בתשובה לeasy, 19/12/04 0:10
בוזונים 269607
למה הפוך?

לגבי היגס, איזו סדרה של חלקיקים אלמנטריים הוא סוגר לידי חבורה מתמטית?
חשבתי שנסגרנו כבר על קבוצה של שישה לפטונים, שישה קווארקים ובוזונים שמתווכים את הכוחות (פרט צלגרויטון החמקמק)

וגם, האם יש סיבה להניח שגרביטציה אינה כח ככול הכוחות ולכן אין לה בוזון מתווך?
בוזונים 269629
ההיגס נדרש ע"י התאוריות כדי להקנות מסה לחלקיקים האחרים. זה קצת מזכיר את מהירות האור בחומר שהיא איטית ממהירותו בואקום ולכן מבחינה אפקטיבית האינטראקציה עם החומר כאילו מקנה לפוטונים מסה (חלקיקים חסרי מסה נעים במהירות האור בואקום). בתאוריות המדוברות כל החלקיקים הם חסרי מסה, והמסה האפקטיבית המיוחסת לחלקם היא תוצאה של האינטראקציות עם חלקיקי ההיגס ש"מאיטות" את מהירותם. באופן טבעי נשאלת השאלה מדוע לא לרשום בפשטות לכל חלקיק את המסה שמדדו לו בניסויים ולסגור עניין? התשובה קצת מורכבת ומצריכה לימוד מעמיק יותר, אבל כדי שלא להתחמק ממנה לחלוטין אמנה מספר סיבות (שלמעשה קשורות זו בזו):
א. המסות הנמדדות אינן ערכים אבסולוטיים אלא תלויות באנרגיית המערכת שבה נערכה המדידה. אקסטרפולציה של תלות זו מעלה את הסברה שבאנרגיה גבוהה מספיק המסה של כל החלקיקים (אלקטרונים, קווארקים...) נעלמת לחלוטין.
ב. הכנסת איברי מסה שלא באמצעות אינטראקציות כנ"ל מקלקלת את סימטריות הכיול. זה גורם לכך שהפיסיקה נהיית תלויה באופן שבו בוחרים לתאר אותה, דבר שלפיסיקאים קשה להשלים איתו. כדי לקבל קצת מושג לגבי הכוונה: אם אתה בוחר למדוד אורכים באינצ'ים תקבל תוצאות מספריות שונות מאלו שהיית מקבל אילו בחרת למדוד בסנטימטרים, אבל יש לצפות שאורכם הפיסי של החפצים הנמדדים לא יהיה תלוי בבחירתך זו.
ג. העלמן של סימטריות הכיול גורם לכל מיני חישובים לתת תוצאות אינסופיות עבור גדלים שהפיסיקאים בהחלט מצפים מהם שיהיו סופיים.

"המודל הסטנדרטי" היא תאוריה (חלקית) שמתבססת על קיומו של ההיגס. התאוריה זכתה להצלחה מרשימה הן מבחינת ההתאמה המדהימה של התוצאות החישוביות לניסויים, הן בשל יכולתה להסביר בצורה אלגנטית ומשכנעת למדי תופעות שהיו נטולות הסבר עד לפיתוחה, והן בשל שלל ניבויים של אפקטים לא מוכרים שאומתו בניסויים מאוחרים יותר. גם בתאוריות ש"משכללות" את המודל הסטנדרטי יש צורך בוריאציות כאלה ואחרות של רעיון ההיגס. אף על פי כן, כל המאמצים למצוא עדויות *ישירות* לקיומו של ההיגס במהלך שלושים ומשהו השנים האחרונות, לא נשאו עדיין פרי.

לגבי הגרביטציה: יש סיבות לצפות שקיימים גרביטונים ‏1, אבל גם יש סיבות לחשוד שאולי הגרביטציה אינה כח "ככל הכחות". בפועל, המאמץ להציג את הגרביטציה ככח בדומה לאחרים נמצא במוקד הפיסיקה התאורטית מאז החל איינשטיין לעסוק בכך, אבל התוצאות בינתיים אינן משביעות רצון.

1 בעיקר בשל קיומם של גלי גרביטציה בתורה הקלאסית (כלומר: הלא-קוונטית).
בוזונים 269673
תודה על ההסבר היפה!
תודה רבה! 270957
למדתי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים