 |
אמנם אני לעתים נאלץ להסכים עם הקביעה המעט מרושעת ש"שני יהודים צריכים לחיות בשלוש ארצות עולם מרוחקות", כפי שפירטת אותה בתגובתך, אולם מהות התופעה נובעת לדעתי דווקא בשל היותנו רודפי צדק ואמת, שדווקא בגלל שבאמת איכפת לנו מרף המוסר האוניברסלי אנחנו נוהגים ואף אוהבים (!) להתדיין על כל מה שזז לנו מתחת לאף. את "האייל הקורא" אתה כבר מכיר? (-:
כלומר, בדיוק מאותה הנקודה שעליה אתה מבסס את "כישלון" בריאת האדם הנבחר בידי הא-ל, אני מסיק את המסקנה ההפוכה: זוהי בדיוק אחת ההוכחות החותכות להיותנו עם נבחר, שהעולם צופה מאיתנו להתנהגות מוסרית יותר כלפי האחר והשונה שבקרבנו. מכאן נובעת כלפינו כמות הביקורת ועוצמת הקנאה המולידה שנאה תהומית. ואכן, מאפיינת אותנו גם עוצמת המחלוקת הפנימית שכה עמוקה ושורשית עד כי היא נמסה כשלג בשעת משבר או איום קיומי. ברגעי אימות מוות שכאלה, אנחנו כולנו משפחה אחת גדולה ומלוכדת לגורלה ההיסטורי האחד. וזה כוחנו. פתאום כל השנאות והמחלוקות והניכור שלנו נושרים כמו קליפה דקה, וברגע הקובע – אנחנו משפחה אחת ומאוחדת.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש