בתשובה להאייל היפאני, 22/12/04 3:43
בעוד מאה-מאתיים שנה 270361
תוכל בבקשה לפרט קצת יותר על המודל הכלכלי החדש של היפנים?
בעוד מאה-מאתיים שנה 270843
אני מודה שאינני מבין גדול בכלכלה, לכן בדיונים שמתפתחים כאן בנושא אני משתדל שלא להתערב.
אני יכול לחזור על מה שקראתי לאחרונה ב - THE ENIGMA OF JAPANESE POWER.
אף כי הספר נכתב לפני יותר מעשור, התרשמתי כי יחסית לספרים אחרים בנושא הוא משקף את המציאות ביפאן בצורה האובייקטיבית ביותר.
בספר מתייחס וולפרן לצורת הניהול של יפאן אשר לטענתו שונה לגמרי מאשר הדימוי של משטר ריכוזי שיש לה במערב אשר נושא באחריות להחלטות בתחום הכלכלה והחברה.
הוא טוען כי בעצם את יפאן מנהלות מספר קבוצות כח אשר שוות פחות או יותר במשקלן האחת לשנייה.
כלומר, בניגוד לממשלה מערבית בה נבחרת מנהיגות, אחת למספר שנים, אשר קובעת את המדיניות שלה ומוציאה אותה אל הפועל, ביפאן קיימים מספר מוקדי כח (פוליטיקאים, בירוקרטים, תעשיינים,הלאומנים, חקלאים, התקשורת, המשטרה והמאפיה) אשר לכל אחד מהם ישנה אוטונומיה בתחומים מסויימים. במצב בו ישנה חפיפה בין הקבוצות נוצר בדרך כלל מצב של קיפאון המוציא את הדיפלומטים הזרים מדעתם.
כלומר אתה מסוגל לקיים שיחות עם נציג של הממשלה היפאנית, להגיע איתו להבנות ואף להסכם כלשהו ובסופו של דבר בפועל שום דבר לא יזוז היות והנושא נמצא תחת תחום האחריות של קבוצה אחרת.
להבדיל מקבוצות לחץ או 'לובי' הקיימים כמובן במדינות אחרות, המצב היחודי כאן הוא שאף קבוצה לא כפופה לשניה ולכן למשל זה לא חשוב מי נבחר לראשות הממשלה או מה הרכב הקואליציה.
ההקדמה הזו קשורה למודל הכלכלי של יפאן. בניגוד לתפיסה הרווחת כי יפאן היא מדינה קפיטליסטית עם שוק חופשי, מתקיימת ביפאן שיטה שלא דומה לאף מודל כלכלי אחר.
כבר יותר ממאה שנים יפאן משתמשת בשיטה של הכוונה בשלט רחוק, הממשלה מנסה שלא לנהל או להשתלט על חברות ועסקים ולתת להם יד חפשית להחליט על עתידם, מצד שני המדינה משתמשת ברובד של אנשי עסקים ותעשיינים אשר מעבירים לה בצורה שוטפת מה מצבו של השוק, אילו קשיים חדשים מתגלים במציאות המשתנה ואילו הזדמנויות מסתמנות כמקור חדש לרווח.
כך המדינה יכולה בצורה דינמית ליצור מעטפת ביטחון לעסקים ויזמים אשר מתכוונים להשקיע בתחום רווחי ו'לעודד' עסקים הנמצאים בתחומים בעלי עתיד קודר להסב את הפעילות שלהם לערוצים אחרים.
להשגת האקלים המוזכר, יפאן משתשמת במהלכים שבמקרים רבים לא מובנים ואף לא מקובלים ע"י הקהילה הבין לאומית.

בקשר לעתיד, קח בחשבון שיפאן מחזיקה ביותר משליש החסכונות הפרטיים העולמיים (תקרא את המשפט שוב ותנסה לעכל אותו). היפאנים מעתיקים חלקים גדולים מהכלכלה אל מעבר לים. סין הולכת לשנות את כל חוקי המשחק באיזור בתוך 20 שנה. לא יודע מה בדיוק יקרה כאן אבל אתה יכול לסמוך על היפאנים שכבר ימציאו משהו חדש.
בעוד מאה-מאתיים שנה 270863
ממש מעניין! תודה.
אתחיל מזה שגם אני לא כלכלן כך שמה שאני כותב כאן זה מה שזיכרוני שמר מדברים שקראתי פה ושם.

המודל שהצגת נשמע באמת מאוד שונה מהמודלים הכלכליים במערב ונראה שהוא עבד לא רע מאחרי המלחמה עד לפני עשר שנים. כנראה שההתעלמות, החלקית לפחות, מכוחות השוק, גרמה למתן של הלוואות שלא על פי שיקוליים כלכליים נקיים ולכן הצטברו ליפן, יחד עם חסכונות עצומים גם בערך 7000 מילארד דולר חובות מסופקים (אולי היום כבר פחות). בנוסף בגלל הריבית הנמוכה שיש להם הרבה חברות כושלות ממשיכות לחיות על עוד הלוואות זולות ואינן מפנות כוח אדם ומשאבים לחברות בריאות יותר.
בשנים האחרונות יש תהליך מתמשך שבנקים יפנים מוכרים חובות שלהם לבנקים אחרים והם מנסים להתמודד עם הבעיות האלו, אבל נראה שהבעיות האלו הן ממש מבניות וחלק מהתרבות היפנית.
הסבר אחר ששמעתי בזמנו מהבוס שלי הוא שהקונגלומרטים הענקיים של יפן (כנראה מה שהתכוונת) תמכו אחת בשנייה גם כן לא מתוך שיקולים כלכליים אלא שיקולים אחרים, ועכשיו הם קשורים כל כך אחד עם השני בכישלונות האלו וקשה להם לפתוח את הפלונטר הזה.
כלומר אם הבנתי נכון את ההסברים על הכלכלה היפנית אז הבעייה העיקרית שהם צריכים להתמודד איתה היא חשיפה נאמנה של המגנונים הכלכליים שלהם לכוחות השוק הגלובלי.

אם נוסיף לכך את הזדקנות האוכלוסיה אז הכלכלה שלהם ניצבת בפני אתגר אמיתי. אני מקווה שהם יצליחו, העושר שלהם עוזר לשאר העולם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים