בתשובה לנעם טל, 31/12/04 19:43
בית חרושת ל- PhD 272301
מניין שרוב המנהיגים החשובים של זמננו צמחו במקומות אחרים מאשר האקדמיה?
בית חרושת ל- PhD 272423
בנימין זאב הרצל (עיתונאי) בן גוריון (חקלאי), נלסון מנדלה (אסיר), מהטמה גנדי (מנהיג עממי), מרטין לותר קינג(כומר),ג' פ' קנדי (פוליטיקאי), לך ואלנסה (חשמלאי במספנה), וינסטון צרציל (עיתונאי).ולהבדיל היטלר, סטאלין, מוסוליני, פראנקו, ושוב להבדיל מאו צה טונג גם לא באו מהאקדמיה.

יש מנהיגים שבאו מהאקדמיה מתחום עיסוק אחר: מרגרט ת'אצ'ר וחיים ויצמן (שניהם ד"ר לכימיה), ווינייבסקי(אחד מראשי ממשלת פולין - מוסיקאי).
ובקרב מנהיגי ערב: מובארק, חוסיין ואסאד האב - כולם בוגרי ח"א, יאסר המנוח- למד הנדסה בקהיר אבל עסק בדברים אחרים. גם במדינות ערב אחרות רב המנהיגים הגיעו ממקומות אחרים.

אני מכיר רק מנהיג חשוב אחד (לדעתי) שבא מהאקדמיה:
מנהיג צ'כיה - ואצלב האבל שהוא גם פרופ' באוניברסיטה ומחזאי. ומכאן שע"פ ידיעתי ושיפוטי, מרבית המנהיגים החשובים לא הגיעו מהאקדמיה, אף שלאחדים היה תאר אקדמי כלשהוא.

את כמובן מוזמנת להציג את רשימת המנהיגים החשובים שאת מכירה שהם במקור אנשי אקדמיה (תואר שלישי, דרגת מרצה או פרופסור) שהיו לכל הפחות ראשי מדינה או מנהיגי ציבור.
בית חרושת ל- PhD 272428
מהטמה גנדי היה עו''ד במקצועו.
בית חרושת ל- PhD 272436
תודה על המידע
בית חרושת ל- PhD 272429
אסד הבן.
בית חרושת ל- PhD 272439
רופא עיניים זה לא איש אקדמיה ובוודאי שלא מקרב הפילוסופים.
בית חרושת ל- PhD 272440
יובל שטייניץ
בית חרושת ל- PhD 272520
אין ספק. קיבלתי נוק-אאוט.
בית חרושת ל- PhD 272430
צ'ה גבארה
בית חרושת ל- PhD 272431
מרקוס אורליוס
בית חרושת ל- PhD 272443
תומאס מסאריק, נשיאה הראשון של צ'כוסלובקיה דאז, ומקודם פרופסור לפילוסופיה בוינה ובפראג.

שרי חוץ מדלגים בעלי השפעה בינלאומית וכאלה שאו-טו-טו יהיו - גם הולך, על תקן "מנהיגי ציבור" :-] ? -

הנרי קיסינג'ר, פרופסור למדע המדינה בהרווארד.

קונדוליסה רייס, פרופסור למדע המדינה באונ. סטנפורד.
בית חרושת ל- PhD 272514
אני מבקש להזכיר שהדיון עוסק בהשפעת הפילוסופיה על התנהלות החברה. עם כל הכבוד לפרופסורים הנרי קיסינג'ר וקונדוליסה רייס, הם לא חוללו שום שינוי מהותי וכלל אינם בקליבר של מרטין לותר קינג, מהטמה גנדי, קנדי, צ'רציל, גורבצ'וב וכו' שהיו מנהיגים גדולים .
בית חרושת ל- PhD 272545
אני מבקש להזכיר שמנהיגות עממית קשורה יותר מכל בכאריזמה ולא בשום כישורים אחרים.
בית חרושת ל- PhD 272625
זה במידה רבה הסבר חלקי למצב שתארתי.
הכאריזמה היא תוצאה של תפיסת עולם ושל כושר ביטוי ויכולת שכנוע, יותר מתכונות חיצוניות.
מכאן עולה השאלה האם יש תכונות המקרבות אדם לאקדמיה ובה בעת מרחיקות אותו מההנהגה?.
האם רוב הפרופסורים נעדרים תכונות של מנהיגים?

למה פרופסורים רבים (בכוונה איני מציין שמות) שמלאו תפקידי שרים בישראל ברבות השנים לא הגיעו לשום תפקיד בכיר (שר חוץ, ראש ממשלה).

הערה: היו גם כאלו שתיפקודם כשרים ושיקול הדעת שלהם לא הוסיף כבוד לאקדמיה.
בית חרושת ל- PhD 272508
וילסון גם הגיע מהאקדמיה אם אני לא טועה (היה פרופסור למדעי המדינה)
אוי, מוישה! תראה! זה השלישי שקופץ לי מהגשר! 272512
הנה כי כן, הולך ומתברר שסטטיסטית, אלוהים אוהב את הפרופסורים למדע המדינה. לפחות אלוהים האמריקאי.
272519
ברוב הממשלות בעולם (לפחות בדמוקרטיות) יש כמה פרופסורים למדע המדינה ולמשפטים. גם לנו היו פרופ' שבח וייס, פרופ' שמעון שיטרית, והפרופסור למדע המדינה שלמה בן עמי. כולם תרמו מכשרונם ויכולתם אבל אני חושש שאיש מהם אינו מנהיג דגול ובבדאי שלא איש רוח או מורה דרך רוחני כמו בן גוריון או מהטמה גנדי.

גם ג'ורג' בוש (האב והבן) אינם מנהיגים גדולים וזאת בלי קשר לתואר אקדמי וגם פרופ' הנרי קיסינג'ר לא היה.

דנג שיאו פינג (מנהיג סין לפני זיאן-זמין) היה להגדרתי מנהיג דגול שהשכיל להתחיל בשינוי שהפך את סין ממדינה חקלאית מפגרת לאימפריה שהיא כיום בעלת השפעה מכרעת על הכלכלה העולמית.

אני לא טוען שאין פרופסורים למשפטים ולמדע המדינה או לפילוסופיה שעמדו בראש חברות או מדינות. טענתי היא שרוב המנהיגים הגדולים בהיסטוריה האנושית (אלו שאחראים לשינויים חברתיים מהותיים) צמחו במקומות אחרים, אף שבודאי היו גם כמה פרופסורים פה ושם שאפשר לכנות ''מנהיגים''.
272546
השאלה היא מה אחוזם של הפרופסורים בתחומים הרלוונטיים‏1 בקרב המנהיגים הדגולים, לעומת חלקם בכלל האוכלוסיה.

1 מעברל למדה"מ (הידד!) ומשפטים, אפשר לכלול בפנים גם כלכלה, אני מניח, ואולי אפילו סוציולוגיה, וגם היסטוריה זה מספיק רלוונטי.
לא אל השכל לבדו 272635
אני לא בטוח שיש לחפש את הקשר לפי החלק היחסי אלא לשקלל את הידע וההבנה של אנשי האקדמיה.

אני חושב אף שאיני בטוח בכך, שהתכונה החשובה להנהגה היא אומץ לב, וכח רצון. כאשר חוברת לתכונות אלו גם תבונה אדם עשוי להעשות מנהיג ובמידה והנסיבות מאפשרות (מזל) גם להעשות מנהיג משפיע (כמו דנג שיאו פינג בסין).

אומץ לב וכח רצון לבדם אינם מספיקים (אהוד ברק).

לדעתי אין הבדל מהותי בתבונה בין אנשי אקדמיה לציבור הרחב. אידיוטים ואנשים נבונים יש בכל מקום (גם בשוק וגם באקדמיה)

מכאן שהמפתח למנהיגות הם כח רצון אומץ לב, ובכך אני חושש שמרבית האינטלקטואלים שאני מכיר באוניברסיטאות אינם מצטיינים ביותר.
התחום הזה נחקר 274451
הרבה בהתנהגות אירגונית
כל גיגול תחת ''מהי מנהיגות''
אמור להביא שלל מאמרים בנושא.
God Bless(ed) America 272564
אתה צודק. עם זאת, קיסינג'ר, וגם, בס"ד, קונדוליסה - השפעתם ב*תקופת כהונתם* - אולי לא פילוסופית-מדינית-חברתית וכו', אבל *פוליטית* - חורגת מעבר לגבולות ענייני ארצם הפנימיים.

במובן זה אין להזכיר בשורה אחת איתם פרופסורים-מדע-מדינה ופרופסורים-פוליטיקאים אחרים בכל הארצות האחרות - כל הללו הריהם כליליפוטים לעומתם, בנקודה זו. על שום כך דבריי בעניין האל האמריקאי המשפיע מטובו ומחסדו על פרופ'-מד"מ אמריקאים.
God Bless(ed) America 272627
קיסינג'ר וקונדוליסה אינם מנהיגים גדולים. השפעתם היחסית נובעת מהיותם ממלאי התפקיד השני בחשיבות במדינה החזקה בעולם, ולא תוצאה של אישיות כובשת.

לכן גם השפעתם הפוליטית נובעת מעוצמת ארצם ולא מעוצם אישיותם.
בית חרושת ל- PhD 272576
הטענה המקורית שלך היתה "לדעתי, האקדמיה היא אכסניה מתאימה ללימוד, עיסוק, ודיון בפילוסופיה גם אם אינה מניבה כיום פילוסופים גדולים. העובדה שרוב האנשים המשפיעים - המנהיגים החשובים של זמננו צמחו במקומות אחרים אינה גורעת מחשיבותה."

טענה ששונה מהטענה שאין מנהיגים חשובים שהם במקור אנשי אקדמיה.

עובדתית, גם ברשימה שהצגת, הרבה מהמנהיגים הדגולים "צמחו" באקדמיה. צמחו זה לא קיבלו תואר שלישי, דרגת מרצה או פרופסורה. צמחו זה באו לאקדמיה "כנבטים", ויצאו משם בוגרים בהרבה (מבחינה מנהיגותית, ומבחינת תפיסת עולם).

מהרשימה שלך, ברור שהאקדמיה השפיעה רבות, על גנדי, מנדלה, קנדי (מכל נשיאי ארה"ב, איך בחרת דווקא בו כ"מנהיג"? הבחירה המתבקשת היתה במי שהצליח להנהיג) וקינג. בעיקר שזוכרים שהרצל היה שייך לתקופה אחרת, בן גוריון גדל ברוסיה בשנים בהם האקדמיה לא יכלה להחשב כגורם משמעותי וואלנסה גדל בפולין בתקופה שבה האקדמיה היתה חסרת חופש אקדמי.
בית חרושת ל- PhD 272642
צודק. רבים עברו דרך האקדמיה. התיחסותי היתה ישירות למאמר - השפעת הפילוסופים על החברה.

ההשפעה עשויה להיות:
1. מדעית טכנולוגית
2. אידיאולוגית
3. מנהיגותית

פילוסופים אינם ממציאים מכשירים או כלים ולכן השפעתם עשויה להיות מנהיגותית או אידיאולוגית.

לדעתי יש לפילוסופים השפעה על הדרך שבה האנושות מתנהלת והשפעה זו אינה ניכרת ברגע נתון אלא כמגמה מתמשכת.
אני מתייחס באופן רחב מאד למושג פילוסופיה וכולל בתוכו גם אנשי מדע שפיתחו תאוריות מדעיות. אלברט איינשטיין, צארלס דארווין וזיגמונד פרויד חוללו מהפכה בספקם הסברים חילוניים לשאלות יסוד. מבחינה זו היו פילוסופים והשפעתם עד היום עצומה.

את השפעתם האידיאולוגית של פילוסופים "אמיתיים" בני זמננו אני מותיר לקוראים אחרים.

לסוגיית המנהיגות: האקדמיה היא כיום משכנם של מרבית הפילוסופים. למיטב ידיעתי אין פילוסופים בעלי תואר ראשון או שני בלבד. לכן מבחן התוצאה הוא מבחן הקידומת: ראש ממשלה או מנהיג שהוא גם פרופסור.

למה קנדי - בעיקר בגלל כיבוש החלל.
בית חרושת ל- PhD 272653
תפקידה של האקדמיה היא להכשיר ולחקור. תפקידה של המנהיגות הוא להנהיג. נראה לי סביר ביותר שנדיר ביותר למצוא אדם שמוכשר לבצע את שלושת המשימות בהצלחה, ומיותר לחלוטין לשפוט לפי קריטריון שכזה. מעצם טבעה של האקדמיה ברור שההשפעה שלה תהיה אידיאולוגית והכשרתית. מעצם הכישורים הנדרשים ממנהיג, ברור שסביר יותר למצוא אותם בכוחות הביטחון, בעסקים ובדרגים הנמוכים של הפוליטיקה.
בית חרושת ל- PhD 272795
נכון ומכאן שהשפעתם של הפילוסופים מוגבלת לתחום האידאולוגי. ומכאן השאלה ''כמה פילוסופיה'' יש באמירות האידאולוגיות. (ע''ע ''פילוסופיה סוביטית'').
בית חרושת ל- PhD 272889
וואו, יש כל כך הרבה פילוסופיה ופילוסופים מאחורי מנהיגי העולם המערבי. מעבר לרולס שהובא למעלה, יש שמרנות קלאסית, שמרנות חדשה, ליברליזם קלאסי, קהילתנות, ניאו-מארקסיזם, סוציאליזם, סוציאל דמוקרטיה, וכו' מאחורי כמעט כל מנהיג בעולם בעולם המערבי היום יש אידיאולוגיה ופילוסופים שהתוו אותה. אריק שרון הישראלי הוא דווקא היוצא מן הכלל, רוב מנהיגי העולם היום דומים יותר לבנימין נתניהו.
הכלכלה: מלכת הפילוסופיה הפוליטית! 272586
קיינס פעם אמר:

The ideas of economists and political philosophers, both when they are right and when they are wrong, are more powerful than is commonly understood. Indeed, the world is ruled by little else. Practical men, who believe themselves to be quite exempt from any intellectual influences, are usually the slaves of some defunct economist. Madmen in authority, who hear voices in the air, are distilling their frenzy from some academic scribbler of a few years back.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים