בתשובה לאורי פז, 04/01/05 0:32
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 272960
ראסל הוא הרי הדוגמה הראשונה שבאה לראש, ואחרי שורת גדולי עולם - בשורת המדענים, גם הוקינג (וצבי ינאי, למרות הכרת סגולותיו, אולי היה מצטנע ואומר שאינו מתאים לעמוד עם השניים על אותה רמפה..).

בחרתי, בתגובה למתקפת הניימדרופינג הנלהבת שלך, ובייחוד לפרשנות שלך לגבי עמדתו של איישטיין - בדמותו של אדם *יהודי* שעבר תהליך עזיבת הדת מתוך בחינה, שקילה, טריה והכרה - לא איש-שם שהיה חילוני מאז ומעולם וגם לא דתי שזנח את דתו משום שרצה לנסוע למשחקי הכדורגל בשבת (כפי שמאשימים המחב"תים, וכפי שעולה גם מרטוריקת הכמורה הנוצרית ומחלק מן התגובות שלך עצמך לאורך הזמן - כי יש הנמנעים מהכרה ב"אמת", ע"מ שיוכלו להמשיך ב"חטאיהם").

-----

זה זמן רב אני חשה אי נוחות לנוכח השימוש הכאילו-מובן-מאליו (שורשיו היסטוריים, אך כיום כבר אינם תקפים) הנעשה, בתכיפות, במונח - "כופרים".

הריני להציע הבנה חדשה למונח זה (אתה בוודאי תתנגד לה): "כופר", הוא אדם בעל אמונה דתית חזקה ובלתי מתפשרת, כלומר - אדם ה*כופר* בעובדה הידועה והבסיסית - כי אין אנו יודעים אם האל קיים, אם איננו.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 273025
ניתן גם להביא כנגדך דמויות יהודיות משכבן ומעלה שעברו תהליך עזיבת חיי החטא מתוך בחינה, שקילה והכרה באמת האבסולוטית של היהדות, וכך החלו לשמור את מצוותיה (למשל? פרנץ רוזנצווייג, ש"י עגנון ורבים וטובים נוספים). אז, מה? האם זה מחייב אי-מי מאיתנו לשנות כיוון בחיינו האינדווידואליים לכאן או לכאן? מסופקני. לדידי, הדבר רק מחדד יותר את מידת הבחירה החופשית שבידינו: כיצד יש לחיות.

יחד עם זאת, לבוא ולהכליל את כל המאמינים בקיומו של כוח עליון כבני אדם חלושי אופי או חיסרונות כאלה ואחרים, אם זה בשל אמונתם זו ואם זה מסיבות אחרות, זוהי טענה מרושעת, שרק מי שאין לו א-לוהים (תרתי משמע) מסוגל להעלותה על דל שפתותיו.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 273340
''דמויות יהודיות משכבן ומעלה''

בתור מי שרואה את עזיבת חיי ''החטא'' כסוג של מציאת מנוחה (נכונה) או איזון (בעודך) בחיים, די חיבבתי את טעות ההקלדה הנ''ל.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 273728
''החזרה בתשובה''היא לא באמת חזרה אלא חיפוש אחר מציות יותר נוחה
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 273749
מה, יותר נוח לקיים תרי"ג מצוות מאשר להסניף חשיש במסיבת טראנס בשבת?
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 273754
האם יש שתי ברירות בלבד? אני, למשל, לא עושה לא את זה ולא את זה. אתה *שוב* רוצה קישור למאמר על הכשלים הלוגיים, ל"הנחת בינאריות"?

(נדמה לי שברור איפה אני עומד, לפחות, בדילמה בין "ענה כסיל כאיוולתו פן יהיה חכם בעיניו" לבין "אל תען כסיל כאיוולתו פן תשווה לו גם אתה". איפה אתה עומד?)
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 273981
נו, טוב. הדוגמא שנתתי אמורה לבטא מעשה חילוני אקטיבי: הנאה אישית בעיצומו של יום השבת המקודש בעיני המאמין, אותו מאמין שמוגבל מלעשות כן באותם התנאים ממש.

-----------
כעת חזור נא על הטיעון שלו ושים לב כיצד הוא מופרך לחלוטין בתגובתי המבוארת שנית.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 273757
אגב, בנוסף למה שערן אמר: לעתים הרבה יותר קל לתת למישהו לבצע עבורך את ההחלטות ולפעול מתוך ציות עיוור, מתוך "ידיעה" שאתה עושה כך את הדבר הנכון, ולא צריך להטריד את עצמך במחשבות מיותרות.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 273765
אורי פז צוחק עליכם כאן, ותמהני שאתם נופלים בפח כפתיים. איך ניתן בכלל להשוות את ההנאה הריקנית והמזויפת של הסנפת חשיש (שמישהו ילמד אותי פעם איך עושים את זה) וריקודי טראנס עם הסיפוק העמוק והשלם שמביאה תפילתו של יהודי מאמין? תפילה שנעשית בכוונה שלמה ובאמונה יוקדת שכל כולה דיאלוג מפעים עם בורא עולם, חוויה רוחנית שאין שניה לה שמעלה את הנשמה לעולמות של מעלה לצלילי מלאכי השרת, וכולה נודפת ניחוחות של גן-עדן וטשולנט עשוי כהלכה?
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 273982
קלעת בול (-:
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 273985
תתפלא, גדי, אבל אף יהודי מאמין שסר למשמע הוראת רבותיו אינו עושה כן בציות עיוור, מבלי להיטרד במחשבות יתר. כשאני סר אל מורי ורבי לקבלת עצתו הטובה כיצד מן הראוי לנהוג במישור של סיטואציית חיים גורלית ומכריעה – אני פורס לפנות את כל האפשרויות הידועות לי לפתרון מצבי הקשה, והוא? הוא בסה"כ מייעץ לי עצת חכם – על-פי שבילי התורה שנהירים לו כשבילי פומבדיתא (שם עיר מימי התלמוד בבבל) שאותה למד ועליה שקד כל ימי חייו ומסר עצמו עליה באוהלה – כיצד הוא היה נוהג בסיטואציה דומה. כיצד אני אבחר לנהוג בפועל לאחר צאתי מביתו – אינו מעניינו כלל וכלל. מצידו כמו מצידי, אני בהחלט רשאי לבחור לעשות מה שבא לי.
כך למשל, מעניין מה אחוזם של החילונים שבא לייעוץ רפואי אל הרב אלימלך פירר מ"עזרה ומרפא" בבני-ברק, עד שמדינת ישראל החליטה להעניק לו את פרס ישראל היוקרתי, רק בשל עצותיו הטובות לציבור הרחב. האם לא היית סר אל הרב פירר אילולי שחלילה היית נזקק לעצתו הטובה? האם לאחר שהיית מקבל את עצתו המקצועית, האם לא היית משתדל ליישמה?! ברור שאבן היתה נופלת לך מהלב. אבל התלבטות קשה תוך מרוצת המחשבות הטורדות את הלב – תמיד יהיו לנו עד שלא נשמע בשורות טובות של ממש.
275096
למען האמת, נדמה לי שלהסניף חשיש זה דווקא לא כל כך נוח.
וחוץ מזה, כמו שכל בחורה חילונית יודעת - למסיבות טראנס יש דברים הרבה יותר מתאימים מאשר חשיש. אקסטות, באלגנים.

___________
העלמה עפרונית, ונסיונות עגומים ללמוד למבחן.
אז תמצאי לך חלופה חילונית אחרת, הנוחה והנעימה לך ביותר 275199
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 347160
חשיש לא מסניפים.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 347386
מה הבעיה? הלא היום כבר יש שיטות חדשות במועדונים נטולי הא-ל: משקים אותך בסם האונס.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 347166
מנקודת מבט קיומית הכי קל להיות פונדמנטליסט שמדקדק בתרי''ג מצוות.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 347387
ובדיוק לכן אין לך אקזיסטנציאליסט שחשב או חושב זאת ל''ראוי'' או ל''הכי קל''.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 347422
לא הבנתי.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 347424
מה לא ברור? אם אכן כדבריך: "מנקודת מבט *קיומית* הכי קל להיות פונדמנטליסט שמדקדק בתרי"ג מצוות", הרי שכלל לא ברור מדוע ולמה אין לך *אקזיסטנציאליסט* שחשב או חושב זאת לנכון? כמו כן, לא צריך להיות פונדמנליסט כדי לדקדק בתר"ג מצוות, די להיות אדם רציונלי, לכל הפחות יהודי אותנטי.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 347435
אני לא מקיים תרי"ג מצוות; אני לא יהודי אוטנטי?
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 347450
כלל לא אמרתי זאת.

אני משתדל לקיים תרי"ג מצוות; האם אני פונדמנטליסט? לא ולא, אני בהחלט יכול להיות רציונליסט ברמה של הרמב"ם או הגאון מווילנא.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 347452
גם אני כמו האייל האלמוני לא מבין את דבריך.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 347457
אין בעיה, יש הרבה דברים שגם אני לא מבין אצלך. אז, סע לשלום, וראש-קטן תשחק כבר עם מישהו אחר שתיתקל בו בדרכך, גם אם הלה ינסה להסביר את עצמו בשפה פשוטה.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 347474
לפני שאתה כותב כאן, רצוי שתכין קנקן מים לשפוך על הראש.
שבת שלום ואשתדל להמנע ממפגש עם פילוסופי הדור כמוך.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 347497
לא הבנתי מה לא הבנת בדבריו?
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 347518
אני האלמוני שלא הבין קודם וגם עכשיו אחרי שהסביר לא הבנתי רק הבנתי שבמקום לומר שבוע טוב הוא מעדיף לגדף אבל את זה ידעתי מזמן.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 348061
מה יותר קל: לקום כל בוקר בשעה קצובה ולהתפלל שעה תפילת שחרית עם הנחת התפילין או לחילופין להמשיך להתחמם תחת שמיכת הפוך ולקום ישירות לעבודה/ללימודים?

מה יותר קל: לשמור שבת כהלכתה או ללכת לחוף הים לשזוף עיניך בבחורות נטולות ביקיני (כלומר עם ביקיני, אבל בעצם לא ממש)?

מה יותר קל: לעשות מעשה או לא-לעשות מעשה? להניח תפילין כל יום או לא להניח תפילין כל יום (או בכלל)? לקום באוטובוס או ברכבת למראה זקנה או זקן (ודווקא כאשר מה-זה בא לך לשבת) או לא לקום בפניהם?

<כולי תקווה שהרגע קלטת משהו, למרות שלא-פעם אמרו לי שרמת הקליטה בסלקום החילוני לרוב נמוכה וירודה אבל לא האמנתי שעד כדי כך. סתם, בצחוק, תרגיעו.>
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 348087
נו, זה כמו לשאול מה יותר קל, להתהפך בלילה על היצוע הקר ולדעת שאחרי המוות אין ישועה והכל חרא, או להתחמם מתחת לפוך באש האמונה היוקדת שאחרי המוות מתחיל הכיף האמיתי ושבינתיים רק צריך לעבוד קצת ולקום שעה קודם.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 348310
לא הבנתי.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 348320
אתה מנסה להציג את מצב הדברים כאילו להיות חילוני זה כיף חיים ולהיות דתי זה "קשה". אני טוען שאפשר להסתכל על זה גם מנקודת מבט שונה, שממנה להיות חילוני זה קשה מאוד ולהיות דתי זה קל: חילוני נאלץ להתמודד עם הפחד מהמוות שאין אחריו כלום. הדתי יודע שאם ינהג טוב בעולם הזה, לא רק שיהיו לו חיים אחרי המוות, הם גם יהיו טובים יותר מחייו בעולם הזה. לדעתי לדתי הרבה יותר קל מהבחינה הזו.

בהקבלה, מה עדיף - אסיר שחי בתנאים טובים אבל יודע שעוד שנה מוציאים אותו להורג, או אסיר שחי בתנאים גרועים אבל יודע שעוד שנה הוא משתחרר?

כמובן שזו הצגה מאוד פשטנית של ההבדל בין הדתי לחילוני - פשטנית באותה מידה כמו ההצגה שלך את ההבדל.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 348324
ממספר סיבות אייני יכול להסכים עם ההשוואות העקרוניות שלך:

א'. אינני מנסה להציג את מצב הדברים כאילו להיות חילוני זה כיף חיים ולהיות דתי זה קשה, כפי שהבנת, שכן לענ"ד האדם המאמין מאושר יותר מהאדם הלא-מאמין ומכאן שחייו יותר כייפיים מנקודת מבטו שלו ביחס לאיכות חייו הרוחניים; והעניין גם מגובה במחקרים מדעיים שנעשו בתחום. שומר מצוות התורה אינו רואה בקיום המצוות "קושי", מאחר והוא נהנה במידת מה לקיים את החלק הארי שבהם, וגם כאשר ניסיונות הקיום מקשים עליו את החיים ומונעים ממנו הנאה אישית חומרנית, ע"פ רוב הוא משתדל להקריב עצמו למען קיום מצוות בוראו.

ב'. לטענתך, החילוני "נאלץ להתמודד עם הפחד מהמוות שאין אחריו כלום", ואילו הדתי לא. ולא זכיתי להבין "מה כה מפחיד במוות?", אם כבר מפחיד, אז כבר יותר מפחיד לסבול יסורים במהלך החיים, עם כל הצער והיגון הכרוך במעגל החיים האנושיים, אם זה בגזירת גורל עליונה ואם זה בגזירת פוליטיקאים/מנכ"לים מגועלי נפש מושחתים ומשחיתים המשפיעים על חיינו לרעה. עיקרו של דבר, החילוני והדתי מפחדים פחד טבעי מהמוות, מהיעדר חיים, באותה מידה שווה. ונניח שאמונת החילוני כי אין אחרי המוות מאומה, גורנישט מיטגורנישט! מה כה מפחיד וממי בדיוק, עבור מי שאינו-מאמין (בהגדרה) בכלום מעבר לחומריות המוחשית של חייו הארציים?!

ג'. ולידיעתך, הדתי ממש אינו יודע שאם ינהג טוב בעולם הזה, לא רק שיהיו לו חיים אחרי המוות, הם גם יהיו טובים יותר מחייו בעולם הזה. בדיוק להיפך, ככל שהיהודי המאמין מתחזק בקיום המצוות ובלימוד התורה, הוא יודע עד כמה שזה ממש לא בטוח כי יזכה בכלל לחיי העולם הבא לצידם של צדיקים גמורים שעטרותיהם הרוחניות על ראשיהם ונהנים הם מזיו השכינה (כתיאור החז"לי לחיי העולם הבא במושגינו האנושיים המוגבלים). בדיוק להפך ממה שנדמה לך, היהודי הדתי יודע שככל שיקפיד לשמור יותר על המצוות, כך מידת הדקדוק בציציותיו תרחיק לכת מדרכו הנכספת לחיי העולם הבא ולתחיית המתים. כך שאולי הפחד של האדם הדתי מהעתיד-להיות גדול יותר מהיעדר-הפחד-מכלום של האדם החילוני, המטריאליסטי-האתאיסטי.

ד'. לדעתי, ההשואה שלך לאסירים אינה במקומה. משום שה"אסיר המודע להוצאתו הקרבה להורג" (החילוני, בהשוואות האלה שלך) אינו מודע לכלום ואינו מאמין בכלום (לך שאל את דובי קננגיסר המארקסיסט-הדרוויניסט-האתאיסט), וממילא עדיפה אי-הידיעה על הידיעה, בבחינת מאמר שלמה המלך: "מרבה דעת – מרבה מכאוב" (משלי). ואילו האסיר היודע כי או-תו-תו הוא משתחרר אל אף תנאיו הזמניים הגרועים (הדתי, בהשוואות האלה שלך) – אינו ממש יודע כי הוא אכן משתחרר ממצבו הרע. והרי בעיקרו של דבר, אף אחד מאיתנו אינו יודע בוודאות (להוציא מצבי אמונה) האם ייטב לנו או האם יירע לנו אחרי מותנו (ומכאן פשיטת הרגל של המצדדים בהמתות חסד לסוגיהן: כי מי ערב לך שלאחר קיצור חייך ומיתתך המוקדמת ייטב לך או לנפשך לאחר המוות המיידי?! ואולי בכלל יירע לך יותר מעכשיו, גם אם אינך דתי וגם אם אין חלילה א-לוהים?!).

ה'. הצגת הדברים שלי לא-ממש התיימרה "להבדיל בין החילוני לדתי", אלא רק להשיב על השאלה המפורסמת והנושנה שנשאלתי: חייו של מי קשים יותר, של זה הדתי או של זה החילוני? ועניתי כפי שעניתי.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 348347
בסעיף ג' שלך אתה למעשה טוען שכל הדת היהודית (הנצרות הקתולית היא כזאת בהגדרה) מבוססת על פחד. אין שום בטחון שאתה מספיק טוב במילוי המצוות כדי להגיע לעולם הבא. לכן אתה צריך לדקדק עוד יותר ולהקצין ולהיות קנאי עוד יותר.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 348550
להבדיל מהנצרות הקתולית, היהדות כלל לא מבוססת על פחד, כי אם על "יראת הרוממות". זה לא שאין שום ביטחון שאינך מספיק טוב ב*מילוי המצוות* (מה-זה?!) כדי להגיע לעולם הבא, אלא שאין שום ביטחון שקיום המצוות עצמן נעשה במידת הכוונה והשלמות הרוחנית והנפשית. ומכאן שאין כל מקום להקצנה בקיום המצוות, כי אם במצב שבו "אם כבר אתה עושה משהו, תעשה את זה בהצטיינות המירבית". בבחינת, אם כבר למדת תואר במשפטים, לך תצטיין בעריכת דין או בשפיטה, וכולי.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 348560
בעניין יום הכיפורום: היהדות מבוססת על פחד אך פחות בוטה מהקתוליות. אין אצלנו אמנם תמונות מיום הדין, אך האוירה של יום כיפור היא היסטרית למדי. מתוארת ההיסטריה של המלאכים: חיל ורעדה יאחזמו". הביטויים הגשמיים של הפחד מתבטאים באינטיפדה שעושים ילדים במקומות שונים (מיזמתם האישית וללא הכוונת ההורים); הם הפנימו את ההיסטריה של יום הכיפורים ולכן זורקים אבנים על מכוניות חולפות.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 348770
אני חושב שלא אטעה אם אזהה את הרושם שקיבלת מיום הכיפורים מתוך מגע לא ממש ישיר, שלא לומר כלל לא מעמיק או ענייני, מתוך הגיחות אחת לשנה ולשעה לבית הכנסת השכונתי.

יום הכיפורים מסמל את ההכרה במלכות א-לוהים, והשתטחות של האדם לפני א-לוהים. הכרה, וממש לא פחד. ואם כבר לדבר על הפחד שקיים בעולמה של היהדות, הרי שזהו הפחד שמקורו בחרדת יום הדין (ראש השנה: נכתבים; ויום הכיפורים: נחתמים על אופייה וטיבה של השנה החדשה); פחד שיותר משהוא מפחיד, הוא מרגש ומחזק את הלב והנשמה היהודית, כפי שכבר עמדתי על כך במאמרי (המתייחס בדיוק למשמעות הפסוק שציטטת שלא-במדויק):

הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 348785
בסדר, לא פחד אלא חרדה. אני מכיר את הפיוט והוא באמת יפה מאד.
אבל מה שאתה כותב הוא אדרת מליצית ומשתפכת על היופי וההוד של יום הכיפורים. דבריך אינם סותרים את מה שכתבתי; אוירת יופ הכפורים היא במידה מסויימת אוירה של היסטריה ופחד -סליחה, לא פחד אלא יראה וחרדה מפני האלוהים שיושב ופוסק מי לשבט ומי לחסד.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 348800
נו, שוין. לפחות כעת אין זהו אותו תיאור ''הפחד הנוצרי'' כפי שתיארת לך למעלה ביחס ליראה ביהדות.

לענ''ד, מדובר ב''יראת הרוממות'' ולא ממש ב''יראה נוצרית קלאסית'', אבל כבר אין לי הכוח להתדיין על כך.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 348805
במילים אחרות..פחד גבהים.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 348842
כוונתי לאותה "יראת הרוממות" כפי שהיטיב לנסחה רבי משה חיים לוצאטו בספרו המונומנטאלי "מסילת ישרים":

הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 348352
א. תראה, אולי כדאי שנגיע להסכמה בשאלה מה זה "קושי" והאם עליו אתה מדבר כשאתה שואל "מה יותר קל: לקום כל בוקר בשעה קצובה ולהתפלל שעה תפילת שחרית עם הנחת התפילין או לחילופין להמשיך להתחמם תחת שמיכת הפוך". אם הדתי נהנה להתפלל ולהקריב את עצמו, הרי שיותר קל דווקא לקום כל בוקר בשעה קצובה ולהתפלל.

ב. אשרייך אם לא זכית להבין מה כל כך מפחיד במוות. לדעתי הפחד של הפסקת הקיום חמור בהרבה מהפחד של קיום בתנאים גרועים (אף שכמובן, ניתן להגיע לתנאי חיים גרועים בצורה קיצונית עד כדי רצון להפסיקם).

האם אתה, בתור מישהו שככל הנראה למד וחקר את הנושא לעומק, באמת לא מסוגל להבין את הפחד מפני אי המשך הקיום?

ג. זה מעניין. אם כך, למה ממשיך היהודי הדתי לשמור על המצוות? מהסעיף הזה עולה שהסיכוי לחיים טובים בעולם הבא דווקא עולה ככל שמדקדקים בהן *פחות*.

ד. בערך אותו דבר כמו ב'+ג'.

ה. נו, זו צורת הבדלה, ועליה דיברתי.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 348439
וכהמשך- מדוע כל כך הרבה יהודים שאינם דתיים, הופכים פתאום למאמינים ביום הכיפורים? האם רק בגלל המסורת והמצווה בתורה, או בגלל פחד שמא באמת ישנו מישהו ששוקל וחותם?
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 348483
אם אני הייתי זה ששוקל וחותם, הייתי נעלב מאלה שבאים לראות אותי רק פעם בשנה, ודווקא ביום בו אני הכי עסוק. יתכן אפילו שביקור חד שנתי זה היה מבליט ביתר שאת את העדרם ביתר ימות השנה.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 348486
רעיון יפה מאוד, שנאמר כבר לפניך.

בגיטין נו. מסופר שכשרבן יוחנן בן זכאי יצא מירושלים הוא אמר לאספסיינוס שלום עליך המלך ואספסיינוס אמר לו:
"אי מלכא אנא עד האידנא אמאי לא אתית לגבאי" = אם מלך אני עד עכשיו למה לא באת אלי?

ומסופר שכשהחזן התחיל לנגן את המלך בתפילת ראש השנה הוא בכה ולא יכל להמשיך בחושבו שמלכו של עולם יאמר לו אותו דבר.

וכמו לגבי כל רעיון, השאלה היא האם אתה לוקח אותו כדי להתקדם קדימה או לסגת אחור. בכל מקרה, חילך לאורייתא.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 348549
א'. ומה קורה במקרים שהאדם המאמין אינו נהנה להתפלל בלשון המעטה? וכי בכל יום "בא לך" להתפלל באותו החשק? וכי אין לאדם המאמין מצבי רוח חולפים ומשתנים? וכי עונות השנה על מזגיהן אינן חלות ומשפיעות עליו? ישעיהו ליבוביץ' המנוח, עובד השם במובן ההלכתי של המושג (כפי שראה והגדיר את עצמו), טען תמיד שהיה ממשיך להתפלל גם אם הציווי היה לקרוא כל בוקר את ספר הטלפונים של דפי זהב... ולא כי הוא *נהנה מכך*, אלא כי *כך ציווה עליו הבורא*.

ב'. ==> "לדעתי הפחד של הפסקת הקיום חמור בהרבה מהפחד של קיום בתנאים גרועים".

לדעתך? אתה בטוח של*דעת*ך? מניין לך? האם ביקרת פעם במצבים שלאחר המוות שאתה מרשה לעצמך להביע *דעה* (ידיעה) המעדיפה את צער המוות על צער יסורי החיים? זהו אחד הבלופים הגדולים של חסידי המתות החסד. כאילו שמובטח-להם היעדר צער ויסורי איוב לאחר המוות. וזה הכול אצלהם רק בכאילו... לא שאני טוען את ההפך, אבל אני רק שואל: ואולי ההפך הוא הנכון? אולי הצער ויסורי העולם הזה עדיפים על פני הצער והייסורים לאחר המוות? הלא איש לא יודע מה מצפה לנו שם.

ג'. אני בהחלט מרחם על "אותו יהודי מאמין שלך" המקיים את מצוות התורה בשל חיי העולם הבא. ככל שאתה יותר מעמיק חקר בעולמה של היהדות, אתה למד ומוצא שאין לך יהודי שומר המצוות הנוהג כך בשל "העולם הבא", שכן אתה למד כבר ב*פתח* "מסכת אבות": "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא", כלומר: החלק כבר קיים ומובטח לך, תרצה או לא תרצה, עליך נישארה המלאכה להיות ראוי לו בעבודת הבורא התורנית-הייחודית לאופייך במעגל החיים בעולם הזה.

ד'. לבערך [הזה שלך] אין ערך.

ה'. ויחי ההבדל?
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 348552
א. תחליט, שומר המצוות רואה קושי בקיומן או לא?

ב. "האם ביקרת פעם במצבים שלאחר המוות שאתה מרשה לעצמך להביע *דעה* (ידיעה) המעדיפה את צער המוות על צער יסורי החיים?"

מה הקשר? האם צריך למות כדי לפחד מהמוות? אני לא טוען שהסבל שלאחר המוות גרוע מהסבל שבחיים. אני טוען שלדעתי הפחד מהמוות גדול לרוב מהפחד מחיים בתנאים גרועים.

זה שאתה נטפל גם לזה שאני אומר "לדעתי" זה בכלל תמוה. אנחנו מחליפים כאן דעות, לא מנסים להוכיח כמה שהצד השני טועה ומשקר. אני אומר את *דעתי*, לא מנסה לטעון ל*ידיעה*, ומשחק המילים שלך ממש לא ברור לי ורק מקשה על הדיון.

ג. רגע, אז לא הבנתי: למה ממשיך היהודי הדתי לשמור על המצוות?

ד. למה להעליב?

ה. ?
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 348557
א', כאמור בתגובה 348324 שומר מצוות התורה אינו רואה בקיום המצוות "קושי", מאחר והוא *נהנה במידת מה* לקיים את *החלק הארי שבהם*, עם זאת הוא נתקל בקשיים אנושיים-טבעיים שספק אם החילוני המצוי נתקל בהם, כמוסבר בתגובה 348549 או מסוגל בכלל להבינם (אם להחטיף מבט לדיון זה).

ב'. לדעתך הפחד מהמוות גדול לרוב מהפחד מחיים בתנאים גרועים? גם לדעתי במבט חטוף על נוהגי ודעות האנשים הסובבים, אך לא לדעתי שלי במבט מפוקח על המציאות: מי ערב לך שהפחד הזה מוצדק? שלא לדבר על פחד שמצדיק מעשי אנוש שיסודם בטעות-האופטית הזאת?

ג'. עניתי משהו לאחר מכן בתגובה 348550

ד'. אבל למה בכלל להיעלב? היש מקום?

ה'. שאלתי שאלה.

רץ להתפלל שחרית...
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 348558
טוב, אני רואה שלא נתקדם יותר.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 348765
האם יש בכלל לאן להתקדם?
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 348778
בוודאי.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 348779
שאלתי *לאן* יש להתקדם?
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 348782
שאלת האם יש בכלל לאן להתקדם.

לדעתי אפשר להתקדם, למשל, למצב שבו כל צד עונה לשאלות של השני, ואפילו למצב שבו הוא עושה זאת מבלי לתקוף אותו.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 348798
טוב, בינתיים, הכדור נמצא במגרש שלך, כך שעליך להחליט מה לעשות עמו.

אני בכל אופן לא התכוונתי לפגוע בך או להעליב, חלילה לי, ואם לא הבנת אותי אל-נכון ונעלבת לך, אני מוריד את הכובע ומתנצל עם יד הלב.

מה שעוד לא אומר שאני נוטה להסכים איתך במאומה בדיון זה, שמצידי ניתן להמשיך בו עד הסוף.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 349366
טענתי כאן ש"האדם המאמין מאושר יותר מהאדם הלא-מאמין ומכאן שחייו יותר כייפיים מנקודת מבטו שלו ביחס לאיכות חייו הרוחניים; והעניין גם מגובה במחקרים מדעיים שנעשו בתחום".

והנה, היום מתפרסם מחקר חדש שבראשו עמדה ד"ר דינה יפה מהמחלקה לבריאות הציבור ורפואת הקהילה באוניברסיטה העברית, הקובע כי "ככל שאתם יותר דתיים – כך הסיכוי שתאריכו ימים גבוה יותר". החוקרים גילו שהסיכוי למות בטרם עת בישובים ובשכונות דתיים נמוך יותר ב-‏30%. סיכוייהן של הנשים הדתיות להאריך חיים גבוה ב-‏15 אחוזים, לתשומת ליבן של כל הפמיניסטיות וחסידיהם המלינים על מצבה האומלל של האישה החרדית והדתית. ולתשומת ליבם של כל זועקי הקוזק הנגזל ממעמד הביניים נושאי עול-הירחיים של החרדים החיים בישראל על כתפיהם הרפות והעייפות, עוד ממצא מעניין בנוגע לנשים קובע כי "תוחלת החיים שלהן מושפעת גם מהמעמד הסוציו-אקונומי של היישוב: נשים דתיות מרקע סוציו-אקונומי נמוך ובינוני דווקא מאריכות חיים, לעומת נשים דתיות ממעמד כלכלי וחברתי גבוה יותר". כמו כן, מחקר שנערך באוניברסיטה העברית לפני כעשור, בקרב חברי קיבוצים, מצא כי תוחלת החיים הממוצעת בקיבוצים הדתיים ארוכה יותר מבקיבוצים החילוניים:

הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 349368
אני לא חושב שהפמיניסטיות וחסידיהם (ן?) מלינים על הגיל המשוער שבו תמות האישה החרדית הממוצעת, אלא על הצורה שבה היא חיה עד מותה.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 349374
בטח, הרי כאילו שאין כל קשר בין שביעות רצונו של האדם מרמת חייו לבין הגיל המשוער שבו יפטר בטבעיות. לתשומת ליבך, המחקר הסיק את מסקנותיו המובאים בעיקר כאשר בדק את הבדלי התמותה ממחלות לב, אך לאו דווקא.

ו"על הצורה שבה חיה האישה החרדית עד מותה" ראו:

הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 349376
יש קשר, אבל טיב הקשר לא ברור לגמרי, וצריך להיזהר משימוש חופשי מדי בנתונים.

ברשותך אשאיר את הדיון על צורת חייה של האישה החרדית לפמיניסטיות ותומכיהם.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 349383
אין בעיה, תשאיר את דמעות התנין לפמיניסטיות ותומכיהם מהמין הראשון על צורת חייה של האישה החרדית, רק שיקחו קודם כל בחשבון את הדברים הבאים:

הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 349384
כשתביא שם ציטוטים דומים מרבניות (לא נשות רבנים, רבניות בזכות עצמן( - אני אשתכנע. בפרט אם מישהי מהן תספר גם איזה פירוש אפםשרי יש לדברים כמו ''שק מלא צואה'' באופן ששווה לחלואין למעמד הגברים.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 349385
פרופ' נחמה ליבוביץ' הולך? ומי בכלל רוצה לשכנע אותך, נעבעך... חובת ההוכחה היא על המצטטים ציטוטים חלקיים ונטולי הקשר ענייני וללא כל הסתכלות אלמנטרית כנדרש בכל מבחן/מחקר מדעי המנסה להבחן תופעה ולהתייחס אליה אל-נכון.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 349386
מה הקשר בין תגובתך לבין דבריי?
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 349387
ומה הקשר בין היות האישה רבנית מוסמכת לבין מעמדה הריאלי של האישה ביהדות?

על נחמה ליבוביץ' שמעת?

התיחסתי לציטוט החלקי שלך, שאיני מעז להעלותו על דל שפתי...
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 349389
שמעתי לא רק על נחמה לייבוביץ', אלא גם את נחמה לייבוביץ'. לא שמעתי שהיא רבנית. ולא נתת את הציטוט שלה.
והאם אינך מסוגל לצטט את הרמב"ם?
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 349391
מעמדה של נחמה ליבוביץ ז"ל מקובל בעולמם של שומרי המצוות האורתודוקסים כסמכות רבנית-דרשנית לכל דבר ועניין. רבנים בעלי שם נוהגים לצטט מפירושיה על התורה. גדלותה בכך שנותרה אישה ולא התכחשה לטבעה. נחמה ליבוביץ' ע"ה היתה תלמידה חכמה גדולה, אבל היא נשארה אישה. לעומת זאת, כיום המגמה בפמיניזם ביהדות היא מתוך התרסה; מחפשים לא את מקורות היהדות אלא את המודרניזציה.

אני לא צריך להביא שום ציטוט מפיה לעובדות שהיא הכירה היטב ובוודאי שלא כפרה בהם, העובדות המפורטות כאן:

על מעמדה של האישה ביהדות. האם יש בכלל צורך להביא מדבריה בנוגע לאמונה ביסודי התורה?! הוא שאמרתי, חובת ההוכחה בדבר היא על מנאצי המקורות הקאנוניים של היהדות.

בינתיים מי שהכי הרבה מצטט את הרמב"ם באייל הוא עבדך-הנאמן, אבל מכאן ועד ציטוט חלקי ומוצא-מהקשרו הענייני וההיסטורי במטרה לעיוות הכתוב ולהתרסה מודעת – הדרך אל האמת רחוקה היא.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 349393
"נותרה אישה..."? נו נו, ישנן כמה וכמה סיבות טובות לשבח את הפרופ' ליבוביץ' ז"ל, אבל העובדה שלא עשתה ניתוח לשינוי מין איננה בהכרח אחת מהן. ניתוח לשינוי מין הוא פעולה קיצונית וחריגה - אפילו בקרב נשים חילוניות שבחילוניות, תתפלא :-]
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 349412
מה את מדברת? נשים חילוניות עוברות את הניתוח הזה בילדותן באופן כה שגרתי, שאולי את פשוט לא זוכרת.:)
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 349426
גם בלינק שלך לא ראיתי מדבריה הרלוונטיים של פרופ' לייבוביץ'.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 349670
בוודאי שלא, שהרי עניתי לך מפורשות כי "אני לא צריך להביא שום ציטוט מפיה לעובדות על מעמדה של האישה ביהדות שהיא הכירה היטב ובוודאי שלא כפרה בהם... האם יש בכלל צורך להביא מדבריה בנוגע לאמונה ביסודי התורה?! הוא אשר אמרתי, חובת ההוכחה בדבר היא על מנאצי המקורות הקאנוניים של היהדות".
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 349679
אני אמרתי שהיא כפרה ביסודות התורה? אני ביקשתי לינק של אישה רבנית בזכות עצמה שסבורה כי האישה והגבר שווים לפי ההלכה.
בעיות במתודולוגיה 349703
"אישה רבנית בזכות עצמה" אין חיה כזאת, באותה המידה שאין בת-יענה עם ארבעה רגלי דוב. הרבנות איננה מקצוע הניתן לרכישה ללא הבדלי דת גזע או מין.

ואני ממש לא זקוק לאישה שתגיד לי שהיא סבורה כי האישה והגבר שווים לפי ההלכה היהודית, בשביל שהם אכן יהיו שווים במעמדם; מכיוון שאין כל קשר בין מין החוקר המהימן למושא מחקרו האובייקטיבי.
בעיות במתודולוגיה 349730
אתה לא זקוק. נכון. אבל דיברת אתי: אני זקוקה.
ואיך בן אדם יכול לומר בנשימה אחת ש"הרבנות איננה מקצוע הניתן לרכישה ללא הבדלי דת גזע או מין" וגם ש"האישה והגבר שווים לפי ההלכה היהודית"? אתמהה.
בעיות במתודולוגיה 350142
מצידי, את יכולה להמשיך ולהיזדקק לך באחת כזאת, אבל למען האמת אין כל צורך באחת שכזאת. ביהדות, בניגוד לפמיניזם, יוצאים מנקודת הנחה שוויונית שמינו של "האדם" (מושג עברי הן לאיש והן לאישה) אינו מאפיל על יחסו בהבנת האמת התורנית. מכאן נובע מעמדן ומקומן של נשות עם ישראל כנביאות בזכות עצמן, כעוסקות בצרכי ציבור בזכות עצמן, וכמגשימות עצמן בתחומי היצירה השונות בקרב שומרי התורה הדתיים והחרדים של היום.

"הרבנות" איננה שם כולל ל"הלכה היהודית". רוב רובם של הרבנים כלל לא נחשבים לפוסקי ההלכה שבדור. יחידי סגולה שבכל דור ודור זוכים למעמד ההיסטורי של "פוסק הדור" המנווט את שומעי לקחו ע"פ "דעת תורה".

ואולי בכל זאת, מאחר וכבר הזכרתי בהקשר הנידון את הפרופ' נחמה ליבוביץ' ע"ה, אביא משהו מפיה שאולי יימלא את ציפיותיך לציטוטים מפי נשים הדוגלות בהמשך מעמדה השוויוני של האישה ביהדות. בזמנו, כאשר אחיה הפרופ' ישעיהו ליבוביץ' המנוח פירסם את מאמרו על מעמד האישה ביהדות בו טען ש"כדי שהאורתודוקסיה היהודית תישאר משמעותית היא חייבת בשינוי מטא-הלכתי: שינוי היחס אל האישה". אחותו נחמה ענתה לו על כך בפומבי: "אחי הטיפשון הקטן".
בעיות במתודולוגיה 350147
מה הקשר ל"ציטוטים מפי נשים הדוגלות בהמשך מעמדה השוויוני של האישה ביהדות"? מתי ביקשתי דבר כזה?
ביקשתי ציטוטים באעשר ל*תפיסתן* של נשים את מעמדן ההלכתי כ*שוויוני*. האם זו שאלה מסובכת מדי למחוננים?
בעיות במתודולוגיה 350538
בעיות במתודולוגיה 350557
מה זה קשור ולאיזה עניין?
בעיות במתודולוגיה 350584
קשור ל"ביקשתי ציטוטים באעשר ל*תפיסתן* של נשים את מעמדן ההלכתי כ*שוויוני*."

עצלנים, מומלץ לקרוא הכול ועד הסוף.
בעיות במתודולוגיה 350587
"אינני מתביישת אלא גאה בהגדרה שה' הגדיר את האישה: עזר כנגדו. זו אני, מאוד לא פמיניסטית. יחד עם זה, יש לי כלים וכישורים שבאמצעותם אני מבטאת את מה שיש לי בעולם, אך אם אדע שדבר מסוים מנוגד לרצונו של הרב – אבטל אותו".
כלומר? זה מגדיר בעיניך מעמד שוויוני?
בעיות במתודולוגיה 350602
לא כל מי שחושב מעמד מסוים לשוויוני, הוא אכן שוויוני, בפרט אם זה פמיניסטי.

- "על הנשים המבקשות לקרוא ולרקוד עם ספר התורה וכיוצא באלו היא אומרת בתקיפות: זה לא בא ממקום יהודי. זה בא מאמריקה, ממקום שוויוני של יוהרה. אני לא מאמינה שזה בא ממקום טהור".

- "ביטוי עצמי לאישה הוא לגיטימי וחשוב, אך כשזה גובל בהתנשאות על פני הבעל ואפילו בשוויון – זה לא מקובל עלי. אני חושבת שמעמד האישה הוא אשת איש, וזה לא סותר שבמשבצת הזו יש לה המון כוחות פעולה".
בעיות במתודולוגיה 350611
אבל היא בשום מקום אינה טוענת בכלל לשוויוניות.
בעיות במתודולוגיה 350618
מה, באמת?

"אינני מתביישת אלא גאה בהגדרה שה' הגדיר את האישה: עזר כנגדו. זו אני ויחד עם זה, יש לי כלים וכישורים שבאמצעותם אני מבטאת את מה שיש לי בעולם".
בעיות במתודולוגיה 350621
אני שמחה בשבילה שיש לה במה להתגאות.
(וגם לא יכולה שלא להשתעשע מעט מהמחשבה על הרבנית בעת התשמיש, גונחת בעונג, ''כבוד הרב, כבוד הרב''...)
בעיות במתודולוגיה 350541
כמה צפוי, אין הקומץ משביע את הארי של הנאורות והשוויוניות בעיני עצמן. כפי שכבר הסברתי בקטע הראשון וגם האחרון בתגובה 350142 את יכולה להמשיך "לחפור".
בעיות במתודולוגיה 350365
לא ענית לשאלתי. איך השיוויון משתלב עם המונח ''אשה מורדת''.
בעיות במתודולוגיה 350583
מה, לא עניתי? ראה תגובה 350578
בעיות במתודולוגיה 350635
תודה
בעיות במתודולוגיה 350678
אין בעד מה.
בעיות במתודולוגיה 350576
"בקרב שומרי התורה הדתיים והחרדים של *היום*"
"מפי נשים הדוגלות *בהמשך* מעמדה השוויוני של האישה ביהדות"

(ההדגשות שלי)

הִקשה המַקשה: אם מדובר בהמשך השויון, מה ראה הכותב לציין שזה מנהג החרדים היום דוקא, ולא, למשל, לפני אי אילו עשורים כשתנועת "המזרחי" קראה לשלילת זכות ההצבעה מהמגזר שווה-הזכויות הזה?

אכן, תמיהה היא, והדעות חלוקות. יש הסוברים שאין כאן חריגה ראויה לציון ממידת הקוהרנטיות המקובלת בהגותו של המחבר, ויש הטוענים כי הדבר נעשה בכוונת מכוון, מעין קריצת עין מהסוג שילדים קטנים עושים לפעמים כשהם מזמרים "הכל בשין-קוף-ריש". כשנדרש הרשכ"ג לסוגיה זאת לא ניתן היה להציל מפיו דבר ברור מלבד הפניה לשמואל א' כ"א ט"ז.
בעיות במתודולוגיה 350586
הכוונה היתה לומר: *בהמשך עד עצם היום, ללא שינוי*.

ממתי זה אצלכם שמה שנעשה בשם מפלגה או תנועה דתית באמת מאפיין את "רוח ההלכה" או את "דעת התורה"?! דווקא מקרב רבני הציונות הדתית, כמו הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל (רבה הראשי של א"י בשנים 1939-1953) ואחרים, הם שפסקו באותם הימים על זכותה לבחור ולהיבחר.

ולפני כן, תזכיר לעצמך לפני כמה שנים ספורות לאחור נכנס חוק המעניק זכות הצבעה לנשים ברחבי מדינות העולם הנאורות והמתוקנות בעולם שישראל אך מתיימרת לשווא לחקותן. דומה כי הזכות לבחור ולהיבחר איננה נחלתן של נשים במוסדות ציבוריים שונים בעולם הדתי והחילוני כאחד.

אני מתגורר בעיר נתניה, בה מכהנת כראש העיר הגב' מרים פיינברג הדתייה, שמנהיגי החרדים בעיר הורו להצביע עבורה במספר מערכות בחירות ברצף ושרק בזכות המצביעים הדתיים היא גורפת את קופות הקלפיות מבחירות לבחירות. דומה שאין כל מניעה הלכתית שאישה תשמש בתפקיד ציבורי. ועניין הצניעות אינו קשור לענייני עסקים ומקצועיות. ואם במינוי האישה למשרה ציבורית, אל אחת כמה וכמה בזכותה לבחור ולהיבחר.
בעיות במתודולוגיה 350606
כבודו רומז שראשי "המזרחי" לא פעלו בעצה אחת עם גדולי התורה, גאוני הדור, חשובי הרבנים, המשובחים שבאדמו"רים וידעני הפוסקים? חוששני שאדוני נכשל בלזות שפתיים שגובלת בחוצפה.

אומות העולם אינן חלק מהדיון כאן. אם *הן* היו טוענות ששויון הזכויות היה מאז ומתמיד נחלת הנשים, ללא ספק הייתי מקהה שיניהן, אלא שבמקרה שלפנינו אתה הוא בעל הטענה הזאת. "מצב האישה ביהדות היה מאז ומתמיד שויוני לחלוטין" אתה אומר "וזה הולך ומשתפר".
בעיות במתודולוגיה 350616
חוששני שאדוני נכשל בבורות מכאיבה בכל הנוגע לפוליטיקה הפנים-דתית ומוטב שלזות שפתיך שגובלת בחוצפה יכוונו חיציהם לאפיקים ''מגניבים'' אחרים בפוליטיקה הישראלית הרדודה והאינטרסנטית בהצהרה ולמעשה.

המציאות היא זו שהשתנתה ולא ההלכה היהודית. אם בעבר הרחוק לא היה כל צורך לאישה ב''לבחור ולהיבחר'' בעקבות השלטון המלוכני, הרי שבעידן המודרנה יש מקום למצב זה, בפרט מן הבחינה ההלכתית הריאלית. וראה בעניין זה בשו''ת של הרב עוזיאל ''משפטי עוזיאל'' (חלק ג', חושן משפט, סימן ו) ובשו''ת ''איגרות משה'' לר' משה פיינשטיין החרדי (יורה דעה, חלק שני, סימן מ''ד). ובכלל, המקרה שהבאתי על מרים פיינברג מנתניה -- יוכיח ויעיד על הכלל ההלכתי.
בעיות במתודולוגיה 350619
מעלתו מתעלם מכך שהשינוי לא התרחש רק בענייני ''לבחור ולהיבחר'' אלא ביציאה לעבודה בכלל, כמו גם בעניינים רבים אחרים. יפרט נא אם לדעתו מותר לאישה לנהוג בדיליז'נס ואם היתה דעה זאת מקובלת גם על ועד העגלונים בכתראליבקה.
בעיות במתודולוגיה 350669
בעידן העולם העתיק נהוג היה שהגבר מפרנס את אשתו וילדיו ואילו בעידן העכשווי שני בני הזוג מפרנסים את הקן המשפחתי. ההלכה היא מציאותית והיא רלוונטית ומחוברת למציאות המשתנה, היא יודעת לנווט את עצמה במציאות המשתנה תכופות לדור. מכאן שבעידן העכשווי אין מניעה הלכתית עקרונית שהאישה תצא לעבוד, מאחר והשתנו העתים והשתנו הטבעים, ואילו, תאר לעצמך שהיה איזה פסק הלכה בר תוקף ליציאת האישה לעבודה בעידן שבו אף אישה לא איישה שום משרה עסקית או ציבורית. כנ''ל לגבי נסיעה ברכבים בידי נשים.
בעיות במתודולוגיה 350738
בעידן שלנו, מותר לאישה להוליך נוסעים או לא? להזכירך, העניין עלה לדיון כאשר כבר היו נשים מעוניינות בתפקיד, וליתר דיוק כאשר נשים כבר היו נוהגות באבטובוסים (הפקרות גדולה וסכנה לשלום הציבור, אם תשאל אותי, אבל לא זה העניין) אלא שבמגזר החרדי - אותו מגזר שויוני להפליא מימים ימימה - הטילו וטו על הרעיון מחמת איזה פסק הלכה שנלחש מפה לאוזן לחכמים מימי מתן תורה.
בעיות במתודולוגיה 351013
לא מכיר פסק הלכה שכזה. אשמח אם תעדכן אותנו כאן בפרטי אמת במקום שתעניין אותנו בדמגוגיה רפוסת מחשבה.
בעיות במתודולוגיה 351169
אינך מכיר את הבעיתיות שכרוכה בכך שאישה תהיה מוליכה גברים? אינך יודע על הפירושים והפלפולים שניתנו כדי להקטין את חלקה של דבורה הנביאה? לא שמעת על התנגדותם של חוגים חרדים למנהיגותה של גולדה מאיר מסיבה זאת? *אני* צריך ללמד *אותך* פרקי אבות? אתמהה.
בעיות במתודולוגיה 351289
לא ענית על מה שמתבקש מאליו תגובה 351013
בעיות במתודולוגיה 351370
מה מתבקש מאליו? שאל את הרב שלך או לך לאחד מארכיוני העיתונים החביבים עליך.
בעיות במתודולוגיה 351577
שאלתי והסתכלו עלי כאילו נפלתי מהשמים. אוף, צחקו עלי בגלל ההזיות שלך.
בעיות במתודולוגיה 351688
כלומר, אמרו לך שאין בעיה עם כך שאישה תוליך גברים?
בעיות במתודולוגיה 351856
''תוליך'' זה בעיה. ''תסיע'' - לא כל כך.
הולכה, הסעה וקרינה 352090
תודה.

אני, כידוע, קטן בענייני הלכה יהודית וגם המעט שאני יודע כביכול מגיע ממקורות מפוקפקים, כך שאין לי אלא לציין שבעניין נהגות אוטובוס היה מי שהשתמש בנימוק ה"הולכה" האסורה כדי להסביר את התנגדותו (זאת בנוסף לבעיות אחרות שהועלו כמו מתן העודף לנוסעים שעלול לגרום למגע ר"ל). אינני זוכר מאלה חוגים הועלתה הההתנגדות הזאת, אבל אני זוכר בוודאות שהיא הועלתה, שכן רק אז למדתי על קיומו של האיסור.

בעידן המתקדם שלנו, כשמכונות חכמות נותנות עודף בלי מגע ידיים, מה הסיכוי של אישה להיות נהגת באחד הקוים בבני-ברק?
  הולכה, הסעה וקרינה • האייל האלמוני
  הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים • איציק ש.
  הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים • אורי פז
  הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים • אורי פז
  הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים • איציק ש.
  הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים • אורי פז
  הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים • איציק ש.
  הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים • שוטה הכפר הגלובלי
  הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים • איציק ש.
  הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים • אורי פז
  הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים • האייל האלמוני
  הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים • אורי פז
  הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים • איציק ש.
  הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים • אורי פז

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים