בתשובה לתובל, 05/12/04 10:26
הסבר מסביר מאוד 268993
בזמנו, בשנת 1999, פרש בני בגין מהליכוד, בדיוק עם הטענות של ניצה: ראשי הליכוד אינם מייצגים את השקפת העולם של קהלם. בבחירות 1999 הסתבר שבגין לא זכה בכמות המנדטים שציפה לי. הוא התפטר, תוך שאמר שהוא "שליח ציבור בלי ציבור".
האם אין השתלשלות עניינים זו מספיקה בכדי להראות שמצביעי הליכוד אינם שותפים לתחושתו של בגין (ולתחושתך) שראשי הליכוד "חותכים שמאלה"?
הסבר מסביר מאוד 269032
צריך לזכור שבני בגין לא רץ לבד - היו איתו גם גנדי (שהביא שני מנדטים מהבית) ו"תקומה", שהיא פלג ימני של המפד"ל. בחירה באיחוד הלאומי בבחירות ההן הייתה יכולה להתפרש כהרבה יותר ימנית ממה שבגין, אולי, התכוון, ואפשר לתלות את מספר המצביעים הנמוך בכך.
כדאי גם לציין שבכך שבגין פרש אחרי מערכת בחירות אחת הוא מנע אפשרות שהמפלגה שלו תגדל ותתפתח. שינוי קיבלה, בבחירות 99', רק שישה מנדטים, וגדלה ל-‏15 תוך מערכת בחירות אחת. ש"ס התחילה מארבעה מנדטים וגדלה עד לשיא של 17. גם חרות (המקורית) לא בדיוק התחילה מ-‏40 מנדטים, והגיעה בשיאה ל-‏48 (אם אני לא טועה). בקיצור, מערכת אחת היא לא מספיקה, והנטישה של בגין, והפקרת המפלגה שלו בידי גנדי (ואח"כ ליברמן) הופכת אותה לדוגמא בעייתית. אנשים לא משנים הרגלי הצבעה כל-כך מהר, ומצביעי ליכוד ועבודה מסורתיים, על אחת כמה וכמה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים