 |
|
 |
||
|
||||
 |
חבר יקר ניתן לראות את דבריך כסיכום בניים ומסקנות שעליהן הגענו עד כה. אבי רביצקי נתן לפני מספר חודשים ראיון לעיתון (הארץ או מעריב , אחד מהשנים) שבו רעיונו באופן בסיסי להגדיר מחדש את ייחסנו עם האיסלם בתורת צילוויזציה שיש לנו איתה מהרבה מהשותף. ולחשוב מחדש את מידת קישרנו עם המערב. אבי נתן את התשובה זאת ותוך כדי כך נזכרתי ברביצקי. אמנת מדן גביזון: הסקפטיות שלי נובעת משני מקומות בעיתון "נקודה" שהעלה את הנושא נתקבלו ביקורות (חריפות) מצד אישים מרכזיים בציבור הדתי. ומאז הנושא שקע בתהום הנשייה. איני יודע דבר אם דנים על האמנה בכנסת או בבתי המשפט ואפשרות מימושה. ואיני יודע כמה מספר אנשים אוהדים את העניין. (יתכן והתשובה על שאלות אלו קיימים בלינק אם כך אעיין בו). אם אפשר מעט לדון בנושא "הפרודוכס" את המושג "א-לוהים" במובן שאם אנחנו בוחנים אותו או מנסים להגדירו. לעומת דרקונים ורודים או כל צירוף שהדמיון האנושי מנסה לתת. מקום הדמיון זה נושא נכבד בפני עצמו. אפשר לאמר "אני מדמיין שיש אלוקים" לא אתווכח עם זה. אבל מאידך אלוקים כמושג או עצם האם לא קיים המשך הפרודכס? (מה שלא יפריע כנראה מלתפוס עצמנו "כמלכי הגבעה" וזה תלוי עד כמה ,לדעתי, יורדים לעומק ההגדרה.) מעסיק אותי אותי גם שאלת החקירה למציאת הנכון או האמת, שלא עניתי לך על שאלה זו, היא מעסיקה אותי מתוך עניין. כרגע מה שעולה במוחי זה לפחות חשיבות "הלנסות" למצוא מבלי להיכנע לייאוש עד כמה אנשים יהיו מוכנים לחפש. באחד הדיאלוגים של אפלטון כמדומני הפוליטאה (הוצאת שוקן) יש תיאור מעניין על האנשים שנואשו מהחקירה העיונית. אותי מעניין בשלב זה מה תהיה הדחיפה או המוטיבציה להמשיך. בברכה ובכבוד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כקורא מושבע של שני העיתונים (הארץ, מעריב) אינני זוכר *ראיון* עם מורי הפרופ' אביעזר רביצקי מהחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית מהחודשים האחרונים. ככל הנראה כוונתך למאמרו הארוך והמחכים בעניין "התנגשות הציוויליזציות", שהופיע בגיליון חג שביעי של פסח (9,4,04) של עיתון "הארץ": מאמר שעורר מספר תגובות ענייניות של אנשי אקדמיה במגוון תחומי התמחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן כוונתי היתה לזה. רק פשוט זכרתי בטעות ראיון. ולא זכרתי איזה עיתון. תודה רבה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אורי, תודה על הלינק. מעניין שפרופ' רביצקי לא מזכיר במאמרו את המאמר והספר עליהם הוא מגיב. כשבועיים לפני פירסום המאמר הזה, התפרסם ב-NewsWeek מאמר של פרופ' Samual Hantington מאונ' הרווארד. המאמר היה מעין תקציר מעודכן של ספרו של המחבר שיצא לאור ב- 1996 (לפני "הארועים"!) בשם "The CLASH OF CIVILIZATIONS AND THE REMAKING OF WORLD ORDER " בספר, הנטיגטון מנתח את המצב של אחרי המלחמה הקרה בין הגושים "המזרחי" ו"המערבי" (שהייתה על בסיס אידאולוגי) ומנבא שהמלחמות הבאות תתרחשנה בין תרבויות/ציויליזציות ולא בין אידאולוגיות. הוא מחלק את העולם לשבע תרבויות: מערבית-נוצרית, איסלמית, הינדית, סלאבית ועוד שאינני זוכר. אבל כקורא ישראלי צרם לי חסרונה של "התרבות היהודית" מתוך הרשימה הזו. אחר-כך נזכרתי שכל אחת מהתרבויות האחרות מונה היום כמיליארד נפש ואילו "היהודית", עד כמה שהיא חשובה בעינינו, מונה כ 15 מיליון נפש (סדר גודל של עיר אחת בציויליזציות האחרות) ואיננה נחשבת לגורם גלובלי משמעותי.נראה לי שפרופ' רביצקי יוצא במאמרו להגנת כבודה ובידולה של הציויליזציה הקטנה שלנו. בקונטקסט הגלובלי זה מזכיר לי בדיחה ישנה: פיל ועכבר הולכים במידבר. העכבר מסתכל אחורה ואומר לפיל: "וואלה, תראה כמה אבק אנחנו עושים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספרו הנ"ל של סמואל הנטיגטון תורגם לעברית בשם "התנגשות הציוויליזציות", כמה חודשים לפני התקציר ההוא בניוזוויק. התרגום הופיע בהוצאת "מרכז שלם", מכון מחקר למחשבה חברתית יהודית ולמדיניות ציבורית ישראלית (http://www.shalem.org.il/). מאמר תמציתי של תוכן הספר כבר הופיע בעברית בכתב העת "תכלת" (של הוצ' מרכז שלם), גיליון מס' 9, אביב התש"ס 2000, עמ' 129-157 (http://www.azure.org.il/hebrew/9-index.html). ושחסרונה של "התרבות היהודית" לא יצרום לך כישראלי, משום שהגם שישראל איננה ששה להיות צד בהתנגשות זו, קנאי האיסלאם כורכים את ישראל ואת היהודים עם אויביהם במערב ומניפים את סיסמת "החזית הצלבנית-היהודית". והאם הינך סבור שאסור לישראל להימנע מנקיטת עמדה ברורה בעימות בין המערב לבין האיסלאם? והנה עוד קישור לתיאוריה נוספת של סמואל הנטינגטון, שגם שופכת אור על התיאוריה שלו בדבר "התנגשות הציוויליזציות": |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהצרימה ההיא נרגעתי, כאמור, כששמתי לב למספרים. באשר למה שאני סבור, לדעתי היותינו "יהודים" היא רק אחת מהתכונות (Attribute) שלנו. חלקנו גם גבוהים או נמוכים, חכמים או טיפשים, חילונים או דתיים וכו'. רובנו גם "מערביים" ולכן, בעל כורחינו, אי אפשר להימנע מנקיטת עמדה כי היא כבר נקוטה באורח חיינו. מדינת ישראל היא דמוקרטיה מערבית על פי בחירת רוב תושביה, למרות שיש לה איפיון נוסף, שהיא "יהודית ודמוקרטית". באופן כללי, אם כבר נשאלתי, אני גם סבור שעלינו להמנע ככל האפשר מכל עימות. במיוחד, למשל, הייתי נמנע מהעימות בין הקנאים הלאומנים המוסלמים (כמו החמאס) והמשיחיים היהודים (כמו "מועצת רשע"). גם לעימות הזה אנחנו ניגררים בעל כורחנו. אבל אולי זה שיך לדיון אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדידי, הערך "דמוקרטיה" כאחד מסממני הזהות הישראלית, אינו צריך להיות הערך העליון ואין בלתו, ולעומתו יכול כביכול צביונה היהודי-הלאומי של מדינת ישראל להתגמד עד שלא יפריע להיותנו עם "נאור" ככל העמים. הדמוקרטיה הינה רק שיטת משטר תקנית לצורך קיומם של חיים נורמליים ופשרניים בין הקטבים המרכיבים את החברה הישראלית. בעוד שהמסר הרוחני העיקרי היוצא מישראל כיום הוא: מותר עם ישראל על הגויים – אין, כי הכול תרבות המערב; מן הראוי להפסיק לרקוד "מה יפית" כתהליך ה"חיזור" אחרי הגויים, סמל להידרדרות-חלילה מ"אור לגויים" ל"מחזירור" לגויים. העולם רואה במדינת ישראל ייצוג של תרבות יהודית בעלת זכויות היסטוריות ואתוס יהודי-לאומי, ועליה להציב לפני העולם מודל מוסרי נעלה, כיאה לעם הנביאים. יתרה מזו, האתוס היהודי הינו האתוס הקולקטיבי היחיד להתגדר בו ואמת-מידה אחת להישען עליה במדינת היהודים היום, ואף בתפוצות ישראל, הרואים בה את מדינתם הריבונית המייצגת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים. גם בעיני "הדמוקרטיה" אינה אלא אמצעי ואין בה שום ערך משל עצמה - בטח לא ערך עליון. אלא מה, היא האמצעי היחיד (או הטוב ביותר) הידוע לנו באמצעותו ניתן לקיים חיים בחברה שבה יש אנשים המחזיקים בדעות שונות. מבחינה זו הדמוקרטיה היא לא "ערך עליון" אלא "צורך בסיסי". אם תרצה, הדמוקרטיה משולה לאוויר, שגם בו כשלעצמו אין ערך אבל מאחר שאין לקיים חיים בלי אוויר, והחיים הם ערך עליון (או גבוה), ממילא אי אפשר לוותר על אוויר ולהחליף אותו בערך אחר. אני מבין שלדידך הזהות, התרבות והעליונות היהודית הם ערכים חשובים יותר (=עליונים יותר) מ"מערביות", "נאורות", "ליברלזים" ועוד שורה ארוכה של ערכים שחלקם חשובים לחלקינו ואחרים לחלקים אחרים. אני אפילו מקבל את דעתך כדעה לגיטימית וסבירה. אבל אתה בטח מבין שיש ביננו כמה אחרים המעדיפים את ה"מערביות" ו"הנאורות" על העליונות היהודית. וכנראה קיימות קבוצות נוספות המעדיפות ערכים אחרים, כמו הקומוניזם למשל. אנחנו (כולנו) יכולים להמשיך ולהתדין ולשכנע ולהשפיע לטובת הערכים שאותם אנחנו מעדיפים, אבל אם לא נקבל את הדמוקרטיה מעל, מתחת ולפני כל ערך אחר, איך נכריע בין הערכים שלך, שלי ושל האחרים, בעניינים הנוגעים לחברה כולה? אם לא נקבל את הדמוקרטיה כבסיס, יהיה עלינו לפתוח במלחמת אחים מיד. יש דרך אחרת? ----- אני אשמח להמשיך את הדיון אתך אבל אני מבקש להציע (בצניעות!) שתשתדל לבסס את דבריך על דברים שנראה לך שאותם אני מבין ויכול לקבל. כשאתה אומר: "העולם רואה במדינת ישראל ..." אינני מקבל את הדיווח הזה כאמיתי ואינני יודע על מה אתה מבסס אותו. לצערי, ממה שאני שומע וקורא באמצעי התיקשורת בעולם (המערבי), נראה שהם רואים את מדינת ישראל כ"קוץ בתחת" שהיה עדיף להיפטר ממנו. כשאתה אומר: "... בעלת זכויות היסטוריות .." אינני מבין אפילו את צרוף המילים. להבנתי ההסטוריה איננה מקנה שום זכויות. לדוגמה, ידוע לנו שיש בעברך האישי פרק של היסטוריה רוסית ובכל זאת אני מנחש שאין לך זכויות ברוסיה. בציוויליזציה ה"זכות" ניתנת לך עלידי הסכמה בין בני אדם. אם אתה מדבר על "זכות אלוהית" שניתנה לך, לדעתך, עלידי אלוהים, אתה פותח במלחמה עם כל אלה שמאמינים באלוהים אחרים. את משפט הסיכום שלך כמובן שאינני מקבל. אבל עכשיו אני תוהה אם זה בכלל מעניין אותך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברי, אני מקבל את הצעתך להשאיר, לפחות לעת עתה, את הדברים שאמרנו עד כאן כסיכום ביניים. בברכת ''חזק ואמץ'' |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |