בתשובה לאסף שרעבי, 05/07/01 13:59
אנא באר ופרש 27331
המרחק בין לקלל מישהו לבין לתקוף אותו הוא גדול. הכללת השניים תחת השם אלימות היא מסוכנת משום שהיא נותנת צידוק לאילו שלא יודעים לקלל, להרביץ.

בשיחזור הרצח של גיל מיטשל ששודר בטלויזיה הרוצח הצדיק את המעשה בכך שהנרצח קילל אותו. הוא סיפר שגיל קילל אותו בצורה הרבה יותר חריפה ממה שתואר ע''י שאר הנוכחים באירוע והרושם שהתקבל הוא שמבחינת הרוצח קללות מספיק חריפות מצדיקות תקיפה.
אנא באר ופרש 27332
ברור שיש מדרג. בספר החוקים שלנו יש עבירה של העלבת עובד ציבור או משהו כזה. סוג של אלימות. גם אם העבריין לא מקבל מאסר עולם בעטיה.
וגם אם הקללה של מיטשל לא היתה במקומה, היא לא מהווה סיבה מספקת לרצח. כי אין סיבה מספקת לרצח.
לכן אין סכנה בהכללת השניים תחת השם הכולל - אלימות. גם אם יהיו אידיוטים שיבינו את זה אחרת.
אנא באר ופרש 27335
לטענתו של הרוצח במקרה הזה הוא לא התכוון להרוג את מיטשל אלא רק לדקור אותו. אני לא יודע מה היה קו ההגנה שלו במשפט (למיטב זכרוני הוא חתם על עסקת טיעון, הודה במעשה והורשע בעברה פחותה מרצח) אבל במהלך השחזור,הגרסה שלו הייתה שגיל קילל אותו ואת הוריו ולכן הוא ניסה לדקור את גיל ברגל ורק במקרה הסכין החליקה (או שגיל זז) והלהב מצא את דרכו אל הלב.
היחס הוא קילל אני דקרתי לא היה בעייתי בעיניו רק עניין המינון (האם הוא אמר ''דיר בלאק'' או ''דיר בלאק בן זונה מניאק ...'' והאם הדקירה כוונה להרוג או רק לפצוע קל). במקרה שהדקירה היית מסתימת בפציעה קלה (שאם נאמין לו זה מה שהוא התכוון שיהיה) על פי תפיסת העולם שלו הוא זכאי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים