בתשובה לעדי סתיו, 04/01/05 14:46
שאלה למומחים 273161
לפחות ההתחלה של התשובה היא קלה: במידה שהפסיכולוגיה מתבססת, או מתיימרת להתבסס, על תצפיות וניסויים, אז היא "מדע קשה" ולא פילוסופיה. במידה שהיא מתבססת על הגיגים מהכורסה, אז ניתן לומר שהיא יותר פילוסופיה - אם כי (וכאן העניין מתחיל להיות מעניין) ההגיגים האלו יכולים להיות אינטרוספקציה של החוקר, שהיא גם תצפית (ולא בהכרח מופרך לנסות להסיק, בגבולות מסוימים, מסקנות על כלל האנשים מתוך עצמך). אבל אם אינטרוספקציה היא תצפית, אז נדמה לי שהרבה מהללא-ספק-פילוסופיה מתבססת על תצפיות כאלו. כך שאולי קו ההבחנה בין מדע לפילוסופיה צריך במפורש להשאיר אינטרוספקציה-גרידא בצד של הפילו'. בטח אפשר עוד לדון כאן, אבל אני עוזב בשלב זה.

אני מניח שרוב האנשים בחוגים לפסיכולוגיה באקדמיה רואים עצמם מדענים ולא הוגי-דעות, בהתאם להבחנה למעלה. באשר לאבות המייסדים של התחום, אני פחות בטוח. פרויד בוודאי ראה עצמו מדען, וגם עבד כמדען - הצלחותיו הטיפוליות היוו ראיה אמפירית לכאורה לנכונות התיאוריות שלו. אבל מהזווית של היום די ברור שמבחינה אמפירית-ניסויית אין הרבה הצדקה לתיאוריות שלו; יכול להיות שהקסם שנשאר להן הוא יותר פילוסופי באופיו. ומה באשר ליונג? הוא מצטייר לי עוד פחות אמפירי מפרויד, אבל אין לי ה רבה מושג. ופוקו?

בקיצור, השאלה שלך נראית לי כמו פתיחה של דיון פילוסופי...
שאלה למומחים 273173
או פסיכולוגי. אני מניח שאדם שהשקיע שנות חיים וקריירה בתחום שהוא מאמין שהוא ממש עוזר לאנשים יראה זאת בפגיעה באגו שלו אם נקרא לכל מה שהוא עשה הגיגי כורסה.

ובכל זאת הייתי רוצה לשמוע פסיכולוגים ופילוסופים...
שאלה למומחים 273443
בתור מי שבמהרה-בימינו גומר תואר שני בהגיגי כורסה, חלילה לי מלראות בזה עלבון.
שאלה למומחים 275061
אני חושב שנכון אולי לכנות את הפסיכואנליזה כסוג של פילוסופיה של ההתנהגות. אך בתחומים אחרים בפסיכולוגיה דווקא משתמשים בתצפיות וניסויים בדרך מדעית. משפט כמו '' מספר הנשים הסובלות מחרדה גבוה ממספר הגברים'' למשל יהיה חסר ערך אם לא יהיה מגובה במחקרים שמאששים אותו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים