בתשובה לidan, 05/12/04 14:28
מזל טוב למשפחת עזאם 266642
באילו מקרים לדעתך ראש הממשלה רשאי לקבל החלטות בעצמו מבלי להיוועץ בפורום הממשלה? האם במקרה הזה, בו כפי שנמסר היה חשש שפרסום מוקדם יביא לטרפוד העסקה, היה על ראש הממשלה להביא את המקרה לאישור הממשלה ולהסתכן בהדלפה?
מזל טוב למשפחת עזאם 266646
הרי כל החלטה של הממשלה היא ברת הדלפה. לפיכך לשיטתך, על ראש הממשלה להחליט על הכל לבדו. במיוחד אמור הדבר לגבי פעולות כמו יציאה למלחמה, הפצצת כור וכו', הדורשות סודיות מוחלטת (מי אמר 40 ק"מ ולא קיבל?).
מזל טוב למשפחת עזאם 266649
אני נוטה להסכים שהשאיפה הנורמטיבית היא שהחלטות כאלו יתקבלו על דעת הממשלה. לאור הבעיה הפרקטית של ההדלפות, אני מוכן להקל, במיוחד לאור הטענות שהדלפות שכאלו מנעו חילופים בעבר. אם נסתכל על הדוגמאות שהבאת, נראה לי שהמקרים הם די ברורים, וכמעט אין שטח אפור. יציאה למלחמה או למבצע צבאי - מצריך אישור הממשלה. חילופי שבויים בקנה מידה קטן כמו כאן, בלי סיכון ישיר של חיי אדם - לא מחייבים.
מזל טוב למשפחת עזאם 266655
קודם כל, ההשלכות של החלטה פרטית של ראש ממשלה חורגות מהאספקט הנורמטיבי, אל עבר הקו האדום של שלטון יחיד. עם כל הכבוד והאהדה לעזאם עזאם, גורלו של איש אחד אינו מצדיק חריגה כזו.
שנית, אין זה נכון שאין כאן סיכון חיי אדם. יש לזכור שהמחבלים ששוחררו לא חדרו כדי לרגל אלא כדי להרוג, ואם הם משוחררים יש סכנה ישירה שהם ינסו שוב. שנית, יש כאן הגברת הסכנה של חטיפות ישראלים למטרות מיקוח, וראה מקרי בני הערובה בעיראק.
מזל טוב למשפחת עזאם 266664
ראש ממשלה רשאי ויכול לקבל החלטות בעצמו בנוגע למדיניות הממשלה והמדינה. החוק מחייב אותו להביא החלטות מסויימות להצבעה בממשלה או בכנסת, כמו למשל הכרזת מצב מלחמה, ויתור על שטחים, ומקרים נוספים כגון אלו שהזכרת בתגובתך הקודמת.

מלבד מקרים המחייבים אותו ע''פ חוק, קיימים מקרים אשר הפניה לממשלה הם בגדר אופציה בלבד עבור רה''מ, והוא אינו מחוייב לעשות זאת כדי לבצעם. אני מסכים עם ערן, שבמקרה הזה אין עילה לכינוס הממשלה ולגיטימי שרה''מ יחליט בעצמו בנושא.
מזל טוב למשפחת עזאם 266681
עד כמה החוק מפורט בשאלה מה מותר לראש הממשלה להחליט לבד, ומה הוא צריך להביא להחלטת הממשלה?
מזל טוב למשפחת עזאם 266698
חוק יסוד: הממשלה קובע חובה בהחלטת ממשלה אך ורק לגבי הכרזת מלחמה (כלומר, מצב מלחמה עם מדינה אחרת). אולם החוק מבהיר שאין בהגבלה זו "כדי למנוע פעולות צבאיות הנדרשות למטרת הגנה על המדינה ובטחון הציבור". לפיכך אפשר להסיק שהפצצת הכור בעיראק, למשל, לא הייתה מחוייבת אישור הממשלה. אסייג את דברי בכך שחוק יסוד: הממשלה מכיל את הסעיף הנ"ל אך ורק החל מ-‏1992 (החלת הבחירה הישירה). בגרסתו המקורית משנת 1968 לא מצאתי סעיף כזה.

בעניין מסירת שטחים, גיליתי את קיומו של "חוק סדרי השלטון והמשפט", אשר ב-‏1999 הוכנס בו הסעיף הקובע שהחלטת הממשלה שלפיה לא יחולו המשפט, השיפוט והמינהל של ישראל בשטח מסוים תחייב אישור של 61 חברי כנסת, וכי החלטה כזאת תחייב גם אישור במשאל עם. הפעלת משאל העם על פי חוק זה הותנתה בקבלת חוק יסוד משאל עם. כלומר, פה החוק מגביל את ראש הממשלה ע"י הכנסת ולא ע"י הממשלה. החלטת ממשלה, לפי החוק, יכולה להיות גם אישית של ראש הממשלה.

כל עניין אחר המחייב את ראש הממשלה להביאו להחלטת הממשלה נקבע בחוק נפרד.
מזל טוב למשפחת עזאם 267317
"חוק יסוד: הממשלה קובע חובה בהחלטת ממשלה אך ורק לגבי הכרזת מלחמה (כלומר, מצב מלחמה עם מדינה אחרת)"

הכרזת מלחמה זה רק כשאומרים "אנחנו מכריזים מלחמה", או שפעולה צבאית מעל גודל מסוים נחשבת אוטומטית לכזו? איזה גודל?
הפצצת הכור בכל מקרה לא בעניין, כי כזכור היינו במצב מלחמה רשמי עם עיראק מאז 48. ועד עכשיו, אאל"ט.
מזל טוב למשפחת עזאם 267321
כמו שכתבתי, החוק לא מגביל את ראש הממשלה בהחלטתו לבצע ''פעולות צבאיות הנדרשות למטרת הגנה על המדינה ובטחון הציבור''. הניסוח הוא כמובן כללי ומן הסתם אין רף לגודל הפעולה הצבאית ואין הגדרה מהי ''פעולה נדרשת''. אני מניח שאם ידרש הדבר, בג''צ הוא זה שיבחן פעולה כזו.

לכן, הכרזת מלחמה זה רק כשאומרים ''אנחנו מכריזים מלחמה''.

בעניין הפצצת הכור, צודק. אם כך, הרי שבגין כלל לא היה מחוייב חוקית להחלטת ממשלה. אולי צריך לעשות קצת סדר בחוקי היסוד של מדינת ישראל.
מזל טוב למשפחת עזאם 266665
זו הסיבה שכתבתי ''סכנה ישירה''. השישה יהיו עכשיו על הכוונת של שירותי המודיעין המצריים, ועל כן לדעתי הסכנה היא עקיפה, כמו שאר האפשרויות שמנית.

המצב בארץ חרג מגבול הנורמטיבי בעניין ההדלפות. אמנם אין מתקנים עוול אחד בעוול אחר, אבל אני מוכן לסבול, תוך מחאה, את החריגה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים