בתשובה למיכאל, 05/07/01 8:54
קרוי ואני 27325
רק כדי שיהיה ברור , מיכאל. לא כתבתי את המאמר במקור כדי לתקוף את קרוי. לאמיתו של דבר האיש תמיד ריתק אותי ואני מחשיב אותו כאחת הדמויות החשובות והיצירתיות ביותר הן בעולם הפילוסופיה והן ( ובמיוחד) בעולם המיסטיקה הישראלי וגם העולמי וזה ללא קשר אם אני מסכים עם דעותיו או לא (ובדיאבד אני מצטער שהדבר לא היה ברור מהמאמר ).
אבל מה לפעמים מאמרים כותבים את עצמם והתוצאה הסופית עם ''הפוסט מורטם '' לא הייתה מה שתיכננתי מכלתחילה.
we love u eli 27664
תוך הסתכנות בקיטשיות-שהיא: התחושה הזו דווקא עברה במאמר (אליי, לפחות) - קשה לי לקבוע אם אני מסכימה שהאיש הוא פילוסוף חשוב נוכח המאמר (בכל זאת - קריאה של 2 חלקיו וכל התגובות שכאן ברצף קצת שבשו את שפיות דעתי), בפרט שמתואר כאילו אמץ דעות של אחרים ושיפץ אותן. אבל הוא נשמע איש מרתק ובעל יכולות, וקל להתחבר לתחושת ההחמצה..
חשיבותו 27708
אינני יכול להעיד על חשיבותו כפילוסוף, אבל האיש היה בעל אינטליגנציה כבירה וכאריזמה שריתקה מאות סטודנטים מן המנין ושלא מן המנין להרצאותיו.
חשיבותו 27812
נו, כנראה שהגעתי לאוניברסיטה מאוחר מידי. אבל במספר הקורסים המצומצם מאוד שבחרתי לי בפילוסופיה - ובמעביריהם - היה איזשהו תבלין שלא היה באחרים.
העולם לפי קרוי 27728
מר אשד הנכבד,

קביעתך הקטגורית כי קרוי הינו 'אחת הדמויות החשובות ביותר הן בעולם הפילוסופיה והן (במיוחד) בעולם המיסטיקה הישראלי וגם העולמי' מעוררת השתאות של ממש בקרבי;

קרוי אינו מוכר כלל כפילוסוף/מיסטיקן בחוגי תרבות ומחשבה מרכז וצפון אירופה, קלווינסטים, אנגליקניסטים ולותרנים כאחד. גרוע מכך; אף באוסטרליה הרחוקה חשוב איש זה כקליפת השום, שלא לדבר על אנשי מדינת המייסוניזם - שם אינו הוא אף על תקן Nobody.

קרוי - ממש כישראלי אחר העונה לשם תילימזויגר - מנצל חור מסויים בהשכלת הישראלי המצוי בתרבות אירופה הנוצרית ומקורותיה, המנוצל עד תומו להחדרת רעיונות גנוסטיים מסויימים לתרבות ה'סמוך' האמורה. לא יותר.

נקודה מעניינת למחשבה הינה הנסיון להבין כיצד אדם שכזה עלה וטיפס למעמדו זה בחברה הישראלית - דבר האומר בהחלט דרשני.

בברכה

א. מאן
העולם לפי מאן 27764
דן בן אמוץ כבר מזמן אינו עונה לשם תהילימזוגער.
מותר לאדם לשנות את שמו, הלא כן?
דן בן-אמוץ כבר מזמן אינו עונה. 27783
אבל אני מסכים בעוז עם ד"ר רבינוביץ (האם בכוונה אין גרש אחרי הצד"י?) – שמו של אדם כבודו.

בהקשר הזה אציין שממש מרתיח אותי שעיתוני הארץ מרשים לעצמם לכנות את השר ליברמן (טיפוס מאוס, בעיני, אם תהיתם) "איווט ליברמן". ברישומי משרד הפנים כתוב "אביגדור ליברמן", וכך גם ברישומי הכנסת. דומה שהעיתונאים נהנים להתקלס בו באמצעות השם "איווט", המעלה מיד אסוציאציות נוסח "איווט האיום" – סיסמה שייצרה התקשורת עבורנו.

ואם כבר שפכתי את מררתי בנושא, אוסיף שמדורה הקבוע של סילבי קשת במוסף השבת של "ידיעות אחרונות" עובר על עקרון כבוד השם שוב ושוב ושוב. היא מרבה להמציא כינויים אינפנטיליים לדמויות ציבוריות ("ביביהו" וכו'), ובכך מורידה מערך דברה הפובליציסטי (הראוי לעתים, בעיני).
דן בן-אמוץ כבר מזמן אינו עונה. 27792
דווקא ''איווט'' הוא מין שם חיבה, לפי מה שהבנתי, וככזה אינו בעייתי יותר מהכינוי ''גנדי'' שמוצמד דרך קבע לרחבעם זאבי או הכינוי ''בייגה'' לאברהם בייגה שוחט (שאפילו הוסיף את הכינוי באופן רשמי לשמו לפני כמה שנים כדי שבפריימריס אף אחד לא ישאל מי זה אברהם שוחט).

לעומת זאת, עו''ד יורם שפטל קובל בכל הזדמנות על כך שאת מרשהו האחרון, אחד צבי בן-ארי, מתעקשת התקשורת העוינת לכנות בשם ''גרגורי לרנר'', וזאת (כך שפטל) על מנת ליצור בציבור הרחב אנטגוניזם כנגד האיש.
דן בן-אמוץ כבר מזמן אינו עונה. 27798
ההבדל בין גנדי לבין ליברמן הוא בגישתם. ליברמן בפירוש מעונין שיקראו לו בשמו -- אביגדור -- בעוד שרחבעם זאבי, כמו גם בייגה, ג'ומס, ושאר החבר'ה, מרוצים מכינוייהם ומתירים את השימוש בהם. אתה סבור שאיווט הוא שם חיבה, אבל אני מדמה למצוא בתקשורת איבה גלויה (ומוצדקת, לדעתי) כלפיו, שמוצאת חיזוק מרומז (ולא לגיטימי, זו טענתי) בשימוש בשם איווט בניגוד לרצונו.

הדוגמה של צבי בן-ארי מאוד מעניינת. נשאלת השאלה האם כתב האישום וההליכים הפליליים נגדו כתובים על שם לרנר או בן-ארי. אם בשם לרנר מדובר, יש לתקשורת לגיטימציה להשתמש בשם זה. אם לאו, על התקשורת בפירוש להשתמש בשם בן-ארי, ואם יש חשש שהציבור לא יזהה את האדם, לגיטימי להוסיף ''(בעבר גרגורי לרנר)''. ברור שאף כתב לא יהין להוסיף הערת סוגריים כזו לאחר כל אזכור של השם, ולפיכך יראה שפטל ברכה בעמלו.

אגב, אני שם סייגים לעקרון כבוד השם, כמובן. השטות הזו עם האמן-שהיה-ידוע-בשם-פרינס-עד-שהחליט-לעצבן-את-כולם חורגת מגבולות הסביר, כמובן.
דן בן-אמוץ כבר מזמן אינו עונה. 27804
נתניהו נהג לפנות לליברמן בשם ''איווט'', ואין לחשוד בו בעוינות לליברמן. על כן, נראה לי שאין בשימוש בכינוי ''איווט'' דבר שלילי. לא יותר מלקרוא לנתניהו ביבי...
דן בן-אמוץ כבר מזמן אינו עונה. 28014
הגרש נעדר בכוונה. פירוט הסיבה ארוך, משעמם וחשיבותו אינה גדולה. אז נוותר.
28027
pleeeaaase!

בשיא הרצינות: אני רוצה לדעת.
נו, באמת. 28045
זה כבר מגוחך. אפשר להעביר את הנושא לתכתובת e-mail מבחינתי. מעולם לא גרם גרש כה קטן לכל כך הרבה צרות לאנשים רבים כל כך.
נו, באמת. 28047
אז רק תכתוב:

איך אתה *אומר* את השם?
עזרי מעם השם? 27791
נו, אולי כבר בפנימיית בן שמן היו כמה שלא פירגנו לתהיליםזייגער שזה מקרוב עלה (שהפך לימים לסמל הצבריות) ברוח "הוא לא מפה. אינו צבר כמונו. תראו שביום מן הימים טבעו הגלותי עוד יחשף". ואכן, עם הפכו לקרויאני היו שנזכרו ברבים בשמו הישן.אכן, מסקרנת לכשעצמה הינה העובדה ששני גיבורי התרבות בה' הידיעה של הצבריות אורי זוהר ("מציצים מציצים, יפה הינני. לא תראו צבר כמוני")ודן בן אמוץ נמצא "לוקים" בסופו ב"אינטגריטי" של הצבריות. האם פשוט נמאס להם להיות מונומנטים ומנייריסטים של סממני תרבות שהם עצמם קידמו בעזוז וביצירתיות שופעת ומלאת חן?
העולם לפי קרוי 27780
אכן, המניכאיזם של קרוי בכל שלביו (כפי שהבחין בדבר מתבונן חד עין) מציב פרספקטיבות אפוקליפטיות בפני הצד ה"סורר".
ככזה, ניתן לראות בו מניכאיזם פרסקריפטיבי -
"מי שאינו בעד יצרנות, בעד סאוב" (שלב "ראנד", "בעד מרעילי רגשות ומסכסכים" (סיינטולוגיה")"בעד רשעות לשמה" ("בני אור")
שיקום ויצביע, והנמנע מהצבעה, גם הוא בבחינת מצביע בעד, המאשר את סדר הדברים הקיים. השאר כמובן רשאים להצטרף לקרוי ולמלט את נפשם. רק שבעקבות הזרקור של קרוי על המשמעות הדיכוטית-מקוטבת של הדברים לא תוכל להמלט מנקיטת עמדה. אם תרבות הסמוך משמעה שהדברים איך שהוא יסתדרו להם (הבחנה 2 של המתבונן חד העין ), להישג - כתובת ברורה וחדה , והכשלון - עניין של נקודות ראות, רלטיביזם, "גמישות שיש לגלות" ודיפוזיות בנוסח "כולנו אשמים", אזי חוסר הסימטריה המרגיז הזה הינו אכן שדה פורה
להמלצות גורפות ולשידוד מערכות. והיתה אז תקופה של הדרשות גבוהה לשידוד מערכות בעקבות מלחמת 73. האם ניתן לראות בראנדיות הקרויאנית של 74 אקט יזמי של פריצה לנישה שנוצרה אז?
העולם לפי קרוי 27814
שלום לך מיכאל,

דומה כי קרוי הבחין בחושיו המחודדים כי תרבות ה'סמוך' הצברית של שנות ה-‏70 ואילך זקוקה לאיזונים רוחניים מסויימים, האמורים לספק מעין גאולה אוטומאטית לאוחזים בהם. קרוי בפירוש לא היה היחידי, בהתחשב בגלי החזרה בתשובה אשר פשטו בחוגי בוהימה ישראליים
מסויימים, אך בניגוד לה"ה זוהר וארנון בחר הוא בטקטיקת השלב הכפול, הפותחת בחומר ומסיימת ברוח - כפי שמקובל הדבר בכתות אנגלוסאקסיות איזוטריות שונות.

קרוי בחר בנוסחה הפשוטה ביותר - האמורה למצוא אוזן קשבת בקרב מספר האנשים הגדול ביותר - והיא ההפרדה הראשונית בינות רוח ובשר במתכונתה הראנדית, תוך שימת דגש ראשוני בתהליך התבססות והטמעות בעולם החומר הגשמי במעין קוואזי-אוליטריזם (תועלתנות) להמונים;
המחוקק העליון קרוי, אשר גובה מחיר בעבור כוסות הקפה לאורחיו, מתבטא ומתנהג באופן יהיר וזחוח במצב צבירה ראשוני זה, כאילו מתוך ידיעה מוקדמת ששלב זה יתמוגג-יתפוגג לו אלי הכוון הרוחני-דיאמנטראלי במתכונתו הגנוסטית, בנסיון ברור וחד להגדרת אויביו החדשים, הכה נחוצים לתפיסת עולמו הרוחנית המתחדשת-בוקעת.

דומה כי בחירתו המודעת בענק הרוח ההודי האמור, ולאחריה נהייתו בכוון הגנוסטיקה הכללית הינה מעין חזרה כללית לתפילת אשכבה מן המניין, אשר במרכזה היעלמותו והסתלקותו מן העולם תזכה אותו בחווייה העמוקה של פגישת בני אור בצידו הזורח של היקום. מעין מהדורת Sonnentempler לעניים, וזאת בהתחשב בעובדה כי רעיונות רוחניים אלו פרי הגיגיו קיימים מזה כ-‏1600 שנים בקרב קבוצות/כתות נוצריות שונות ברחבי העולם ההליניסטי והאורתודוכסי כאחד.

בארץ ישראל שעל גדות הירקון בשנות ה-‏70 האמורות מצא קרוי אמנם אוזן קשבת לרעיונותיו החומריים ראשוניים אלו, אך בפנותו אל רעיון הרוח האמור הצליח הוא להרחיק מעליו את רוב מוקיריו וחסידיו - כולל תמיכתו המוצהרת והבלתי נתנת לעירעור של צבר-המישגלים ‏1, היות ויהדות הרוח מעודה לא נהתה אחרי פיתרונות אזוטריים גנוסטיים של ממש, לבד מקומץ חסידים נתון.

יכול בהחלט להיות שהטראגדיה הגדולה ביותר של קרוי הינה שלא הצליח לבצע באוסטרליה/ארה"ב מעשה כבסגנון מעשהו של דייויד כורש מהעיר WACO בטקסס - ועל ידי כך לגרור עימו מספר אנשים אלי גאולת האור.

מובן מאליו כי מעשה מסוגו של כורש אינו כלל אפשרי בחוג השפעה יהודי נתון כבמדינת ישראל, מדינה אשר תושביה מעבר לטיפוח רוחניות ואזוטריות במתכונתה היהודית אינם ממש בנויים לסוגי הטירוף
האמור - כולל תסביכי מצדה, אקט קידוש השם וקבוצות מסוג קבוצת אנשי משולם - אשר בכולן שימת הדגש הינה רעיון גאולת עם-יהווה באופן קיבוצי, רעיון האינו קיים כלל בקומבינאציה הגנוסטית, ואף השוטם והמתנגד לאל יהווה המכונה Demiorge לשיטתו.

שלך בברכה

אלכסנדר מאן

1 להלן הרב"ק - רבנו בועל קטינות
דן בן אמוץ והקטינות 27824
וכאן כדאי לציין שבגירסה שאותה שלחתי לטל כהן הגדרתי את הנ''ל כ'' דן בן אמוץ אנס הקטינות '' שהיא ההגדרה לפי החוק למעשיו . טל מסיבותיו הידועות לו בלבד העדיף לשנות זאת ל''דן בן אמוץ הסופר השנוי במחלוקת ''.
שהוא בהחלט דבר שונה לחלוטין.
עד כמה שאני זוכר 27830
דן בן-אמוץ מעולם לא הואשם - שלא לדבר על הורשע - באונס קטינות.

כל מה שידוע בענין פורסם ע''י אחד, אמנון דנקנר, שאני נמנע מלהצמיד לו תואר הולם בעיני, כי בניגוד למר בן-אמוץ הוא עוד חי ועלול לתבוע אותי על לשון הרע.
אני רואה את התביעה בעיני רוחי... 27833
אמנון דנקנר (להלן: התובע) נגד "אורח לרגע" מ"האייל הקורא", נו, אתם יודעים, זה שבוגד באישתו וחושש מהפלאפון שלו (להלן: הנתבע).

בהחלט מפחיד.
חה ! 27834
ההודעה שלך בהחלט הצחיקה אותי.
Thanks, I needed the laugh
דן בן אמוץ והקטינות 27853
עד שקראתי הודעה זו, כבר הספיקו אחרים לענות, אבל - בן אמוץ מעולם לא הורשע באונס, וכל עוד זה המצב (מה שלא סביר שישתנה), הרי שהוא מבחינתי ''שנוי במחלוקת'' ותו לא. להיותו או אי-היותו אנס קטינות אין כל חשיבות בהקשר למאמר הנוכחי.
דן בן אמוץ והקטינות 27862
טל שלום,

דן בן אמוץ אכן מעודו לא הורשע באונס; לא באונס נשים בוגרות ולא באונס נשים קטינות.
לעומת זאת הורשע, למיטב זכרוני, דן בן אמוץ בבעילת קטינה/קטינות.

עליך להבחין בין המושג 'אונס' ו'בעילה', היות ויש לשער כי הקטינה/קטינות דנן אכן קיימו יחסי מין מרצונן החופשי עם מר
בן אמוץ - דבר האינו מעלה ומוריד, למיטב ידיעתי, מבחינת החוק הישראלי.

אשמח מאוד באם משפטן אלמוני מבאי אתר זה יאיר את המצב החוקי דאז והיום בנוגע לסטאטוס הקטינה הקבוע בחוק.

שלך

אלכס
דן בן אמוץ והקטינות 27863
דן בן אמוץ קיים יחסי מין עם קטינות, ואפילו הטיף לקיום יחסי מין ''על-גילאיים'', כהגדרתו, אם זכרוני אינו מטעני.

עם זאת, אינני רואה כל סיבה לציין זאת במאמר הדן בפילוסופיה של קרוי. באותה מידה ניתן היה להזכיר את היותו פסל, פלמ''חניק, מחבר ''ילקוט הכזבים'', מילונאי, ועוד. ההדגשה על בעילת הקטינות מסיטה את השטף שבקריאת המאמר, ונכון עשה טל כשהחליף את הניסוח לכזה המשקף נאמנה את היחס לדב''א מבלי לפגוע בשטף המאמר.
יד רוחצת יד 27889
יובל שלום,

הצדק כמובן עימך - למאמר העוסק בשאלות פילוסופיות אין קשר ונגיעה לאנשים ואישים מסוג הרב"ק ‏1; יחד עם כך בוודאי ידועה לך העובדה, כי היה זה הרב"ק שתרם לא מעט לעליית קרנו של פילוסוף-חברת-החשמל קרוי, בעוד שהאחרון כהבעת תודה וסיפוק המשיך והזין את תפיסת עולמו האגוצנטרית של הרב"ק, אשר ממנה השתמע כי זכותו המלאה לבצע את הפעילות האמורה עם קטינות שונות למיניהן.

זו הסיבה לכך שאני וחבריי משכבר הימים בישראל כינינו איש זה בשם התואר האמור, היות ועזות מצחו וחוצפתו בנושא זה לא ידעה כל גבול, למגינת ליבם של הורי קטינות אלו - כולל אישתו האנגלוסקסית לשעבר, אשר טרחה במפורש להרחיק את ביתם המשותפת מטריטורית הרב"ק.

זה הזמן אולי לפנות לאלי אשד היקר, ו'להזמין' אצלו סיפור מפורט יותר, אולי, על מעללי הרב"ק השונים, ותרומתו לאתוס הזהות הישראלית.

שלך

אלכסנדר

1 באם הכינוי ההומוריסטי רב"ק [רבנו בועל קטינות] צורם את אוזנך ו/או אוזן משתתף/פת אחר/ת אדאג להסירו מיידית.
דן בן אמוץ האיש והתופעה 27926
הייתי שמח לכתוב מאמר כזה , אעבל כאן כבר לא יהיה לי כלום מה להוסיף על מה שאמנון דנקנר כבר עשה בספרו על בן אמוץ (שמשם לקחתי כמה פרטים על קרוי).
נכון לעכשיו הקורבן הבא שלי הוא אתגר קרת שהסקירה האולטימטיבית שלי עליו ועל יצירתו תופיע מתי שהוא בעתיד.
מעניין... 27938
האם יש לך דרך לברר איזה מערכונים ב"חמישייה הקאמרית" נכתבו על ידי קרת?
או בכלל לקשר בין מישהו מהכותבים למערכונים מסוימים?

מחכה, כמובן, בקוצר רוח לסקירה.
מעניין... 27955
כן, יש לי דרך לברר איזה מערכונים של החמישיה נכתבו על ידי קרת .
דן בן אמוץ האיש והתופעה 27950
לא קצת מוקדם בקריירה שלו בשביל "סקירה אולטימטיבית"?
אתגר קרת האיש והתופעה 27956
לא.
דן בן אמוץ והקטינות 27867
אם אכן הורשע בבעילת קטינות, יש מקום לדיון. אשמח לראות מראה מקום בנוגע להרשעה שכזו.
דן בן אמוץ והקטינות 27894
עד כמה שזכור לי, באחד מספריו פירט דב''א את העניין, ואכן הורשע בבעילת קטינה (ולא קטינות).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים