; האם אנשים שמשאילים ספרים מפסיקים לקנות, או שלהיפך, הספריות מגדילות את ציבור הקוראים (והקונים)?
בעניין ספריות 26720
הוא התכוון לכך ברצינות (זה קשור בהשפעה שהיתה לתורתם של מ' קרוי ואיין ראנד עליו.)
בעניין ספריות 26783
אם אני זוכר נכון, זה הלך ככה: "ספריות ההשאלה / שודדות בעזרתך / את פרי עמלם / של סופרים ומו"לים". נשאלת השאלה האם אין בזה ולו שמץ של אמת. גם ככה מרוויחים רוב הסופרים מעט מדי כסף מהתמלוגים על מכירת ספריהם. האם יש הצדקה כלכלית לכך שמוסדות ציבוריים יחלקו לציבור בחינם את מה שמהווה את מקור ההכנסה של הסופרים? תקן אותי אם אני טועה, אבל עוד לא שמעתי על ספרייה שמעבירה תמלוגים כלשהם לסופרים ולמו"לים שספריהם הושאלו ממנה.

אני מניח שסופרים מסוימים שוללים את הגישה הכלכלית והם בעד הפצת ספריהם לכמה שיותר קוראים, בכמה שיותר ערוצים, וללא קשר להכנסות הישירות מכל קורא כזה. מאה אחוז, זו בוודאי זכותם לדגול בדיעה הזאת, אבל ספריות ההשאלה לא נדרשות (שוב, עד כמה שידוע לי) לקבל את רשותו של הסופר לפני שהן משאילות לכל דכפין את ספריו, ולכן המודל שלהן נכפה על כל התעשייה כולל סופרים שמתנגדים לו באופן נחרץ.

הפתרון שלי צפוי מראש, ועיקרו דומה למה שכתבתי פה בזמנו על נאפסטר. הסתמכות על תמלוגים ממכירות כמקור הכנסה ראשי היא בעייתית, אבל לא צריך בגלל זה לסגור את הספריות. מה שצריך לעשות הוא למצוא מקורות הכנסה חלופיים ומשמעותיים לאותם סופרים ומו"לים כדי שיוכלו להמשיך לכתוב ספרים ולא יידרשו לעסוק בחלטורות ירודות כדי לקיים את עצמם בכבוד.
בעניין ספריות 26831
אכן לעניין הספריות והכנסות הסופר יש שני צדדים. קוראים רבים מביאים לאמן פופולריות שיכולה להתבטא בסופו של חשבון בהגדלת מכירות, מצד שני כאמור, הספריות אינן משלמות תמלוגים.

מכל מקום, בהקשר זה נזכרתי בפרק ''אין פנחס שדה'' שבספרו ה''החיים כמשל'', שבו מספר שדה על היום בו נכנס לספרית בית ביאליק וביקש מהספרן את ספר שיריו ''משא דומה'' - ולבו נחמץ כשנודע לו מפי האיש חמור הסבר ש''אין פנחס שדה'', סופר כזה לא קיים.
חזון 26845
האם *אפשר* לתת תגמולים לסופר עבור השאלת ספריו בספריה (אני לא מדבר על המצב הקיים - אני דן כאן ברוח אילו היינו הממסד ויכולנו לקבוע את הכללים)? אני לא מכיר את מוסד הספריה העירונית (גדלתי בקיבוץ) - האם יש תשלום (סמלי) עבור השאלה? אני מניח שאם יעבירו את כל התשלום הזה, או חלק משמעותי ממנו, לסופר, יהיה כאן פיצוי משמעותי. אם אין תשלום עבור השאלה, האם זה יהיה נורא לייסד כזה (שקל לספר, נניח)?
חזון 26884
יש תשלום סמלי המכסה את המשכורות של צוות הספריה כנראה, וסכומו הוא בערך שקל לספר. זה יהיה זניח להעביר סכומים כאלו לסופרים; גם הסופר הפופולרי ביותר יראה מכל הסידור הזה אולי אלף שקל בשנה. אם נגדיל את הסכומים אנשים כבר יהססו אם להירשם לספריה (שלא לדבר על כך שהספריה היא שרות של העיריה לכל תושבי העיר, ולא יתכן שהעניים לא יוכלו להירשם אליה).
תשלום לספרייה 26911
אגב, ישראל היא המדינה היחידה בעולם (!) הגובה תשלום על מנוי בספרייה.
החזון וחזי 26955
חשבתי כך (שיש תשלום של בערך שקל), והנה מה שאני לא מבין: ספר שקונים בסטימצקי עולה, נניח, 70 שקל. נניח שספריה מחזיקה עותק של אותו הספר. האם לא סביר שהיא תצליח להשאיל אותו 70 פעם? הנה גלגלנו את אותו מחזור מכירות.
החזון וחזי 26957
לא בהכרח.
בעניין ספריות 26885
אפשר לקבל לינק או תקציר של דבריך על נאפסטר? בכל מקרה, אם המדינה תשלם מין משכורת לסופרים (או למוסיקאים, במקרה של נאפסטר), משכורת זהה לכולם, לפי הבנתי, אז מה יהיה התמריץ של היוצרים להתאמץ ולכתוב משהו שיצליח? (או שאולי לא הבנתי את הרעיון כלל).
בעניין ספריות 26888
לא, בשום מקרה לא מדובר על משכורת מהמדינה. הנה לינק למאמר:

דיון 278
בתור מי שאמא שלה ספרנית 26910
(יותר נכון מנהלת מדור)
אני זוכרת ששוחחנו על הנושא פעם, והיא אמרה שיש לספריות (או לפחות לספריית בית אריאלה בתל אביב, בו היא עבדה), הסכם במסגרתו הן מעבירות תמלוגים לסופרים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים