בתשובה לדורון הגלילי, 20/12/04 18:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דווקא בביצוע שלהם יש משהו מהרגשת ה''ביחד'' של השיר (לדעתי לפחות) שאין בביצוע על ידי זמר יחיד. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה כה מיוחד לשבת בחום מתחת עץ התות מלבד הדבורים, ולמה עץ התות ופרי התות נפוצים בשירה העברית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה לא טוב לך אתה יכול לעבור לאמריקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהברושים יותר נפוצים מהתות גם בשירה, ולא רק בנוף. אבל קשה לשבת בצל מתחתם. הברוש הוא עץ המתים, הקדרות והזכרון הנוסטלגי של מה שלא ישוב עוד. לא פלא שהוא פופולרי אצלנו. תרקוד היא אמרה לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתי הקברות בירושלים מלאים בברושים כמו ׳נרות אילן בבתי הקברות׳ ולא בעצי התות או עצי דקל. הברושים מזכירים לי שבילים ארוכים לבסיסים צבאיים, שבילים להמונים. ברושים כמו חיילים ירוקים הניצבים ולא מתכופפים אל מול פני הסערה, והם כל כך עתיקים עד כדי דכאון. הברושים נולדו לציפורים ולא לבני האדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו. איך הגעת לתגובה שלי פתאום אחרי 20 שנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אח, הזמנים התמימים שבהם עשרים שנה אחרי הנעורים נחשבו זקן ושיבה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתמול בלילה היה מאוד חם לשם שינוי ושום דבר לא קרה או ירה והשעון אפילו לא תקתק. גם זה קורה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |