בתשובה לאורי רדלר, 08/12/04 14:58
יש ויש ארגונים ציבוריים 268246
באחד ממוספי סוף השבוע, יש כתבה על זוגות המנהלים את משק הבית שלהם בנפרד (אני חושב שבמוסף "כסף" של גלובס). המעניין הוא שההפרדה היא מלאכותית, פסיכולוגית, ובחלקה אף בין זוגות ללא ילדים, או זוגות מבוגרים, חלקם בסיבוב שני.

עם כל ההפרדה, הרי שבפועל מתבצע ניהול משותף. הוולנטריות נובעת מעצם ההחלטה להיות יחד, והיא יכולה לחול ביחסים שבין בני הזוג. אך מרגע שקיימים ילדים, הרי ששאלת הוולנטריות נעלמת ובפועל התמיכה בילדים חלה על בני הזוג במשותף.

האם על פי התאוריה הליברטאנית, לא היה יכול כל אחד מבני הזוג לתמוך בכל ילד על פי רצונו האישי בלבד?

האם הערבות ההדדית הקיימת בתא המשפחתי נעלמת מחוץ לתא הגרעיני, או נשמרת במעגל הקירבה הראשונה / שניה / שלישית וכו'.

אני מנסה לשאול האם בעצם רעיונות התמיכה החברתית נטועים בנו מעצם היותינו יצורים משפחתיים.
יש ויש ארגונים ציבוריים 268312
אני חושב שיש אצלך בלבול כאן ואתה סבור ש"וולונטריות" ו"שיתוף" סותרים זה את זה. מדוע שבני זוג השותפים בכל הדברים בחייהם, כולל ילדים, לא ישתפו פעולה מרצון? איפה ההגיון שבזה?

אני גם חושב שאתה טועה פעם נוספת כשאתה חושב שיש סתירה בין תפישה ליברלית ותמיכה חברתית. הסתירה היחידה היא בין תפישה ליברלית לכפייה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים