 |
כל הציונות היא משיחיות פרגמטית. רק שהיא היתה מבוססת על משהו נכון מבחינה מציאותית, ולכן על אף ההזויות שלה בשלבים הראשונים, היא הצליחה. השלום הזה, לעומת זאת, המציאות פשוט אינה משתפת פעולה איתו. היכולת להבחין בין משהו שאמנם לא קיים כעת, אבל יש לו יסוד אמיתי במציאות ויוכל להתקיים, לבין משהו שנובע ממשאלות לב מנותקות, מאפיינת אנשים עם חזון. אנשים שתחושת המציאות והקליטה האינטואיטיבית שלה, חזקים מאוד, מסוגלים לחוש לאיזה מהלך יש יסוד במציאות, על אף שהוא תיאורטי, ולאיזה לא.
מהלך ההשלמה עם שכנינו הוא כרגע מהלך שאין לו אחיזה במציאות, בוודאי לא בדרך בה מנהיגי ישראל של העשורים האחרונים רואים אותו. לכן התהליכים המיועדים להשיגו יתנפצו שוב ושוב אל סלעי המציאות, וישאירו הרבה תמימים, כמו כותב המאמר, מאוכזבים ותוהים מה התקלקל. ולעיתים עם נחישות כפולה להשיג שוב את מטרת העיוועים במחיר גבוה יותר.
אם אשתמש בגישה צינית, אומר שהמנהיגים הפוליטיים המשופשפים שלנו יודעים שהמציאות לא תשתף פעולה עם החלום הזה, מעצם נסיונם בחיים והיכרותם את המציאות. אבל הם בכל זאת משתפים פעולה, ואפילו יוצרים את מערכת הרמיה האדירה הזאת, כדי להשיג מטרות אחרות לגמרי. לא אכפת להם כלל מהתמימים הרבים שלוקחים את להט השלום המשיחי שלהם לגמרי ברצינות. התמימים הללו הם החמורים הנושאים אותם למטרות הקטנות שלהם.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש