 |
א. מה האלטרנטיבה? לדעתי, לימוד רציני של השואה יכול להתקיים בדיוק כמו לימוד רציני של תולדות המהפכה הצרפתית, לדוג'. ספרים טובים (כמו "שואה וזכרון" שיצא לאחרונה - ומראה על שיפור רציני), שימוש במפות ובתרשימים, היכרות עם מסמכים, הצגת תיאוריות וגישות היסטוריות שונות וכדו' - כל אלה יקפיצו את לימודי השואה ויובילו ל*הבנה* אמיתית, ולא לאיזו שהיא הבנה רגשית מעורפלת, שאת תוצאותיה השליליות פירטתי בהודעתי הקודמת.
ב. רוב המחקר ההיסטורי העכשווי טוען שמדינת ישראל לא קמה בגלל השואה (ויש המוסיפים, שהיא קמה למרות השואה). מדינת ישראל קמה לנוכח שילוב של תהליכים כוללניים ופרטניים, שלשואה לא היה חלק בהם (אך למלחמת העולם השנייה היה גם היה). מעבר לכך, אני נוטה להאמין שמדינות העולם המערבי שנלחמו בנאצים לא ראו את עצמן כאשמות, אלא כגיבורות. הרי הן היו אלה ששחררו את היהודים ממחנות ההשמדה, והכניעו את גרמניה לחלוטין, וכך עצרו את מכונת ההשמדה הנאצית. לכן, הצבעתן על הקמת מדינה יהודית נבעה בעיקר משיקולים פוליטיים, שנגעו לשאלת המלחמה הקרה שהחלה לצבור תאוצה באותו הזמן. כמו כן, באותה עצרת הוחלט גם על הקמת מדינה ערבית בפלשתינה, ואני לא רואה אחת כזאת כיום.
ג. "דוקא קורבנות חייבים לשמור על צלם אנוש ולא להפוך אחרים לקורבנות דומים". והלוואי שזה היה כך.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש