בתשובה להמסביר לצרכן, 20/12/04 23:42
מלים ממלכדות 270009
אתה רשאי לחזור מיליון ואחת פעמים על "הקיבעון המחשבתי" שהצגת בשתי ה"ברירות" שלך, אולם הדבר לא ישנה במאומה את תשובתי על הקיבעון שלך: תגובה 269986
מלים ממלכדות 270035
אני אולי רשאי אבל אני לא באמת צריך. מספיק לי לשאול פעמים-שלוש כדי להבין שגם על השאלה הזו אינך רוצה לענות.
אני גם רשאי להעיר שכאחד שטוען שהוא רוצה להסביר ולשכנע (בהגיון!), אוסף השאלות עליהן אינך רוצה להשיב נראה נראה גדול מדי.

----
בתגובה ההיא כתבת:
"איפה טענתי שעל *אימך* לנהוג כחנה? רק אמרתי שהבחירה נתונה בידיה, לנהוג כראות עיניה לראוי ולנכון. ובכלל לא דיברתי על אימא שלך בשום מקום"

מה כאן הקיבעון שלי ומה היא תשובתך עליו?
מישהו יכול לעזור ולפרש?
מלים ממלכדות 270085
אוף! כמה שאתה מרבה לדבר לשווא. לא חבל להשחית ככה את המילים?

זה לא שאינני שש ושמח להשיב על שאלותך המפותלות, אלא שכבר הטלתי ספק אחד גדול בשתי הברירות שהינך קובע בקיבעון מחשבתי מסוים. ובחרתי, מיום עמדי על דעתי, בברירה הטובה מכולן שככל הנראה פספסת: חופש הבחירה שניתנה בידי כל אדם ואדם.

בקשה: אולי תפסיק כבר להשתמש בכל משפט שני שלך בנקיטת שמי הפרטי ושם משפחתי. היותך "טרול" אינו מקנה לך עליונות על מתדיינים חשופים אחרים באייל. בפרט בשעה שהבנתנו ההדדית לוקה בחסר גדול, ככל הנראה לאור הצל הגדול שלך כאן שמניע אצלי את החשד שאנחנו כבר מכירים לא מהיום, לא מהדיון הזה.

מה לעשות? אני לא מוצא הרבה טעם להתייחס ברצינות לכל תגובה שלך, במחילה מכבודך.
מלים ממלכדות 270088
קצת מצחיק לקרוא טרחן כפייתי כמוך מפנה פעם אחר פעם את הכינוי "טרול" כלפי אחרים כאמצעי הגנה פבלובי. נו יופי, למדת מילה חדשה. I don't think you really know what it means.
מלים ממלכדות 270337
"You keep using that word. I don't think it means what you think it means."
מלים ממלכדות 270204
מתוך "קיבעון מחשבתי" יכול אדם לראות בדברי בר פלוגתא "השחתת מילים". אני דווקא רואה במילותך הבעת דעה.

אני מנסה לצאת מהקיבעון המחשבתי שלי ולהבין את דבריך. יכול להיות שאתה מציע ברירה שלישית עליה לא חשבתי קודם:
1. מעשיה של חנה אינם מוסריים ואינם וראויים לחיקוי
2. מעשיה של חנה הם מוסריים וראויים לחיקוי
3. מעשיה של חנה הם חסרי משמעות וחופש הבחירה, במקרים דומים, ניתן בידי כל אדם ואדם.

אני מודה שבטעות הזנחתי קודם את האפשרות השלישית. תודה על התוספת. האם זו הברירה שבה אתה בוחר?

בבקשה - כשאני כותב את שמך אני מתיחס לבעל הדברים. אם נוח לך יותר אני יכול לומר "כותב המאמר". רק תגיד מה אתה מעדיף. ולא, ככל הידוע לי, אף פעם לא נפגשנו או שוחחנו בעבר.

אין בעיה. תתיחס רק לתגובות שאתה מוצא טעם לעשות זאת. אני מוצא טעם להתיחס לרוב התגובות שלך ומעדיף להסביר את עמדתי בבהירות. אבל אתה לא חייב.
מלים ממלכדות 270521
הברירה שלי אחרת ממה שקלטת: מסירות נפשה של חנה עם שבעת בניה על קידוש השם הוא מעשה בעל משמעות עליונה. זוהי בחירתה החופשית אם להקריב את חייה הגשמיים או את חייה (וחיי צאצאיה) הרוחניים (החשובים לאין שיעור יותר מהחיים המטריאליים).
מלים ממלכדות 270522
סליחה שאני מתערב ומנסה להגניב שוב את הדיון שלי איתך בדלת האחורית, אבל: אם הסכמנו שלא ברור מה קורה בעולם הבא, מדוע מוות עדיף על חיים שאינם "רוחניים" (במובן הצר שאתה מתכוון אליו, כמובן)?
מלים ממלכדות 270524
לא הבנתי, זה שלא ברור מה קורה בעולם הבא אינו אומר עוד שלא שווה למות על ערכים נעלים ושאין חלילה עולם הבא.

אגב, כיהודי אני מאמין שאין *עדיין* עולם הבא, משום שזהו עולם שיבוא אחרי העולם *הזה*. לבינתיים, יש גן עדן לצדיקים (כולל נוכרים), יש גיהינום לתיקון חטאי הרשעים לטיהורם לעולם הבא, ויש את כף הקלע לכבוד כל אותן נפשות בודדות חסרות תקנה וראויות כליה, לא עלינו.
מלים ממלכדות 270527
השאלה היא האם הערכים שאתה מדבר עליהם הם כאלו שראוי למות עבורם. טרם הבנתי מדוע הם כאלו, בהתחשב בכך שיש סבירות לא רעה במיוחד שבעולם הבא מתגמלים אתאיסטים ומתעללים במאמינים.

את הפסקה השנייה שלך לא הבנתי. האם אתה טוען לידע באשר לצורת הארגון של גן עדן/גיהנום שאליו מגיעים אנשים שמתו? (אגב, חשבתי שביהדות לא מדובר על גיהנום כמקום להענשת/זיכוך החוטאים לאחר המוות, ושמדובר בהמצאה נוצרית, שוב נחשפת בורותי ברבים)
מלים ממלכדות 270539
1. ברור שיש כאן שאלה האם מדובר בערכים עליונים שלך או שלי. לדידי, עדיף לי למות ולא לתחוב לפי חתיכת חזיר משוקצת. לדידך, עדיף לעשות רק מה שמהנא אותך כאן ועכשיו, תוך שימת פס אחד גדול על העבר ונוד על העתיד. (כמובן שתתקן אותי אם אני טועה).

2. אין כל סבירות שבעולם הבא מתגמלים אתאיסטים שאינם מאמינים בקיומו. אלה בכלל לא מגיעים אל שעריו, משום שכפרו בקיומו וממילא נשמטה הפריווילגיה מתחת לרגליהם. ואילו המאמינים בקיומו של עולם נשמות טוב יותר לעולמנו הארצי – זוכים לפריווילגיה של נחת רוח במשכנו.

3. אם כבר אז הנוצרים רואים את כל חיי העולם הזה כזיכוך מתייסר אחד גדול לנשמותינו החוטאות, המולדות ככאלה. עפרא לפומייהו.
מלים ממלכדות 270545
1. אבל הרי כל הדיון הזה עוסק בשאלה מדוע כל אחד מאיתנו מחזיק בערכים מסויימים. אתה יכול כמובן לומר "ככה זה" ולסיים את הדיון, אבל אז לא יצא מזה כלום, נכון? אתה יכול לומר "ככה אני מאמין" - וזה לגיטימי, אבל אז כדאי לשאול מה הניע אותך לאמונה הזו ולא לאמונה אחרת, וכדומה. בכל מקרה, השאלה איננה *מהם* הערכים, אלא *מדוע* אותם ערכים דווקא.

כמובן שאתה לא צודק בכך שלדידי עדיף לעשות רק מה שמהנה אותי כאן ועכשיו - ואם הייתי בטוח שאכילת (משוקץ) תגרום לי לייסורי נצח בעולם הבא, ודאי לא הייתי עושה זאת, אלא שכאמור, כל זה כלל אינו ברור. יתר על כן, אם הבחירה בידי הייתה בין אכילת חזיר ובין מוות, ברור כי הייתי בוחר בחזיר - מאחר שהנזק שגורם לי המוות, עד כמה שאני מסוגל להעריך, גדול מהנזק שגורמת לי אכילת חזיר. אם לדעתך הערכתי שגויה, הסבר מדוע.

2. כאן אתה מתיימר להבין את הלוגיקה שעומדת מאחורי העולם הבא, ובכלל לדעת בדיוק מדוע אנשים אלו או אחרים מגיעים אליו או לא. מהיכן ידע זה מגיע? מוסכם עלינו שהוא אינו מגיע מאנשים שהיו שם. להגיד "הוא בא מאלוהים" לא עוזר, כי שום דבר אינו מבטיח שאלוהים אינו משקר, ושהעולם הזה אינו מבחן של אלוהים שמטרתו לבדוק מי מספיק אמיץ כדי להיות אתאיסט, למשל.

3. ולבי לבי לנוצרים. איך זה קשור לשאלה שלי? לא אמרת לי היכן הומצא הקונספט של הגיהנום שעליו אתה מדבר.
מלים ממלכדות 270554
1. במידה וברצונך באמת להבין מדוע אני חושב כפי שאני חושב בנידון, ראה את מאמרי החדש: "חזרזיר ישראלי – אכן, חזירות...", שהופיע בגיליון האחרון של כתב-העת "נתיב", גיליון 101, נובמבר-דצמבר 2004, מרכז אריאל למחקרי מדיניות (ירושלים), עמ' 39-43.

מניין לך שהנזק של המוות הפיזי חמור יותר מהנזק שבאכילת הבשר הלבן? הרי הסכמנו שאיננו יודעים מה יש אחרי החיים, אז גם לא בטוח שלא יהיה לנו טוב יותר לאחר המוות, בין אם נפטר מן העולם סתם כך בין אם נמות כהקרבה על אידיאל נעלה בעינינו הסובייקטיביות. ומכאן שהנזק של אכילת הבשר הלבן לעומת הנזק של המוות דומה ושווה, אם לוקחים בחשבון את כל רשימת הנזקים שנובעים מאכילת החזיר, אותם פירטתי במאמרי ב"נתיב".

2. זה אכן בא לי מהמסורת רצופת הדורות, כעדות היסטורית מהימנה בעיני. א-לוהים שלי במהותו, אינו משקר; בדיוק כשם שבמהותו אינו חסר או פגום וכדומה.

וגם אם נניח שמבחנו של א-לוהים הוא מי ישרוד כאתאיסט בעולמו, הרי שאין כל היגיון שהמבחן יחל כה מאוחר בתולדות האנושות, עם פרוץ ההשכלה והנאורות שהולידו את החילוניות כאידיאת חיים אתאיסטית-דרוויניסטית בכמאתיים השנים האחרונות בלבד. סביר יותר שא-לוהים היה בוחן כליות ולב מעידן עידנים. משום שומה עד אז (ההשכלה)? האנושות חיה לה ללא תכלית בוחנת? מסקנה שכזאת תחתוך את הענף עליו מבוססת האידיאה הא-לוהית בדבר תכלית החיים. לא ניתן לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה או למתוח את אותו החבל בשני קצותיו בו-בעת.

3. סליחה, התייחסתי להערתך בסוגריים שתחת סעיף זה ושכחתי להתייחס לתוכן שלפניה. תשובתי על שאלתך החוזרת ראה בראשית סעיף 2 בתגובתי הנוכחית.
מלים ממלכדות 270577
1. זה מתחיל להראות כמו "מחפשים את המטמון". צריך להתרוצץ ברחבי העיר ולמצוא את כל כתבי "כותב המאמר" כדי להבין אתו. אי אפשר cut&Paste או איזה סיכום קצר? לי זה נשמע כמו נסיון להרוויח איזה יום-יומיים.

אבל רואים זיק של אור בקצה המנהרה:

"2. זה אכן בא לי מהמסורת רצופת הדורות, כעדות היסטורית מהימנה בעיני"
אתה מתקדם בצעדי ענק: אם אתה אומר שהיא "מהימנה בעינך" אתה בוודאי מבין שיש אנשים שהיא אינה מהימנה בעיניהם.

זה כל מה שמבקשים ממך להבין. אם אתה רוצה אפשר לומר ש"זו כל התורה (החילונית) כולה, על רגל אחת". השאר זה פרשנות.
יומרתה של השחצנות החילונית 270732
אתה לא חושב שהגיע הזמן להפסיק מכבר עם הטפות המוסר השחצניות שלך כלפי האייל המאמין?

הטלת הספק לא באה לעולם עם פרוץ תקופת ההשכלה החילונית. המשכילים רק שמו על כך דגש, מתוך תקוות יומרניות על חשיבות הטלת הספק. בעוד שהטלת הספק האמיתית מאפיינת את כל חכמי ישראל מימי משה ועד ימינו אלה. מהי צורת הלימוד התורנית אם לא הטלת הספק בנטען?! היהודי המאמין מסתפק מידי יום ביומו לא פחות מהיהודי החילוני, אם לא לאין שיעור יותר.
יומרתה של השחצנות החילונית 270787
הא השחצנות, זה רק כלי שאני מפעיל כשאני נתקל בשחצנים שאומרים "לי האמת ואין בילתה". יש לי גם טריק שנקרא ענווה אבל הוא פשוט לא מתאים לשיחה אתך.

במקום שאני נמצא אני יכול לזפזפ בטלוויזיה ולצפות בכל רגע בכשישה מטיפים שמדברים כמוך (בדרך כלל על הנצרות). בשעות הלילה אפשר למצוא לפחות תריסר מוכרנים המציגים טוסטרים ומיקסרים בשיטות דומות ("we got the best deal for you"). הם מדברים ב"הגיון" ו"מוכיחים" שבידם הטוסטר האולטימטיבי כדי למכור את מרכולתם, כמו שאתה מוכר יהדות.
אני, אינני מקבל את היהדות כתורת חיים אבל אני מוקיר ומכבד אותה. מה שאתה עושה נראה לי מבזה אותה.

על הספקנות והענווה ביהדות שמעתי. אולי גם אתה שמעת אבל ניכר בך שלא הפנמת.

והנה עוד עצה שחצנית: ככל שתרבה להשתמש בביטוים כמו "בעיני", "לדעתי", "למיטב הבנתי", "לתפיסתי" ו"על פי אמונתי", כך תרבה להתקל בענווה במקום בשחצנות. זה לא בגללי, זה על פי "חוקי הטבע". אבל זו הבחירה החופשית שלך.
יומרתה של השחצנות החילונית 270796
איפה ראית אותי טוען בבחינת ''לי האמת ואין בילתה'', חתיכת שחצן סטריאוטיפי.
יומרתה של השחצנות החילונית 270800
כאן תגובה 270796
יומרתה של השחצנות החילונית 270808
בתגובה 268936 אתה לא טוען כי "לי האמת ואין בילתה", אלא רק כי "יש בידי ראיות לוגיות-פילוסופיות-תיאולוגיות צרופות (לקיומו של העולם הבא) עוד מימי הביניים, שעומדות במבחן השכל הנאור. ברשותך, אני אשמור אותם לעצמי" (בטיעון שתואשם בהחזרה בתשובה ושממילא אתעלם מדברייך).

בתגובה 270539 אתה לא טוען כי "לי האמת ואין בילתה", אלא רק כי "אין כל סבירות שבעולם הבא מתגמלים אתאיסטים שאינם מאמינים בקיומו. אלה בכלל לא מגיעים אל שעריו, משום שכפרו בקיומו וממילא נשמטה הפריווילגיה מתחת לרגליהם. ואילו המאמינים בקיומו של עולם נשמות טוב יותר לעולמנו הארצי – זוכים לפריווילגיה של נחת רוח במשכנו", זאת בניגוד לטענה שלי כי האפשרות קיימת.

אתה צודק, הוא באמת שחצן סטריאוטיפי.
יומרתה של השחצנות החילונית 270815
אה, הבנתי.

זה שאני משתמש בזכותי הלגיטימית לטעון הפוך מטענותיך -- הופך אותי לאחד שמנפנף ב''לי האמת ואין בילתה''.

וזה שיש לי ניסיון מר בפה עם מתדיינים כמוך, הסבורים בטעות שרק השכל שלהם נאור וישר כפלס וכל שכל אחר, בפרט אם הוא של אדם מאמין, שייך לחשכת ימי-הביניים -- הופך אותי לאחד שמנפנף ב''לי האמת ואין בילתה''.

אוקיי, תודה לך.
יומרתה של השחצנות החילונית 270845
זה שאתה טוען שאתה צודק ואני טועה, ויש לך ראיות חותכות לכך שאותן אתה בוחר לא להציג כי אני ממילא אטום לכל מה שתאמר - זה גורם לך להיראות כאחד שכזה - אבל אם לא שמת לב, בהודעתי הקודמת אני מסכים איתך - אתה לא באמת כזה, והמסביר הוא באמת שחצן סטריאוטיפי. רק נסה לעדן את צורת דברייך, כדי שלא ישגו אחרים ויחשבו בטעות שאתה כן כזה.

אני אשמח גם אם תפסיק לנסות ולקבוע מה אני חושב על השכל שלי ושל אנשים אחרים. לא נעים להתדיין עם מי שמנסה לקבוע קביעות שכאלו.
יומרתה של השחצנות החילונית 270969
רגע. אני מבקש הסבר. מילא "שחצן" אבל למה "סטריאוטיפי" ?
זה כבר מעליב.

אני הרי לא משתחצן כלפי כל המאמינים. להפך, עם מי שאומר "אני *מאמין* בקידוש ה' ובעולם הבא ומזה אני מסיק *לוגית* מה צריך לעשות" אין לי בכלל בעיה. לו אני אומר "אשריך. רק אני לא מאמין ולפיכך כל הדיון על מה צריך לעשות על סמך אמונה זו - הוא עקר".

אבל מה שמשתמע להבנתי מדברי "כותב המאמר" זה שהוא לא רק *מאמין* אלא שזו האמת ושהוא יכול להוכיח זאת, אבל אין לו זמן כי שומעיו נחותים מדי. לאחד כזה אני קורא שחצן המנפנף ב"לי האמת ואין בילתה".

אז למה אתה קורא לי "סטריאוטיפי"?
יומרתה של השחצנות החילונית 270979
זה כי אני *מאמין* שאורי פז צודק ומזה אני מסיק *לוגית* שכל מה שהוא אומר נכון.
יומרתה של השחצנות החילונית 271016
את זה לפחות אני מבין.
ולך אני אומר ''אשריך. רק אני לא מאמין שהוא צודק ולפיכך כל הדיון על מה שהוא אומר - הוא עקר''.
אבל זה מנומק אז זה כבר לא מעליב.
יומרתה של השחצנות החילונית 271018
לדעתי מה שצריך לומר הוא "אבל *למה* אתה מאמין?". אני לא מקבל את הטיעון לפיו "ככה" היא תשובה קבילה. כמובן שתשובה לא חייבת להיות לוגית בהכרח - אני סבור שלא חסרים מאמינים שהסיבה היחידה לאמונתם היא שהם נולדו למשפחה מאמינה - אבל היא קיימת.
יומרתה של השחצנות החילונית 271022
אני מסתפק גם ב''ככה אני מאמין''.
אבל אתה מעמיק לחקור ממני. אשריך.
כבר אמרו ''חיים שאין בהם חקירה לא שווה לו לאדם לחיותם''.

סתם בשביל התרגיל, נסה להסביר בהגיון למה אתה מאמין ששני קוים מקבילים אינם נפגשים לעולם. גם אני סקרן.
יומרתה של השחצנות החילונית 271023
דוגמא לא טובה; אני לא מאמין ששני קווים מקבילים אינם נפגשים לעולם. מה שכן, אני מוכן לקבל את זה כהנחת יסוד במערכת הגיאומטרית שאני עובד איתה לרוב, כי בכל המקרים שבהם אני נתקל בדרך כלל זהו הרושם שמתקבל.

ושים לב גם שאתה מבקש ממני "להסביר בהגיון", והרי אמרתי לך שלא תמיד להגיון יש תפקיד כאן.
יומרתה של השחצנות החילונית 272018
הטענה ששני קוים מקבילים לעולם לא יפגשו נובעת מהגדרתם של המקבילים.

אאקסיומה של הגאומטריה האוקלידית היא שדרך נקודה מחוץ לישר יכול לעבור מקביל אחד לישר בלבד.
יומרתה של השחצנות החילונית 272042
נדמה לי שאמרת כאן שני דברים סותרים: אם הטענה נובעת מההגדרה, הרי שלא צריך שום אקסיומה בשבילה. אלא שכמובן, הטענה אינה נובעת מההגדרה (מה באמת ההגדרה?) ולקח למתמטיקאים אלפיים שנים כדי להגיע למסקנה הזו.

השאלה נותרת בעינה: מדוע לקבל את האקסיומה הזו? (כאן נשאלת השאלה גם מה הכוונה ב"לקבל" או ב"להאמין")
יומרתה של השחצנות החילונית 272056
ההגדרה של קוים מקבילים היא קוים במישור שאינם נחתכים.

אקסיומת המקבילים לא טוענת שמקבילים לא יפגשו אלא שדרך נקודה מחוץ לישר ניתן להעביר בדיוק מקביל אחד לאותו ישר.

יש מספר גאומטריות אחרות שטוענות שדרך אותה נקודה אפשר להעביר אינסוף מקבילים או שאי אפשר להעביר מקבילים בכלל.
שמעתי שלא מזמן נערך ניסוי שהראה שהיקום שלנו מתנהג דוקא לפי החוקים של אחת הגאומטריות האחרות, ולא על פי חוקי זו האוקלאידית אלא שההבדלים בקנה המידה של המימדים הארציים אינם משמעותיים.

לגבי קבלת אקסיומת המקבילים, אני לא ממש מבין למה מה שיקרה באינסוף להמשכי הקטעים שאני משרטט צריך להשפיע עלי.
יומרתה של השחצנות החילונית 272062
נדמה לי (מהזיכרון) שהדיון בנוגע לאיזה מהנחות היסוד של אוקלידס הן הגדרות ואילו הן אקסיומות, תלוי ועומד מאז. אפשר להגדיר ''נקודה מחוץ לישר'' כנקודה שדרכה עובר רק מקביל אחד, אחר לישר. ואפשר להגדיר ''קו מקביל לאחר'' ככזה שכל הנקודות שבו הן ''נקודות מחוץ לישר'' ההוא.

השאלה אם, איך ולמה מה שקורה באינסוף משפיע עליך, היא מענינת אבל לא לענינינו. כל מה שביקשתי מגדי הוא, שאם הוא סבור ש''שני מקבילים אינם ניפגשים'' או ש''דרך נקודה מחוץ לישר עובר רק מקביל אחד'', שינסה להסביר את זה בהגיון. אני חושב שהוא לא יכול אבל לא עולה על דעתי להפריע לו לנסות.
יומרתה של השחצנות החילונית 272067
אבל הרי הוסכם כבר שאין סיבה ''הגיונית'' לבחור בדרך זו או אחרת. לעומת זאת אין כל פסול בטיעון כמו ''הגיאומטריה האוקלידית יותר יפה ויותר מסודרת מהגיאומטריה הלא אוקלידית, ומהווה קירוב יותר טוב למציאות הפיזית שאני מכיר מאשר הגיאומטריה הלא אוקלידית, ולכן כשאני עוסק בגיאומטריה אני מתעסק לרוב בגיאומטריה אוקלידית''.
הערת אגב 272072
הגיאומטריה האוקלידית היא כמובן *פחות* יפה מזו הלא אוקלידית; היא גם פחות מסודרת (למשל, יש בה את כל הבלגן הזה של "משולשים דומים").
הערת אגב 272074
זה כבר כמובן עניין של טעם.
הערת אגב 272082
אין כמו הגאומטריה ההיפרבולית!
יומרתה של השחצנות החילונית 272068
את הטענה שדרך נקודה מחוץ לישר עובר רק מקביל אחד אי אפשר להסביר בהגיון זו טענה שמבוססת על איטואיציה בלבד.
בגלל זה היא משמשת כאקסיומה ולא כמשפט הנובע מטענות מוקדמות יותר.

הטענה שמקבילים לעולם לא יפגשו היא טאוטולוגיה. מקבילים הם בהגדרה קוים שאינם נפגשים. קוים נפגשים כאשר הנקודות שלהם מתלכדות כלומר ההגדרה שנתת לפיה קוים מקבילים הם ישרים שכל הנקודות של אחד מהם נמצאות מחוץ שלני היא ההגדרה המקורית בניסוח מסורבל.

הגדרה של נקודה מחוץ לישר כנקודה שדרכה עובר רק מקביל אחד לישר היא מטופשת.
בעצם אתה מגדיר את המושג ''מחוץ'' כ ''משהו שאפשר להעביר דרכו מקביל'' במקום ההגדרה המתבקשת ''לא בתוך''.
יומרתה של השחצנות החילונית 272101
טוב, אתה צודק.
אני רק צילצלתי בשיל לדעת איך קוראים בעברית לצ'ופצ'יק של הקומקום. (יעני, כל מה שביקשתי מגדי הוא, שאם הוא סבור ש''שני מקבילים אינם ניפגשים'' או ש''דרך נקודה מחוץ לישר עובר רק מקביל אחד'', שינסה להסביר את זה בהגיון. וגם על זה כבר הסכמנו שלא חיבים)
יומרתה של השחצנות החילונית 272066
צודק, טעות מטופשת שלי. משום מה שכחתי את אקסיומת המקבילים...
יומרתה של השחצנות החילונית 271026
נראה לי שיש לך בלבול מסוים - "למה" היא שאלה מאוד לא חד-משמעית. לשאלה "למה אתה מאמין" יש (לפחות) שתי סוגי תשובות, והרבה תשובות מהסוג הראשון יכולות לחיות עם הרבה תשובות מהסוג השני - כי למעשה מדובר שתי שאלות שונות. אחת היא על ההצדקה להאמין; לשאלה כזו מתאימה תשובה מתחום הלוגיקה, אם יש כזו, או תשובה בנוסח "זה עושה לי טוב", או "זה עושה טוב לעולם". שאלה אחרת היא "מה הנסיבות שגרמו לך להאמין", ותשובה אפשרית היא "נולדתי למשפחה מאמינה" (עוד תשובות: מלאך התגלה לפני, חשבתי על העניין והיסקתי לוגית שיש אלוהים).

התשובה "ככה" נראית לי סבירה לשאלה הראשונה - מישהו מאמין וככה זה, אין לו איזו הצדקה מעניינת. תשובה מהסוג השני עושה רושם שתמיד תהיה - שהרי לכל מאורע בעולם יש שרשרת סיבתית שהובילה אליו (קריצה לניצה).
יומרתה של השחצנות החילונית 271044
אני לא רואה את ההבדל בצורה החדה שבה אתה רואה אותו. בוא ניקח אתאיסט שגדל במשפחה חרדית, בתור דוגמא. אם שואלים אותו, הוא אומר "חשבתי הרבה והגעתי למסקנה שלא ייתכן שאלוהים קיים, כי קיום השואה סותר את התפיסה שלנו אותו". האם הוא מדבר כאן על הנסיבות או על ה"הצדקה"? הרי ה"ראיות" שהוא מביא נגד אלוהים מבוססות על נסיבות, אבל הוא במפורש מדבר על ה"הצדקה".

מכל מקום, גם כאשר מדובר רק על השאלה הראשונה, אני לא רואה "ככה" כתשובה סבירה במיוחד. אולי כי אני לא אוהב שרירותיות. כשיהודי מאמין אומר לי שהוא מאמין כי "ככה", אני לא מבין מדוע, באותו שיקול ממש, הוא לא מאמין באיסלאם, בנצרות, במיתולוגיה היוונית, בחייזרים או בכך שעכברים יצרו את כדור הארץ. "ככה" היא תשובה סבירה לכולם. לכן, אם מישהו אומר "ככה", צריך לחפש את הסיבה האמיתית לא ב"ככה" שלו, שהוא טיעון ריק מתוכן, אלא בנסיבות.
לוגיקה לעומת אנתרופולוגיה 271063
אני נוטה יותר להסבר של ירדן. לדעתי לשאלה "למה" יש משמעות אחת כשהיא נשאלת עלידי לוגיקן ואחרת כשהיא נשאלת עלידי אנתרופולג או פסיכולוג. (דנו בזה קצת קודם על ה"תבונה הטהורה")

בלוגיקה, לא מתבססים על ידע אמפירי. לכן המשפט "... כי בכל המקרים שבהם אני נתקל בדרך כלל זהו הרושם שמתקבל" שכתבת בתגובה 271023, המדווח למעשה על ההתנסות האמפירית שלך, איננו רלוונטי. מותר לך להצדיק דברים (כלומר לענות על "למה") רק באמצעות טיעונים לוגיים הנובעים מהנחות קודמות שגם אותן אתה יכול להצדיק רק עלידי טיעונים לוגיים וכך הלאה. עד מתי? עד שאתה מגיע לאקסיומות, או "הנחות בסיס" המקובלות על כל הצדדים. אותן אי אפשר להסביר בטיעונים לוגיים. את אלה, מבחינה לוגית, או שאתה מקבל או שלא. אין הסבר הגיוני. וכל ההסברים האמפיריים הם בבחינת "סתם, ככה בא לי".

באנתרופולוגיה (והמדעים האמפיריים האחרים), שואלים גם "מה גורם למרבית האנשים להאמין שקווים מקבילים אינם ניפגשים" או "מה גורם לקבוצה מסוימת של אנשים להאמין שיש דרקונים ורודים". כאן תשובה מהסוג "ככה לימדו 90% מהאוכלוסיה - זו המסורת אצלינו" או "יש קמט מסוים במוח שגורם לנו לחשוב כך" או "אני מאמין כי ראיתי במו עיני דרקון ורוד". אלה הן טענות אמפיריות שיכולות לתת לך הרגשה של סבירות גבוהה ואפילו לאשש בסבירות מסויימת את הנחות היסוד, אבל בשום אופן לא להצדיק אותן ממש.

כי בכל בסיס אמפירי יש מידה של ספק: "למה מי אתה שנקבל את כל המיקרים שבהם *אתה* נתקלת. אולי יש אחרים" או "מי אמר שהמסורת שלימדו אותם היא האמת, הרי בסין למדו מסורת אחרת" ו"מי אמר שהדרקונים שראית לא היו בחלום" וכו'.

אבל יש גם טענות שהנסיון האמפירי איננו רלוונטי לגביהם, מלכתחילה, אפילו כאישוש. מה אתה יכול למדוד אן לספור או לדווח כדי לאושש את הטענה הבסיסית ש"יש אלוהים והוא בחר בעם ישראל לעבוד אותו"? כלום. כי כל הסיפורים על אותות ומופתים מיועדים לחזק את אמונתו של המאמין. אבל לזה ששואל "איך אני יכול לדעת שהסיפור נכון" אין תשובה חוץ מ"תאמין!".

לכן, לפי דעתי, מי שאומר שהוא יכול להוכיח את קיומו של אלוהים והעולם הבא, איננו אדם מאמין. והמדקדקים יאמרו שהוא כופר.
לוגיקה לעומת אנתרופולוגיה 271064
ללא קשר ישיר לכל הדיון המעניין שהתפתח כאן, יש לי בעיה עמוקה עם הגדרת *האמונה לעומת הידיעה* שלך. ראה:

תגובה 211865

תגובה 211687

והקטע האחרון שבתגובה 211635
ידיעה לעומת אמונה 271186
לא הבנתי את כל הטענות בשלושת הלינקים הנ"ל, כנראה גם בגלל שהם מחוץ להקשרם בדיון ההוא. אבל המשפט האחרון, באחרונה, נראה לי ממצה:

"למאמין ברורה האמת לאין שיעור יותר מאשר לזה שרק יודע, וטרם הגיע לאמונה הפנימית"

טוב, אחרי כל המהלומות שהחלפנו, אם אתה עוד עונה לתגובותי אני מניח שפניך לשלום (כי אחרת הייתי קורא כאן "לי האמת וגו"'). אני באמת מעוניין לדעת איך אתה חושב שאני יכול להגיב למשפט כזה.

אני יכול לומר "טוב, אם ככה אז גם אני מאמין" ולקבל את תשואות המאמינים האחרים. אבל אתה כבר יודע שאני אינני מאמין ולכן אינני יכול לקבל את המשפט הזה ללא הסבר שאותו אני מבין.

לכן, אם אתה (או מישהו) רוצה לשכנע חילוני להאמין, עליך להכניס בו ידיעה לפני שאתה מכניס בו אמונה. ואת המכשול הזה אינך יכול לעבור בלי להעזר באמונה שאותה אתה רוצה להשיג.
איך אתה מציע להתקדם מכאן?
לוגיקה לעומת אנתרופולוגיה 271070
שים לב: אתה אומר על המשפט שכתבתי שהוא "איננו רלוונטי", אבל הרי דיברנו כאן על סוג הטיעונים ש*אני* מחפש. הדיון כאן אינו בשאלה איזו סיבה היא "נכונה" יותר או "צודקת" יותר - זה לא מעניין במיוחד, כי הויכוח אינו על מי צודק יותר.

הסברים אמפיריים הם לא בבחינת "בא לי", זה בדיוק ההבדל שאני מנסה להבהיר לך. גם מי שמקבל אקסיומה זו או אחרת לא עושה זאת בלי כל סיבה. בעבר, אקסיומה היא משהו שהוא "מובן מאליו" - ולכן בהחלט יש מקום לשאלה מה כל כך מובן מאליו בה (גם אם לא ניתן "להוכיח" שהיא אכן מובנת מאליה).

לכן, לאחר שעונים לזה ששואל "תאמין!" הוא שואל את עצמו, אפילו אם לא במודע "למה עלי להאמין?" ועונה לכך. אם אתה מניח שהוא תמיד עונה לך ב"ככה", הרי שאני מאמין שאתה טועה. למה? ככה.
לוגיקה לעומת אנתרופולוגיה 271206
אבל זה הקטע. כשאתה אומר שהאקסיומות בגאומטריה הו בבחינת "מובן מאליו" כמעט כולם מסכימים ואתה יכול להמשיך ולהוכיח לנו משפטים ולכן אנחנו לא טורחים לשאול "מה כל כך מובן מאליו". אם זה מצריך הסבר אז זה לא מובן מאליו.

אבל כשאדם אומר לך "תאמין!" מה יש לך לשאול "למה"? הרי אם היה לו הסבר הוא היה אומר לך "תבין... ואז מסביר". אם הוא אומר לך "תאמין!" זה סימן שנגמרו לו ההסברים אז חבל על הזמן. או שאתה מאמין "ככה" או שיש לך הסבר ואז אתה כבר לא צריך להאמין. או שאתם נפרדים כידידים שאינם מסכימים.

גם כשאתה שואל את אורי "למה אתה מאמין בעולם הבא", הוא אומר לך "על פי מסורת ארוכת שנים שנראית מהימנה בעיני". אז אתה שואל "למה לקבל מסורת ארוכת שנים" הוא יכול להמשיך לנמק ואתה יכול להמשיך לשאול "למה". בסוף, או שהבנת (ואז אתה לא צריך להאמין) או שקיבלת "ככה" ואז אתה לא מבין. אתה מאמין.

לגבי המשפט ההוא, מה שרציתי לומר הוא שהתנסות אמפירית אינה רלוונטית בדיון לוגי. אם אתה מחפש משענת אמפירית, אז אתה בתחום האנתרופולוגיה או מדע אחר ושם זה כן רלוונטי אבל כאמור, שם מדובר על *סבירות* ואורי מדבר על *ודאות*.
לוגיקה לעומת אנתרופולוגיה 271209
שים לב: הגישה הרווחת יותר במתמטיקה היום (למיטב ידיעתי) היא כלל לא להניח על אף אקסיומה שהיא "מובן מאליו", אלא לראות את האקסיומות בתור "כללי משחק", שאפשר לקבל ואפשר גם שלא לקבל. "נכונות" האקסיומות אינה רלוונטית כלל לשאלה אם תבחר לקבל אותן או לא, אלא פשוט המשחק שאתה רוצה לקבל. כאן אפשר להכניס כבר הרבה שיקולים "לא לוגיים" - אני מניח שמתמטיקאים רבים יגידו לך שהם מעדיפים לקבל אקסיומה כלשהי כי בגללה המערכת המתמטית "יפה יותר" או "מעניינת יותר". אני לא חושב שהם שקולים למתמטיקאי ששואלים אותו "בשביל מה אתה צריך את האקסיומה הזו?" והוא אומר "ככה!" (ועכשיו המתמטיקאים יעוטו עלי).

אני דיברתי לא על לשאול מישהו שאומר לי "תאמין" את השאלה "למה" - זה כבר שייך לרטוריקה של ויכוחים, שהם די חסרי תוחלת כפי שניתן לראות ממה שהולך כאן. אני דיברתי על השאלה שאדם שואל את עצמו כשהוא מנסה להבין מדוע הוא מאמין בדבר זה או אחר. כמובן, ייתכן שתטען "הוא לא צריך סיבה", אבל מכיוון שהייתה נקודת זמן שבה הוא לא האמין באותו דבר, ומחשבה היא פונקציה רציפה (בדיחת מתמטיקאים, תתעלם. עכשיו המתמטיקאים יעוטו עלי), הרי שבאיזושהי נקודה הוא שינה את דעתו (כמובן, זה לא חייב להיות חד - זה יכול להיות תהליך, אבל אז יש עוד יותר גורמים משפיעים שיכולים לענות על ה"למה").

שים לב: אני לא מנסה לדבר כאן על שכנוע הדדי. לשכנע מישהו להאמין במשהו זה די חסר תוחלת לרוב. אני עדיין מתעניין בסיבות לאותה אמונה, גם אם הן לא ישכנעו אותי בהכרח. שים לב גם שאתה מדבר כאן על אמונה "עיוורת לגמרי" (כלומר, כזו שאין לה שום הסבר), ואני לא חושב שיש הרבה אנשים שפועלים בצורה זו (אני מקווה שאין בכלל). ממה שאתה כותב מתקבל הרושם שאם יש הסבר למשהו, הוא לא צריך אמונה. אני מאוד לא מסכים. אפשר להסביר את תנועת כוכבי השמיים במספר דרכים שונות, אבל ההחלטה של אדם אם לקבל או לא לקבל את ההסבר תלויה בסופו של דבר באמונה, ואפילו די מורכבת (לך תאמין שהצילומים ההם של נאס"א לא מזוייפים...)

מה שאתה כן צודק בו הוא שאפשר להמשיך לשאול "למה" עד לאבסורד, אלא שאני חושב שברוב המקרים המעניינים, אני איעצר הרבה לפני שאגיע לאבסורד, ואילו במקרים הרעועים האבסורד יגיע די מהר. כאן אולי אני טועה (אבל אני מאמין שלא. למה? ככה).
לוגיקה לעומת אנתרופולוגיה 271210
אני מאמין (ככה, תחושה) שכבר הגענו להסכמה אבל אנחנו מתקשים בניסוח. אני אנסה שוב.

המתמטיקאים, ככאלה, יכולים לקבל הנחות ככללי משחק ולעבור ממשחק אחד לשני (למשל מגאומטריה אוקלידית ללא אוקלידית) כמו ילדים בגן. אבל כשהם מורידים את הכובע של המתמטיקאים ונוהגים בערב הביתה, שיקום זה שנוהג עלפי גאומטריה לא אוקלידית. מצד שני, יכול להיות שאנחנו חושפים כאן את הסיבה לתאונות הדרכים בארץ.

כדי לשאול למה הוא מאמין או למה הם בחרו בכללי המשחק הללו, אתה חייב להיות מחוץ למשחק. כשאתה בפנים התשובה היא ''אלה הכללים - ככה'' והשאלה ''למה אלו הכללים'' היא שאלה מתחום אחר מחוץ למשחק.

כך, לדעתי, בשאלות בהם עסקנו, כשמישהו אומר ''אני מאמין'' זה סוף המשחק. אפשר להתחיל משחק אחר, שאני קורא לו אנתרופולוגיה או פסיכולוגיה (או אולי ביולוגיה) שבו שואלים ''מה המשותף בין אלו שמאמינים בא' לעומת אלו שמאמינים בב' ובודקים אם יש מתאם או אפילו יחסי סיבה ומסובב. זה משחק מעניין (גם אותי) ולגיטימי. רק אחר מזה שבו שיחקנו ויכול להיות שבשבילו נצטרך שחקנים אחרים.
לוגיקה לעומת אנתרופולוגיה 271212
אני לא בטוח שאני מבין את הכוונה ב"להיות מחוץ למשחק". הרי קל מאוד להסביר למה המתמטיקאים נוהגים על פי הגיאומטריה האוקלידית - כי אם הם ינהגו על פי הגיאומטריה הלא אוקלידית, הסיכוי שיעשו תאונה גדול יותר. ולמה אכפת להם? כי הם לא רוצים למות. ולמה הם לא רוצים למות? כי הם מעדיפים את החיים על פני הלא נודע. למה? ככה. אבסורד (אם כי בטח לא חסרים פילוסופיים שיכולים להמשיך מכאן). לשאלה "למה" יש כאן תשובה מעשית ופשוטה מאוד. על אותו משקל אפשר לקבל את הסברו של אחד שטוען "אני מאמין באלוהים בגלל ההימור של פסקל". זהו שיקול מעשי לחלוטין, שמנמק "אמונה" (אם כי עכשיו יקומו ויגידו לי שה"אמונה" הזו היא בכלל לא האמונה שעליה מדברים בדיון הזה).

אז אני חושב שמקור אי ההסכמה בינינו נעוץ בשאלה מה המשחק, מי משחק אותו ומה הכללים. המשחק, עד כמה שאני רואה, הוא לא לשכנע את השני שאתה צודק והוא טועה, אלא להבין את הרעיונות שמנחים את השני, ולבחון אותם אל מול הרעיון שמנחה אותך. אולי זו הסיבה שהדיונים עם אורי לא מצליחים - אני חושב שהוא מנסה לשכנע אחרים בצדקתו, ולכן לא רוצה "לבזבז זמן" על מי שלא ישתכנעו, כי הם "ממילא כבר פסלו אותו".
ככה, ככה, ככה, כך וכך ולא אחרת 271550
הצדקה בהחלט יכולה להכיל בתוכה גם נסיבות. זה לא עושה אותה לסיבה, כי אלו לא נסיבות שקשורות ישירות למה שרוצים להסביר (אלא דרך ההצדקה). דווקא התשובה שאתה שם בפיו, אגב, היא לשתי השאלות - אבל זה לא מראה על טשטוש בין השאלות, רק על כך שזו תשובה מורכבת. אפשר לפרק אותה לשניים: "חשבתי הרבה והגעתי למסקנה שיש הוכחה לחילוניות": זו תשובה לשאלה על הנסיבות שהובילו אותו להפוך לחילוני. "ההוכחה לחילוניות היא השואה", זו תשובה לשאלת ההצדקה.

אגב, נראה לי שיש תשובות שיותר מאתגרות את החלוקה שלי: אם מישהו אומר "אני מאמין, כי ישו נגלה אלי ואמר לי להאמין"‏1, האם זו סיבה או הצדקה? אני חושב שגם וגם. זה עדיין לא שולל את ההפרדה בין השאלות.

"כשיהודי מאמין אומר לי שהוא מאמין כי "ככה", אני לא מבין מדוע, באותו שיקול ממש, הוא לא מאמין באיסלאם, בנצרות, במיתולוגיה היוונית, בחייזרים או בכך שעכברים יצרו את כדור הארץ. "ככה" היא תשובה סבירה לכולם."
ברור; כשהוא אומר "ככה" הוא בפירוש אומר שאין לו הצדקה עניינית. אתה לא אוהב שרירותיות? מבחינתו, זו בעיה שלך (אולי גם שלו, אם גם הוא לא אוהב שרירויות). מה לעשות, לא לכל דבר שכל אחד עושה יש לעושה הצדקה. (אם להתקטנן, אז לא בהכרח הוא יצטרך לקבל באותה מידה את תיאוריית העכברים; אפשר לטעון שהיא *לא* סבירה, ואילו האמונה היא אחת מבין כמה אפשרויות סבירות, ואין לו הצדקה למה דווקא היא מביניהן. אבל לא חשוב). אני עדיין מחזיק בדעתי שאם אתה מחפש את התשובה בנסיבות, אז אולי תמצא את הסיבה האמיתית, אבל היא לא תשחרר אותך מה"ככה". ולהפך: גם אם מישהו פורש לפניך נימוק רהוט ומשכנע בזכות העובדה שיש אלוהים, אתה עדיין לא יודע מה הסיבה שהוא מאמין (זה לא בהכרח בגלל הנימוק).

1 מעשה שהיה באמת, אגב, במוטל אי-שם באריזונה. כנראה שהמסר החשוב ביותר שהיה לישו לומר לאותו בחור הוא שנישואים בין-גזעיים הם תועבה.
ככה, ככה, ככה, כך וכך ולא אחרת 271560
האמת שלא כל כך ברור לי איך להמשיך מכאן, כי הדיון נהיה פילוסופי מדי לטעמי. אני לא באמת מתעניין בהבדל שבין "הצדקה" ו"סיבה" - אלו ואלו תשובות קבילות בעיני, וכל המרבה הרי זה משובח.

זו אכן בעיה שלי כשמישהו אומר לי "ככה", אבל בדיוק בגלל זה אני מבקש ממנו לנסות ובכל זאת למצוא סיבה יותר טובה, מתוך הנחה (נאיבית?) שכמעט תמיד יש. מי שיגיד על תורת העכברים שהיא אינה סבירה, למעשה אומר שהיא *פחות סבירה* מהתורה שלו - ומכאן שהוא יכול להסביר מדוע התורה שלו *סבירה יותר* - ומכאן שיש לו הצדקה, חלקית לפחות, לאמונה שלו - ועליה הוא יכול לדבר. נכון שבסופו של דבר מגיעים לכמה אפשרויות שאי אפשר להכריע בינן (אני יכול להסביר לך למה אני מעדיף גלידה ופיצה על תרד, אבל לא למה אני מעדיף פיצה על גלידה), אבל לשאלת האמונה הבסיסית (או לשאלה "למה אתה אוהב פיצה?") הבסיסית דווקא כן יש תשובה, חלקית לפחות, שאיננה "ככה".
יומרתה של השחצנות החילונית 270970
אמרת שאינך רוצה לרדת "לרמת הגן שלי" ותראה כמה נמוך אתה יורד. רק כפסע בין זה ובין "חתיכת חרא". אם כבר, אז למה שלא תכתוב את אשר על ליבך? המדיום הזה מאפשר לך לחשוב לפני שאתה עונה, למה אתה לא מצליח להתאפק ומאבד שוב ושוב את אשתונותיך? קח זמן. "החיפזון מהשטן".

תן דעתך גם לכותרת שכתבת. למה לענות לדברי הפרטיים ולכנותם "השחצנות החילונית" ועוד אחרי זה לקרוא לי "סטריאוטיפי"? אתה לא מפסיק לייצר לי הזדמנויות להשתחצן. ואני מודה שקשה לי לעמוד בפיתוי.

ובאשר לשאלתך "איפה ראית.." אתה רואה שוב ש"מלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים" (רק תן להם זמן). אבל אתה הרי איש שעוסק בכתיבה ומבין שהמילים הבודדות מקבלות את משמעותן בקונטקסט הכללי של דבריך המצטברים. למה אתה חוזר על הטריק העלוב הזה ומבקש לינקים למילים מסוימות?
כשאתה מגיב על דברי ב"הבל הבלים" בלי להסביר, כשאתה אומר על הצעתו של אחר "חלום באספמיא" בלי לפרט, אתה משדר "לי האמת ואין בילתה". לא צריך לינקים!
כבר קראו לך כאן "מתנשא", "יורק בפרצופים", "דוגמתי". כבר הציעו לך לשנות את סיגנונך כדי לקבל משוב יותר חיובי.

ואתה בשלך, בתחבולות תעשה לך מלחמה.

-----
עכשיו שמע,
אני לא מתכוון להקל על חייך ולהסתלק. כנראה שגם אתה לא. אז לפחות ב"אייל" אנחנו צריכים למצוא דרך לחיות ביחד. ועדיף בנעימים.
כבר אמרתי, אם תבחר לא להגיב לתגובותי - אני לא אגיב ישירות לתגובותיך (אבל אני אשתתף בדיון)
אם לא תתעסק באשיותי אלא רק בטיעוני, אני לא אתעסק באישיותך אלא רק בטעוניך.

ואם תמשיך לקרוא לי טרול ושחצן וכו', אני אשתחצן יותר.
אבל כאמור, הבחירה בידיך.

שבת שלום
מלים ממלכדות 278957
1. איזה סיכום קצר שביקשת:

מלים ממלכדות 270587
1. זה מתחיל להיות מתיש. אני לא אוהב דיונים עם אנשים שבעיקר מפנים אותי לדברים שכתובים במקומות אחרים, שקצת לא זמינים לי באופן מיידי.

עכשיו, אני משווה את הנזק שנגרם *לחיינו בעולם הזה* בשל אכילת החזיר. מאכילת חזיר לא שמעתי שהרבה אנשים מתו, ואילו ממוות, ובכן, כולם מתים. מכיוון שאני נוהג למנות מוות בתור נזק לחיים בעולם הזה (אתה לא מסכים עם זה?) הרי שאין ספק שמוות מזיק יותר מאשר אכילת חזיר. כאמור, מה שיקרה לאחר המוות הוא בכלל לא פקטור בדיון הזה - רק החיים שלנו בעולם הזה.

2. כבר היינו בויכוח הזה, ואני רואה שאין טעם להיכנס אליו. אתה אומר שאלוהים אינו משקר. למה? כי הוא אמר, וכי זה יהיה ממש לא נחמד אם הוא יתגלה כשקרן. נו טוב, כל אחד צריך להאמין במשהו. שים לב שאתה מתיימר כאן להבין בדיוק איך אלוהים חושב ומה דרכי הפעולה שלו - דבר די תמוה, בהתחשב בסיפורים שמספרים לנו על אלוהים שלצפונותיו אין חקר.

3. עדיין לא הבנתי. היכן מתואר הגיהנום שאתה מדבר עליו, במסורת היהודית?
מלים ממלכדות 270822
1. מצידי אתה יכול להמשיך לאהוב את מה שבא לך לאהוב, אבל אני באמת שלא מסוגל להביא כאן את כל הטיעונים שפרסתי לאורך 5 עמודי דפוס צפופים. ואני לא מבין למה לא תוכל לגשת לספרייה הקרובה אל ביתך ולעיין בתוכן המאמר. לו היה לי מספר הפקס שלך... מה גם שאינך לבד כאן בדיון מולי. יש כאן עוד מתדיינים וקוראים רבים שבחיפוש חפוז במנועי החיפוש יגיעו גם לדיון זה וישמחו על הפנייה למקור מרחיב של עמדותינו.

בשביל להינזק מאכילת הבשר הלבן לא צריך בהכרח למות, מספיק לחלות במחלות לא נעימות ולסבול. אתה לא צריך להקצין עד להשלכות של מקרי מוות, הגם שכבר היו דברים מעולם. היהודים מתנזרים מאכילת הבשר הלבן לא בשל החשש למוות; יהודים רבים סבורים כי אכילת בשר החזיר אסורה למען בריאות הציבור, כדי למנוע טְרִיכִינוֹזִיס, למשל.

2. וכי למה נדמה לך שא-לוהים אינו יכול גם לשקר וגם בו-בעת להיות א-לוהים? לא כי הוא אמר שאינו משקר. לא מוכר לי שהוא נאלץ לומר זאת בהקשר מקראי כלשהו. אלא בגלל שמעצם מהות שלימותו אינו משקר לברואיו. אין לו לא אינטרסים אישיים שהוא מחפה עליהם מפנינו ולא סנטימנטים אישיים. ובדבריי שכאלה אינני מתיימר בשום אופן לפלוש ל"צפונותיו אין חקר". אלא לתפיסת ההיגיון האנושי את מהותו הבסיסית המתבקשת של הא-ל: שלם בתכלית השלימות (הנוגדת שקר, גם אם הוא לבן).

3. הבנת, או שבעצם לא, בכתבי הקודש של הבודהיזם והאינדואיזם שתובל שינן בעל-פה עד שלא נתקל בשם ישראל מוזכר בהם. (-:
מלים ממלכדות 270832
1. "אלא אפשי, ומה אעשה"
מלים ממלכדות 270897
אמת: האיסור על אכילת מאכלים מסוימים, דוגמת החזיר, הוא מן האיסורים שנמנעו חכמינו ז"ל מלקשור להם סיבות – לא סיבות שבגוף ולא סיבות שבנפש. איסור זה שייך ל"חוקים", ועליהם נאמר בתורה: "ואת חוקותי תשמרו" (ויקרא יח, ד), בבחינת "אני הבורא חקקתיו ואין לך רשות להרהר בו" (בבלי, יומא סז, ע"ב). וחכמינו ז"ל הורו: "אל יאמר אדם 'איני רוצה לאכול בשר חזיר' [לפי גרסת רש"י בפירושו לספר ויקרא כ, כו: "נפשי קצה בבשר חזיר"], אלא 'רוצה אני, ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי"' (תורת כהנים, פרשת "קדושים", יב).
מלים ממלכדות 271015
- ''רבי, אבי היה חזן בשטייטעל שלנו שנים רבות, ועכשיו שנפטר מן הדין שאירש את מקומו. פסוק נא לגבאי שהמינוי שלי הוא''.
- ''עמך הצדק''.
- ''אבל רבי, המתפללים אינם יכולים לשאת את קול העורב של בעל הדינים הזה''.
- ''גם עמך הצדק''.
- ''אישי היקר, אי אפשר ששני בעלי הדין יהיו צודקים''.
- ''אף עמך הצדק''.
מלים ממלכדות 271033
לא נכון.
ראה סעיף 1 בתגובה 270901
מלים ממלכדות 270849
1. אני בהחלט מסכים שאכילת בשר חזיר יכולה לגרום למחלות קשות. אלא שכזכור, דיברנו על השאלה "מה עדיף? לאכול חזיר או למות?" ואני בטוח שתסכים איתי שעדיף להסתכן בלחלות (תוך שאתה שומר לעצמך את האופציה של המתת חסד, אולי?) מאשר למות בודאות.

2. שוב, הדבר הבולט ביותר בדברייך כאן הוא האמירה "תפיסתההיגיון האנושי את מהותו הבסיסית המתבקשת של הא-ל". אתה מנסה לנתח את אלוהים בכלים מחשבתיים של בן אדם - ואתה בוודאי מסכים איתי שהם מוגבלים. ייתכן מאוד שאלוהים משקר מסיבה שאותה בני האדם לא מסוגלים להבין. לעתים קרובות אומרים דתיים על השואה שאינם יכולים להסביר מדוע היא התרחשה ונסתרות דרכי האל (אני נוטה להעדיף טיעון מכובד זה על פני הטיעון שלפיו השואה "הגיעה" ליהודי אירופה) - ועל כן אין מניעה שדרכי האל כה נסתרות עד כי הוא אינו נוהג בדרך ה"הגיונית" שאנו רוצים לייחס לו.

3. עדיין לא הבנתי. היכן מתואר הגיהנום שאתה מדבר עליו, במסורת היהודית?
הציווי הא-לוהי מול הציווי האנושי 270901
1. האמת שקצת נסחפתי אחריך והצגתי את ההשלכות הארציות של אכילת הבשר הלבן, אולם הנימוק האמיתי לאי-אכילת ה"דבר-אחר" מקורו בציווי הא-לוהי. שאגב, הא-ל שבין השאר ברא גם את החזיר עצמו הוא שאסר עלינו לאוכלו. ציווי זה פירטתי בתגובה 270897 כך שחנה ושבעת בניה בחרו לקיים את הציווי הא-לוהי על פני הציווי האנושי. וכך גם אני הייתי רוצה לבחור לו הייתי בסיטואציה שכזאת, הגם שאני מתפלל מידי יום ביומו: "ואל תביאני לידי ניסיון".

2. טוב, חשבתי שזה ברור לך שכל הדיון בינינו במישור זה מוגבל במגבלות השכל האנושי. הייתי שמח להסכים איתך שאולי א-לוהים משקר מסיבות שאותם בני האדם אינם מוגבלים מלהבין, אולם המסורת שבידי מאבות אבותינו מעידה אחרת. ומסורת זו איתנה יותר מכל בלבולי המוח הפילוסופיים העקרים.

3. אכן.
הציווי הא-לוהי מול הציווי האנושי 270903
1. אבל כאן אנחנו חוזרים לשאלה הבסיסית שלי: הרי לא ידוע מה קורה לאחר המוות. בהנחה ש"הכל פתוח" (הנחה שאני הולך ומקבל את הרושם שאינך מסכים איתה למרות שחשבתי שהסכמנו עליה) הרי שמה שצפוי לקרות לאחר המוות אינו רלוונטי כאשר בוחנים את ערכם של מעשים בעולם הזה.

כלומר, אתה טוען שעדיף המוות על פני אכילת חזיר, גם בהנחה שהעולם הבא אינו קיים והמוות הוא סופי. כעת נשאלת השאלה "למה"? במה גרועים חייו בעולם הזה של זה שאכל חזיר מחייו של זה שמת?

2. אכן, הדיון בינינו מוגבל במגבלות השכל האנושי, אולם לטעמי השכל האנושי מסוגל לקבל את האפשרות שדברים מסויימים יתנהגו בצורה שנראית לו חסרת היגיון, משום שאינו מסוגל לרדת לעומק הדברים. לכן טענה לפיה אלוהים פועל על פי היגיון שאיננו מסוגלים להבין היא לגיטימית במסגרת של דיון שמוגבל במגבלות השכל האנושי.

קשה לי לראות עד כמה המסורת שעליה אתה מדבר חזקה יותר מכל "בלבולי המוח הפילוסופיים העקרים" בשאלה איזה משתי הגישות מנבאת טוב יותר מה עומד לקרות בעולם הבא. כבר הסכמנו שלא ניתן להכריע בשום צורה שמסורת אחת יותר אמינה מהשנייה בנקודה זו, לא?

3. אני מתנצל. בשל סגנון הכתיבה הקלוקל שלי לא הבנת את השאלה. השאלה המדוייקת היא "היכן *בתוך המסורת היהודית* מדובר על הגיהנום שעליו אתה מדבר?"
הציווי הא-לוהי מול הציווי האנושי 271034
1. אמנם לא ידוע, אבל יש מאמינים על סמך המסורת בידי אבות אבותיהם.

2. בשום פנים ואופן: לא.

3. אה, למדתי ממך למעלה שאינך אוהב שמפנים אותך למקורות חוץ...
הציווי הא-לוהי מול הציווי האנושי 271046
1+2. אני רואה שחזרנו לדיון הישן על למה תורת ישראל אמיתית ונכונה בסבירות גבוהה הרבה יותר מכל דבר אחר. חבל, קיוויתי שהלכנו לכיוון יותר מעניין.

3. אני לא אוהב כשמפנים אותי למקורות חוץ כשאני מקווה לקבל תשובה קונקרטית לגופו של עניין מסויים. כאשר אני מבקש לדעת איפה כתוב דבר מה, פירוש הדבר הוא שאני מבקש הפניה למקור חוץ (אם כי לקבל כאן את הציטוטים המתאימים בכלל יהיה דה לוקס). האד-הומינום הזה הוא לא נחמד, בפרט כשאין לו שום קשר לשאלה.
הגיהינום במקורות ישראל (רשימה חלקית ומקרית) 271060
1+2. מעניין או לא מעניין, זה עניין יחסי לחלוטין.

3. טרם אצטט את המקורות אערוך מילון מושגים קצר:

*עולם הנשמות*: המקום בו נמצאות הנשמות אחרי הפטירה עד תחיית המתים.
*עולם הבא*: העולם שיבוא אחרי העולם הזה.
*גן עדן וגיהינום*: מקום השכר והעונש בעולם הנשמות.

בתורה עצמה נאמר פעמים רבות על חטאים מסוימים "ונכרתה הנפש ההיא מעמיה" והרי התורה אינה מדברת כאן בעונש מיתה גופני, אלא בכריתת הנפש, ומכלל לאו אתה שומע הן, דהיינו כל מי שלא עובר על העבירות המסוימות ההן, לא תיכרת נפשו אלא תישאר גם אחרי מותו.

"גן עדן הוא המשך החיפוש אחר ערכים רוחניים, הנמצאים שם ללא גבול. הצדיק ממשיך לחפש אותם שם כפי שהיה רגיל בחיפוש אחריהם בימי חייו בעולם הזה. ואילו בגיהינום – הרשע ממשיך לחפש ערכים גשמיים, ושם אין ערכים כאלה בנמצא כלל ואלה הם ייסוריו" (הרב אליהו אליעזר דסלר, "מכתב מאליהו", כרך א', עמ' 51).

כאמור, הגמול בגיהינום איננו שלב סופי. הגיהינום בא לטהר את הנשמה ולתקן אותה כהכנה לגן עדן, כך לדברי רמח"ל ב"דרך השם" (חלק שני, פרק ב'): "ואמנם גזר עוד חסדו יתברך... שימצא עוד מין צירוף אחר למי שיתכן בו הצירוף, דהיינו למי שגבר בו הרע תגבורת גדול, אך לא כל כך שיהיה משפטו להאבידו לגמרי, והוא כלל עונשים, שהיותר רשום בהם הוא הדין בגיהינום, והכוונה בו הוא להעניש החוטא כפי חטאיו, באופן שאחרי הענשו לא יהיה עוד חוב עליו על המעשה הרע שעשה, ויוכל אחרי כן לקבל הגמול האמיתי כפי שאר מעשיו הטובים".

רבי יהודה הלוי בספר "הכוזרי" (סוף פרק ראשון) כותב שחכמינו קראו כך ל"גיהינום" על שם המקום בירושלים "גיא שאין האש נכבית ממנו, שהיו שורפים בו עצמות הטומאה והנבלות ושאר הטומאות והמילה עברית מורכבת". כוונתו למקום השוכן ליד הר הבית שמכונה "גיא בן הינום". כמובן שאין רצונו לומר כי זה הגיהינום עליו מדובר בחז"ל כמקום עונש רוחני, וחז"ל שאלו את השם מגיא בן הינום, אלא שרצונו להראות כי חז"ל כה הרבו לדבר על מושגים אלה שאפילו נקבו בשם זה וקראו בו למקום מסוים על פני כדור הארץ (כמשתמע ממלוא הקונטקסט שם).

הרמב"ן בספרו "שער הגמול": כל מה שנוהגים לתאר את הגיהינום הוא כאין וכאפס לעומת מה שהוא באמת: 1. רגשי הבושה ככפוי-טובה לפני הבורא. 2. רגשי החרטה על המעשים הנלוזים.
מלים ממלכדות 272019
מעניין שהציבור חושש מטריכוניזיס, סוג של תולעת מעיים שאינה יחודית לבשר חזיר, שנפוץ בעיקר באיזורים קרים במיוחד, ניתן למניעה פשוטה (בישול ראוי של הבשר), ואני מניח שיש לה תרופה (ורמוקס?)
ומצד שני איננו חושש מאוטם שריר הלב שהוא תופעת לואי ידועה של רבים מהמאכלים המותרים ליהודים (שלא לדבר על עישון שאינו אסור על פי ההלכה) והסבל שהוא גורם גדול בהרבה.
מלים ממלכדות 272029
קודם כל, העישון אסור לדעת רוב פוסקי ההלכה. ראה רשימתו המעניינת בנושא, מאת מורי הרב ד"ר מרדכי הלפרין, עורך כתב העת "אסיא" לרפואה והלכה:

וראה: ר' ברקוב וא' אלירז (עורכים ראשיים), "מֶרְק – המדריך הרפואי השלם", ישראל 2002, עמ' 904-902; על עוד מחלות זיהומיות הנובעות מאכילת בשר חזיר, ראה: שם, עמ' 907-905.
מחלת עור המכונה "חֲזִירִית הָעוֹר" נגרמת מחיידק המצוי בבשר חזיר, התוקף את בלוטות הלימפה, מחלה זו פוגעת בדרך-כלל מסביב לצוואר ומתחת ללסת התחתונה. באזורים הנגועים נוצרים כיבים המפרישים חומר דמוי מוגלה.

וכאמור למעלה, האיסור וההיתר מהתורה על אכילת מאכלים מסוימים, נמנעו חכמי ישראל מלקשור להם סיבות – לא סיבות שבגוף ולא סיבות שבנפש. ועליהם נאמר בתורה: "ואת חוקותי תשמרו" (ויקרא יח, ד), בבחינת "אני הבורא חקקתיו ואין לך רשות להרהר בו".
מלים ממלכדות 272043
אני מברך על השורה האחרונה בהודעתך. האם נובע ממנה שלא תנסה אף פעם לנמק בנימוקים רציונליים את הציוויים האלוהיים?
מלים ממלכדות 272064
תלוי במה מדובר. תקרא בבקשה את מלוא הקונטקסט של דברי שם.
מלים ממלכדות 272073
כלומר: כשנוח, יש סיבות. כשמסתבכים, אז פתאום מי צריך אותן בכלל?
מלים ממלכדות 272290
לא כשנוח ולא כשמתסבכים, רק בשעה שחכמי ישראל קבעו במסמרות שיש להימנע מלקשור סיבות – לא סיבות שבגוף ולא סיבות שבנפש – לשמירת חוקי הכשרות. לא שהדבר מנע מחכמי ישראל החל מימי-הביניים ועד ימינו אלה מלקבוע טעמים ונימוקים להלכות הכשרות, כן. כך למשל, הרמב"ן והרמב"ם חלוקים ביניהם על ההיגיון שבכשרות: האם מדובר בסיבות גופניות בריאותיות או בסיבות נפשיות בריאותיות. אולם לא בכדי שייכו חכמינו ז"ל את כלל מצוות הכשרות לתחום "המצוות השמעיות", כלומר מצוות שקשה להסבירן הסבר שכלי.
מלים ממלכדות 272767
1. האם יכולים מי שאינם מצאצאי אברהם לזכות לעולם הבא (מלבד הקונים בשעה אחת)? אם לא, מה תכליתם?

2. מה היתה תכלית החיים לפני אברהם (או לפני פסק ההלכה האחרון של הרב החביב עליך)?
מלים ממלכדות 272775
1. גוי ששמר את שבע מצוות בני נוח – יש לו חלק לעולם הבא, כפי שפוסק הרמב"ם בהלכות מלכים (ח, י-יא): "...כל המקבל שבע מצוות ונזהר לעשותן – הרי זה מחסידי אומות העולם ויש לו חלק לעולם הבא".

2. לא הבנתי את השאלה. תכלית חיי האדם עלי אדמות כפי שהיא מוכרת לנו ותקפה עד היום, החלה עם גירוש האדם הראשון מגן עדן. אברהם רק ביטא אותה בהשקפת עולמו המונותאיסטית, לאחר התייעצות עם נח ולאחר שחקר ברמה הפילוסופית את תכלית החיים.
מלים ממלכדות 272787
אברהם התייעץ עם נח? אם זה היה בפגישה פיזית של ממש, זה חדש לי.
אברהם ונח 272800
תלוי כמה שנים חי נח ואימתי נולד אברהם.

ראה דברי הרמב"ם: http://kodesh.snunit.k12.il/i/1401.htm#s11

על-פי המסורת שמביאה הראב"ד בהשגותיו על דברי רמב"ם אלה, אברהם התייעץ עם שם ועבר שחיו בזמנו.
מלים ממלכדות 274579
1. אז למה היהודים המסכנים צריכים למלא תרי"ג? מה פשר הברית בין ישראל לX-לוהים?

2.אם תכלית החיים (כלומר- מה שיזכה אדם בעולם הבא, כן?) אינה היהדות האברהמיסטית עצמה, אלא מן נטייה כללית (או 7, לא משנה), מה הטעם בכל התרי"ג?
מלים ממלכדות 274582
1. ש: למה היהודים המסכנים צריכים למלא תרי"ג מצוות ואילו הגויים רק שבע מצוות בני נוח?

ת: אין זה מתקבל על הדעת שלכל בני האדם, על סוגיהם השונים והמורכבים כל כך, יש תוכנית חיים אחת זהה. גישתה של היהדות הגיונית יותר מהגישה הנוצרית או המוסלמית: גם היא אמנם טוענת לכתר האוניברסליות, אולם להבדיל מכל האחרות, אינה מדברת על תוכנית אחת שכולם חייבים לכפוף עצמם אליה. "מדברת היא על אוניברסליות הגיונית", כותב הרב מרדכי נויגרשל, "לאמור: לכל סוג יש את התפקיד המתאים לו, ולכל תפקיד הנהלים שלו וההתחייבויות הנובעות ממנו" ("למה הם שונים", עמ' 51). ביהדות ישנן מצוות המיועדות להביא את הנוכרי לשלמות רוחנית, הלוא הן "שבע מצוות בני נח", שקיומן מבטיח לו נאמנה חלק בעולם הבא. וישנן מצוות המיועדות להביא את היהודי לשלמות רוחנית, הלוא הן "תרי"ג מצוות עשה ולא־תעשה", שקיומן מבטיח לו נאמנה חלק בעולם הבא.
כך נאמר במדרשו של אליהו הנביא: "מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ: בין ישראל בין נוכרי, בין איש בין אישה, בין עבד ובין שפחה – הכל לפי המעשה שהוא עושה, כך רוח הקודש שורה עליו" (תנא דבי אליהו רבה, ט).

ש: מה פשר הברית בין ישראל לא-לוהים?

ת: ההיסטוריון האנגלי פול ג'ונסון, פותח את ספרו 'תולדות היהודים' בשאלה כבדת משקל: "היהודים", הוא כותב, "יצרו לעצמם זהות מוגדרת ונפרדת, והקדימו בכך כמעט את כל יתר העמים המתקיימים עד היום. הם שמרו על זהותם למרות קשיים נוראים עד ימינו אלה. מה מקורו של כוח סבל יוצא דופן זה? מהו כוחו המיוחד של הרעיון הבוער בעצמותיהם, שגרם לבידולם של היהודים ולליכודם?"
ג'ונסון היטיב לנסח את השאלה. היהודים הם עם המוגדר באמצעות רעיון, למעשה, באמצעות אמונה. היא שעזרה להם להתגבר על אובדן כל המרכיבים המהווים בדרך כלל בסיס לקיומו של עם: האדמה, הריבונות, בית המקדש, הכהונה, ואף תרבות ושפת חולין משותפת. מהמאה הראשונה עד למאה התשע-עשרה, מנושלים מכל, מפוזרים בין שלל תרבויות, שמרו היהודים למרות הכול על מאפייניהם כעם. לא הם ולא שכניהם הטילו בכך ספק. הם היו עם שרעיון אחד בער בעצמותיהם ושימר אותם: הרעיון, פשוט מאוד, שהם עם נבדל, עם שנבחר לייעוד מיוחד.
אין שום מסתורין באשר לתוכן הרעיון. לאחר שחילק א-לוהים, בורא העולם, את בני האדם לעמים רבים, בחר במשפחה מורחבת אחת שתהיה לו עדות. המשפחה נועדה לקיים את בריתו; אורח חייה יגלם את רצונו; גורלה ישקף את אמונתם של בניה, וההיסטוריה עצמה תהווה עדות חיה לברית הניצחת שנכרתה עמם. רעיון זה, על עקרונותיו וההוראות הנובעות ממנו, נכלל במסמך, ולא סתם מסמך, אלא חוקת הברית, דברי הא-לוהים שהעם קיבל עליו כמסגרת החוקים שקיומם יהיה ייעודו – התורה.
המסורת היהודית קובעת שבמעמד הר סיני נכרתה ברית שבה התחייב העם לשמור את חוקי התורה, וא-לוהים מצידו הבטיח להגן על עמו בארצו ולשומרו מכליה בגולה. נצחיותו של א-לוהים הבטיחה את נצחיות הברית, ומכאן את נצחיותו של עם ישראל.

2. ת: כאמור, אברהם אבינו ביטא את תכלית חיי האדם בהשקפת עולמו המונותאיסטית. וזו מחייבת את היהודים בקיום של תרי"ג מצוות עשה ולא־תעשה ואת כלל באי העולם בקיום שבע מצוות בני נוח – להשגתה הרוחנית עלי אדמות.
מלים ממלכדות 270578
אני חושב שאם הוא היה אומר "ככה אני מאמין" זה היה לגיטימי ואפילו לא היה צורך לשאול אותו מה המניע, כי אז זה היה לגיטימי בעיניו שמי שאיננו מאמין יגיד "ככה אינני מאמין".
כל השאלות האלו נשאלות, כך נדמה לי, בגלל שהוא איננו אומר "כך אני מאמין" אלא "זו האמת!"
מלים ממלכדות 270588
זה היה נכון אם היינו חושבים שייתכן שעמדתו של אורי ניתנת להוכחה אמפירית. מכיוון שברור לנו מראש שזה לא כך, השאלה המעניינת היא מדוע אנשים מחזיקים בה ולא, נניח, באמונה שהעולם נוצר על ידי עכברים שמחפשים את התשובה לחיים, ליקום ובכלל.
מלים ממלכדות 270824
לא הבנתי. באמת ברור לך מראש שעמדותי אינן ניתנות להוכחות אמפיריות? אז מה טיפש שכמוני בכלל שורף עליך בהתדיינויות האייל את זמנו היקר מפז...
מלים ממלכדות 270850
אל תדאג - גם עמדתי שלי אינה ניתנת להוכחה אמפירית, וודאי שעמדתו של אתאיסט אינה ניתנת להוכחה אמפירית (אם לא תוכל להוכיח שאין לך אחות, איך תוכיח שאין אלוהים?) ואפילו עמדתו של המאמין בתיאורית העכברים אינה ניתנת להוכחה אמפירית. כל הדיון כאן הוא על אמונה, ומדוע אנשים מחזיקים באמונה זו או אחרת (הרי מנקודת מבט אמפירית, כולן שוות, לא?).

אם תוכיח לי אמפירית שאלוהים קיים ושניתן לדעת בוודאות מה הוא רוצה מאיתנו זה תהיה סנסציה. אני קיבלתי עד היום את הרושם שזה בלתי אפשרי ואין טעם לבזבז את הזמן על זה.
מלים ממלכדות 270552
אם היהדות העתיקה את רעיון העולם הבא מהנצרות באופן כללי, אז למה לא עד הסוף ?

________
כדור הבדולח שלי אומר: "לוהזרעסכלרצבחהנקשגפאהביתגגושבחקהפמ".
מלים ממלכדות 270555
סביר בעיניך שהיהדות העתיקה מהנצרות את העולם הבא שמוזכר במקרא שנחתם טרם הולדת ישו?
מלים ממלכדות 270580
אה, תודה. עכשיו כמעט בטוח שהבנתי.
אני חושב שהבעיה היא בצורה שבה ניסחתי את שאלתי. אני שאלתי "האם על האמהות של היום לחקות את חנה" (לאור מה שאמרת על מעשיה כדוגמה ומופת). לא התכוונתי לשאול האם יש לאלץ אותן לעשות כחנה אלא התכוונתי לשאול האם גם הן צריכות (לפי דעתך וערכיך) לבחור לעשות כמוה.

הרשה נא לי לתקן את הניסוח. מתוך שתי הברירות:

1. מעשיה של חנה אינם מוסריים ואינם ראויים להיבחר, בבחירה חופשית, כמודל לחיקוי.
2. מעשיה של חנה הם מוסריים ולכן הם ראויים להיבחר, בבחירה חופשית, כמודל לחיקוי.

עכשיו אני מבין שאתה בוחר (בבחירה חופשית, אגב) בתשובה מס 2.

----
זה לא היה קל אבל זה היה משתלם. רק רציתי להבין מה דעתך.
מלים ממלכדות 270236
"ובחרתי , מיום עמדי על דעתי, בברירה הטובה מכולן שככל הנראה פספסת: חופש הבחירה שניתנה בידי כל אדם ואדם."

איך בחרת ב"חופש הבחירה"? משמע שהבחירה ב"חופש הבחירה" לא היתה חופשית!
מלים ממלכדות 270357
כוונתי היתה שהבחירה בין מספר ברירות, שאחת מהן הינה הכרה באופציית ''הבחירה החופשית''.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים