 |
|
 |
||
|
||||
 |
נודניק. לא ירקתי עליך אלא על הריצפה. אני חושב שהמבחן שאתה מציג כאן אינו מתאים. השאלה היא האם אנחנו רואים את *ההשלכות* של הגות מסוימת בעולם, ולא אם אנשים מהשורה מכירים את השמות. במבחן הזה, אני חושב שלכל הפילוסופים החשובים יש השפעה על העולם 1, ושההשפעה הזאת נמשכת עד ימינו. 1 אם כי, אפשר להציג את הפילוסופים רק כמי שמסוגלים לייצג היטב את הלכי-הרוח של תקופתם (ויש ספרים על תולדות הפילוסופיה שבוחרים לעשות זאת כך). אלו שוב שאלות פילוסופיות: האם התקופה יוצרת את האדם או האדם את התקופה, מה מניע את העולם - רעיונות או הבסיס הממשי וכולי (כשהמדע ימצא תשובות, אני אשמח להתעדכן). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איזה השלכות יש לרולס על העולם? כי אני עדיין לא הצלחתי למצוא שום דבר שלו במעשים או הצהרות פוליטיים שאני מכיר, שלא היה כבר אצל פילוסופיים (בעיקר הליברליים שבהם) קודמים לו. אבל אני בטוח שתוכל להאיר את עיני בנושא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמאות. 1. רולס נחשב למי שהחזיר לפילוסופיה את המעמד החשוב שלה בתחום הפוליטי, ע"י תפיסת ה"צדק" שלו. עד רולס, אנחנו מדברים על דמוקרטיה או (א) כפונקציה של "כוח", וכמתופעלת ע"י כוח. דהיינו הדמוקרטיה היא ניסיון של יחידים וקבוצות להשיג את מירב הרווחים מהשלטון. הסדרים פוליטיים הם סוג של פשרה שמבוססת על יחסי-כוחות בין קבוצות, או סוג של ריסון סובלני מצד הרוב. המושג המסורתי של "אמנה חברתית" גם הוא מבוסס כוח. או שמתייחסים לדמוקרטיה (ב) כנובעת מתפיסת-טוב (דהיינו, ממוסר ליברלי). הבעיה עם סוג כזה של תפיסה היא שהיא מחייבת להניח מוסר (ליברלי) משותף, וכפיה של המוסר הזה על מי שמחזיק בהשקפות אחרות. רולס מבסס תפיסה פוליטית על רעיון של "צדק" שלא נובע מכוח בלבד, וכן נפרד מה"טוב" – ולכן לא מחייב תפיסת-טוב משותפת. הרעיון הוא שאפשר לדבר על דרכים צודקות להתנהלות מדינית בלי לאחוז בערכים משותפים. גם אם לא תקבל את התוכן של ה"צדק" שמציע רולס, עצם האפשרות ליצור צדק נפרד מטוב היא חדשה. למשל, כל הדיונים על רב-תרבותיות (שרולס, בגדול, לא תומך בה) מתבססת על הרעיון שאפשר לדבר על התנהלות צודקת של המדינה ללא הסתמכות על ערכים משותפים לקבוצות המיעוט (ובודאי ללא הסתמכות על כוח – לקבוצות המיעוט מטבען אין כזה). 2. הרעיון של המצב הראשוני, מסך הבערות וכו' כדרך למצוא מה פירושו של שוויון הוא רעיון מקורי, שעושים בו שימוש רב. 3. רעיון ה"הנמקה הציבורית" שאמנם מקורו בקאנט, אבל רולס פיתח אותו באופן שונה. הוא מהווה את הבסיס לתיאוריות של "דמוקרטיה התדיינותית". 4. רולס מציע הצדקות לתיאוריה סוציאל-דמוקרטית שלא מבוססות על מלחמת מעמדות מרקסיסטית, או על תקשורת המונים מטמטמת וכו'. (יש עוד, אבל אני חייב עוד חמש דקות לצאת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, כל השימושים שאני ראיתי עד היום בהגותו של רולס נועדו בעיקר כדי להצדיק מראש את העמדות שהמשתמש החזיק בהן מראש. אחרי הכל, תפיסת הטוב האישית של האדם היא הדרך היחידה שבה אפשר להגיע ממסך הבערות לתפיסה של מה הוא צדק. לפי כך, לפחות עד כמה שאני הצלחתי לחשוב, מסך הבערות אינו אלא עוד וילון שנועד להסתיר את מה שבבסיסו הוא תפיסת הטוב האישית של האדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמממ..אבל זה בדיוק מה שרולס עושה. יוצר תפיסת צדק ללא תלות בתפיסת הטוב. ''להצדיק מראש את העמדות שהמשתמש מחזיק בהן'' כבר נוגע יותר לנושא המאמר. מאחר שלא הצלחתי לגבש דעה בעניין (חוץ מזה שהמאמר כתוב בצורה מעולה), אני לא אתייחס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שהוא עושה זה יוצר קליפה ריקה שנראית כמו צדק ללא תלות בתפיסת הטוב. כדי למלא אותה בתוכן *כלשהו* חייבים להחזיק בתפיסת טוב כלשהי. כלומר, בקיצור, הוא לא עשה כלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
my thoughts exactly.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. אתה חולק על רולס או על הצורה שאני מציג אותו? אם אתה חולק על רולס, קטונתי מלהיכנס לקרב הענקים ביניכם. אם אתה חולק על דרך ההצגה שלי - הייתי מעוניין לדעת היכן המחלוקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חולק על הטענה שמישהו אי פעם באמת עשה שימוש ברולס שלא ככיסוי לאמונותיו שלו שנבעו מתפיסת הטוב האישית שלו (של המישהו, לא של רולס). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה חושב שמישהו אי פעם הושפע מדרישות נורמטיביות של תורה פילוסופית? מדוע רולס שונה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג מה אמרת במשפט הראשון, ולכן קשה לי לענות על המשפט השני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בד"כ כאשר להגותו של מישהו יש השפעה על העולם, גם בעל הדבר זוכה לפרסום מסויים. אני לא אמשיך כאן עם ניימדרופינג שמא ישייכו אותי לעדתו של מר פז, אבל דוגמאות יש בשפע. דווקא פילוסופים מהעבר, בתקופה שלא היתה הבחנה ברורה בינם לבין מדענים ולמעשה הם שילבו את שתי המתודות האלה, מוכרים לכל ילד: אריסטו, אפלטון ודקארט מוזכרים הרבה יותר מאשר רולס, יום ולוק, ואני משער שזה לא בגלל העיניים היפות שלהם אלא בגלל ההשפעה האמיתית שלהם על תפיסת העולם שלנו. אה, עכשיו גם נודניק וגם גמד. הולך ומשתפר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יום ולוק? אתה בודאי צוחק. בתחום המוסר והפוליטיקה, לוק הגה את תורת הזכויות הטבעיות, בתוכן הזכות לחיים, לחירות ולרכוש. שמעתי שיש איזו מדינה איזוטרית שהחוקה שלה מבוססת על רעיונות תמוהים אלו. יום פיתח את הכשל הנטורליסטי, שיש לי הרגשה עמומה ששמעת עליו (אבל לא כותבים עליו בעיתון). באפיסטמולוגיה – לוק נחשב לאמפיריציסט הראשון. למעשה, הדרך שאנחנו חושבים היום על האופן שבו אנחנו תופסים את העולם היא במידה רבה תורת התפיסות ותורת הייצוג של לוק (מי שנלחם בזה הם סטרקטוראליסטים, גשטאלט וכאלה. בינתיים, ההצלחה שלהם חלקית). יום הוא הראשון שנפטר באמת ממושג העצם האריסטוטלי, ממושגי האני כעצם (שיש לו מהות פנימית) והראשון שערער על מושג הסיבתיות. זה רק חלק קטן (אני צריך לצאת וגו'), אבל אני לא מצליח לתאר לעצמי את המחשבה המודרנית בלעדיהם. לאפלטון ואריסטו יש זכות ראשונים על רוב הרעיונות. אבל זאת לא חוכמה – הם היו שם קודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, יכול להיות שהאשם לא בפילוסופים אלא בי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |