בתשובה לדובי קננגיסר, 02/07/01 13:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אשר להערה הפותחת, למיטב ידיעתי התנהל במשך שנים מאבק בנושא הכפרים הלא-מוכרים (מונח משעשע בערך כמו "נוכחים נפקדים") וההחלטה שלא לחבר לחשמל/מים/ביוב את אותם כפרים, שאני מניח בלא ביסוס כי חוולאד נמנה עליהם, הייתה פוליטית בעיקרה. בימים אלו רואים ניצנים של הכרה באותם כפרים בגליל ובנגב. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לאחרונה נתקלתי בדיון של הכנסת מראשית שנות החמישים. במהלך הדיון עלתה הצעת חוק שמשנה את המצב ההתחלתי של אותם "נוכחים נפקדים" – לפיו היה נחשב *כל* רכוש שהיו רוכשים כנתון תחת שליטתו של האפוטרופוס הכללי. השינוי איפשר לאותם מסכנים שנדרסו כך בידי החוק הישראלי הנאור לרכוש רכוש חדש – אך לא לחזור לרכושם המקורי. נקודת ההתחלה היתה בערך בשנת 1950 (המקור: פררוטוקולי הכנסת. שרק הנימוס מונע ממני ניסוח אחר לשמם.) המלה "משעשע" בעייתית בעיני, אפילו היום. אלה שמוצאים זאת "משעשע" (== מזעזע, אבל מפחדים לומר זאת בריש גלי) יושבים בחלקם על האדמות הגנובות ובבתים הגזולים ובכל מקרה, משלמים מסים לביצור מעשה הגניבה. האין המלחמה בחמס קודמת למלחמה בחמאס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הברחת וגם ניג'סת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי מלים יש כאן שאינן במקומן: "ברחת", משום שאין *שום דבר* שמאלץ אותי, מתוך שיקולוי מוסר, כבוד, רצון או אפילו גחמה לחבור לציונים במעשה העושק שלהם; "ניג'סת", משום שהגזלן הקלאסי גונב ומוחה דמעת אומללות, כאשר אחרים, בעלי ראייה ברורה יותר מוחים על גזילתו. הערתך אופייניות לאותה מדינה המתהדרת בתואר "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" מבלי להכיר בזכותו של כל אדם לבחור במדינתו. אם גם העברית שבפי קולחת, אין בכך בחירה בעולם המעוות והמקולקל של ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל שנותר לי לומר הוא: היי בריאה. ברור שכל מה שאומר (כולל תגובה זו) תנוצל על ידייך באופן ציני למען הבעת דעתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שהדבר שונה מקיפולה של השקפת עולם מזלזלת לתוך שתי מלים. אשרי, שהציניות זורמת רק בדמי ולא בדמך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר מדברים על חקיקה, בעיה גדולה בהרבה גולמה בדמותו של חוק יסוד: מינהל מקרקעי ישראל, שבפועל מנע מלא-יהודים להיות שותפים לצורה בה ינוהלו קרקעות המדינה. מה שגרם, כמובן, לכך שהקרקעות הללו נוצלו לטובתם רק לעיתים רחוקות. באופן כללי, ניתן להגיד שישראל כמדינה מצטיינת בשני היבטים. הראשון, כמובן, הוא ייצור נשק. אבל אותי תמיד הרשימה יותר היכולת שלה להסוות חוסר-צדק בסיסי כחקיקה לגיטימית ודמוקרטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהיה זה לקח לבאות. פעם הבאה שמישהו קונה אדמות באזורך, ורוצה להקים בסופו של דבר מדינה, ישנם כמה דברים שכדאי לא לעשות: -לא לרצוח כל תנועה פוליטית משלך שרוצה לשתף פעולה עם גוף זה. -לא לשחוט את אנשי גוף זה בהמוניהם, על לא עוול בכפם. -כאשר האומות המאוחדות, או ארגון דומה, מסכים על תוכנית של חלוקת אדמות, הנותנת תחום זעום מאד לגוף הנ"ל, אל תכריז מלחמת השמד עליות ואל תברח מכפריך תוך כדי הקרב הנ"ל, ותצפה שהם ישארו שלך כשתחזור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד דבר: אל תתמוך באירגונים הרוצים לחסל את המדינה שהוקמה על ידי גוף זה, ואחר כך תצפה שתתקבל בשוויון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך או למישהו מושג איזה שיעור מכלל האדמות שהיו שייכות למדינת ישראל *על פי גבולות החלוקה* הן אדמות שניקנו בכסף? (אני משער ששאר האדמות השייכות היום למדינת ישראל בוודאי לא ניקנו בכסף, אלא בדם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסופה של מלחמת תש"ח, היה לעם היהודי (בודדים וכארגונים) בעלות על 13.5% מקרקעות המדינה בה שלט לאחר המלחמה. כעבור 20 שנה הנתון צמח לכדי 93%. איך זה נעשה? הלאמה, חוקים, הסדרים, נישול, הפקעה וכו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שאלתי מה השיעור מתוך גבולות החלוקה. הערכה גסה: נניח שהרוב המכריע של הקרקעות שניקנו נכללו כשטח יהודי בגבולות החלוקה, ונניח שהשטח היהודי לפני מלחמת תש"ח היה כרבע מהשטח שלאחרי המלחמה, יוצא שכחצי מהאדמות שנכללו כשטח יהודי בגבולות החלוקה היו אדמות שניקנו בכסף. יש לך רפרנס באנטרטנט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי. רק מהחיים הלא מקוונים. אני יודע את אחוזי הבעלות על סמך השטחים שהוקצו לנו בספר הלבן של שנת 39. (שלושה סוגי שטחים) אז אם אתה יודע מה בדיוק הקשר בין הספר הלבן לבין תוכנית החלוקה, נוכל לעשות סינרגיה בין השניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדינת מכרה ב 1949 שלשה מליון דונם אדמות שהיו של ערבים לקרן הקיימת. מכרה אולי לא ככ מתאים כי קק"ל איננו בדיוק גוף עצמאי פרטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן כללי, ניתן להגיד הרבה שטויות. לפי נתוני 1997, ייצוא נשק הוא 1.6% מהייצוא הישראלי, כ-$63 לתושב. ניתן לומר, באופן כללי, כמובן, שהממלכה המאוחדת כמדינה מצטיינת בהיבט ייצור הנשק (2.3% מסך הייצוא באותה שנה), או שארה"ב כמדינה, באופן כללי, כמובן, מצטיינת בהיבט הזה (4.6% מהייצוא האמריקני, $115 לתושב בערך), ואפילו, כמובן באופן כללי, ניתן להגיד שצפון קוריאה מצטיינת בהיבט ייצור הנשק (8.1% מהייצוא). אבל זה, כמובן, באופן כללי. אותי תמיד הרשימה יותר היכולת שלך להטיח עלבונות מילוליים ("כלבלב", "קשקשן", "מלהג-הבלים") במי שאינך מסכים עם דעותיו, או אפילו עם העובדות שהוא מביא. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |