בתשובה לדורון הגלילי, 02/12/04 14:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נתקעתי פעם בטעות בנתיב של הרמזור-שמאלה, רגע לפני שגיליתי שבעצם אני צריכה ישר. אז התחלתי לקרטע בחביבות את הרכב ימינה. הטעות הייתה ששכחתי לסגור את החלון כשנכנסתי לתוך באר שבע, מה שאפשר לנהג המשאית העצבני לצעוק לעברי "מה את עושה?! את נהגת חדשה או מה!?" ולי לענות בתמימות "כן", מה שדי סתם לו את הפה. סתם, התחשק לי לשתף1. 1כן, אני מבינה שזה לא אותו הדבר כמו הסיפורים שלכם, אבל זה קצת כן דומה, וחוץ מזה, מותר לי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שגם לי קרה (הרבה) יותר מפעם אחת שמצאתי את עצמי בנתיב הלא נכון (יש כבישים שאני לא ממש מכיר). אלא שאני, בניגוד לך, מפנה את הרכב לנתיב הנכון רק אם הוא פנוי, ואינני מפריע לאיש. אם לא, אני פשוט ממשיך בדרכי השגויה, עד אשר אני מוצא מקום לתקן את הטעות. אבל אני לא בחורה נאה בשנות העשרים שלה, לכן אני הוא הזוכה לטיפול הלום של השכ''ג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי, היי, אל תיקח את זה אישית. שלח לי את החשבון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שהפירכה הגדולה ביותר בתאוריה שלך היא נושא החשבון, או התיקונים. כמו שאמר לי פעם עמית לעבודה: "פעם היה לי ארגז כלים באוטו, היום יש לי את (מספר) הטלפון של שלמה1" ___ 1 שלמה, למי שלא הבין, הוא האחראי על המכוניות אצלנו בחברה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |