בתשובה לאלמנה ויתום, 01/12/04 20:40
נו באמת! 265743
"אני מסכימה שההתערבות הממשלתית משנה את תנאי המשחק, אך להערכתי היא לא עושה זאת באופן שהצגת."

התוכלי להציג את האופן האחר שבו היא עושה זאת?

שאר העניינים, כולל האינטרס או אין האינטרס של הפקידים אינם מענייננו, לדעתי, משום שהדיון הוא על המנגנון הבסיסי שלוחץ מחירים כלפי מעלה ומטה ולא בדברים נוספים.
נו באמת! 265756
אוקיי. אז בוא נבנה מודל אחר.

ישנה סחורה A שיש ממנה 5 דרגות איכות (ביצים? לא יודעת לכמה דרגות מחלקים אותן בארץ). עלות היצור של הדרגות היא
C, 2C, 3C
וכו'

והמחירים הקמעונאיים הם
D, 2D, 3D
וכו'

המדינה מחליטה מסיבות שרירותיות שמן הראוי הוא שכל ילד בישראל יוכל לקנות A באיכות טובה (כלומר אחת משלוש הדרגות הגבוהות) במחיר של עד 2D. היא מציעה סובסידיה בסך D למי שימכור סחורה כזו.

התוצאה - סוחר שימכור סחורה במחיר 2D מרוויח עליה 3D, לכן הוא יוכל למכור סחורה באיכות המבוקשת במחיר זול יותר. זה ילחץ כלפי מטה את מחירי הסחורה שקודם נמכרה ב 2D ובמידה פחותה את מחירי הסחורה שקודם נמכרה ב D (ובכך ישפר גם את מצבם של העניים שאינם יכולים לשלם אפילו 2D), אבל לא ישפיע כלל על מחירי הסחורה ב 4D ו 5D. יצרנים שיצרו סחורה של 2C ישאפו לעבור או ליצור סחורה של 3C או של 1C, בהתאם לביקוש.

מה הבעיה?
נו באמת! 266083
הבעיה העיקרית היא שאת מניחה קיום שוק שאינו מתקיים בפועל במקרה שלגביו הייתה האלוזיה.

במודל שלך, יש חמישה סוגי איכות של ביצים: א', ב', ג', ד' וה'.
הממשלה מחליטה שכל ילד בישראל צריך לאכול ביצים מסוג א', ב' או ג', ולא מהסוגים הירודים יותר ולכן מציעה סובסידיה בגובה צ' לכל מי שימכור ביצים מסוג א', ב' או ג'.

עד כאן טוב ויפה, אבל הבעיה היא שהמשל אינו דומה כלל לנמשל. ישנם שני הבדלים:
א. הסדרים אקסקלוסיביים: כלומר, הממשלה בישראל אינה מציעה לממן 30 אחוז מכל הצגת תיאטרון שייחשב איכותי, אלא מציעה את הסובסידיה הזו רק לגופים מסויימים, הנמצאים במצב של תחרות עם גופים שאינם מקבלים את הסובסידיה.
ב. סובסידיה לייצרן ולא למוצר: הסובסידיה ניתנת לייצרן (התיאטרון) ולא למוצר (הפקת האיכות). כך, לדוגמה, גם הפקות של ביצים סוג ה' כמו "מרי לו" נהנות מהסובסידיה.

===========

מאחר שכך, נשאר רק לברר את שאלת הצד הלא כל כך רלוונטית של מה שיתרחש בשוק כאשר כל היצרנים בו יקבלו סובסידיה על ייצור ביצה באיכות א'. בהנחה (החיונית למדי, במקרה זה) שעלות הייצור של ביצה באיכות א'-ג' גדולה מעלות הייצור של כל סוג אחר של ביצה, הרי שליצרנים תהיה מוטיבציה לייצר ביצה באיכות א'-ג', משום שהרווחים עבורה גדולים יותר.
עכשיו, כאשר יש סובסידיה לייצור ביצים איכותיות התוצאה המתבקשת תהיה סילוקם מהשוק של יצרני ביצים מסוג ד'-ה', משום שהתחרות בין היצרנים המסובסדים תוביל לירידת המחיר עד לנקודה בה ביצה מסוג ב' תמכר במחיר דומה לזה של ביצה מסוג ד'. כלומר, את תוציאי מהשוק את כל היצרנים שאינם מסוגלים להחזיק פס ייצור שמאפשר הנאה מסובסידיה. נוסף על כך, תדרשי גם להוסיף את המנהל לפיקוח על איכות ביצים, שישגיח שהיצרנים לא ייצרו ביצה באיכות ה' ויציגו אותה כביצה באיכות א'.
במלים אחרות, התוצר המרכזי של הסובסידיה יהיה הגבהה מלאכותית של רף הכניסה לשוק ובעקבותיו הפחתת התחרותיות בו (ובשוק קטן יחסית, גם הסדרים קרטליסטיים, הסדרים כובלים, חלוקת שוק, שוחד לפקידי המנהל לפיקוח על איכות ביצים, וכדומה). במידה גבוהה של סבירות, היצרנים הקיימים גם יעשו מאמץ לנעול את השוק באמצעות תקנות מלאכותיות נוספות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים