בתשובה להאייל הירוק, 07/01/05 19:36
יש לי שאלה לגבי הספר 273823
נניח שיש לפירמה עובד אחד שמייצר כיסא אחד. עלות הייצור היא 100 (כולל הכל), והמחיר לצרכן הוא 110. הרווח הוא של 10 שקלים וה"מרווח" הוא 10 חלקי 110. אם המחיר ועלות הייצור עלו שניהם בעשרה אחוז אז עכשיו הרווח הוא של 11 שקלים (121 פחות 110), והמרווח הוא 11 חלקי 121, ללא שינוי. הרווח עלה בעשרה אחוז. לפי החישוב הזה V הוא הפדיון, הוא עולה ב10%, ו K נשאר קבוע.

ובקשר לשאלה המקורית שלך לגבי הבחירה השרירותית למדי של משתנים: אני לא חזק במיוחד בסטטיסטיקה, אבל נראה לי שמבחינה מתמטית הם פשוט מגדירים את המשתנים שלהם. ברור שהמשוואה היא טאוטולוגיה וברור שהיית יכול לבחור לכתוב שהרווח הוא בעצם רווח חלקי דובונים כפול דובונים חלקי ג'ירפות כפול מספר ג'ירפות לעובד, ואז לבחון את המשתנה של דובונים חלקי ג'ירפות. אבל המשתנה דובונים לג'ירפות הוא משתנה "מעניין" הרבה פחות ממשתנה כמו פדיון חלקי תפוקה (שבעברית נקרא "מחיר"), או תפוקה לעובד שנקרא אם אני לא טועה "פריון". אני לא חושב שתוכל להפיק ממנו תוצאות מעניינות, ויפתיע אותי מאוד אם הוא יוכל להוות בסיס לתאוריה כלכלית - מה גם שקשה ביותר להשפיע עליו, בניגוד למשל למשתנה הקרוי "מחיר".
יש לי שאלה לגבי הספר 273839
הבנתי, תודה על ההסבר.
יש לי שאלה לגבי הספר 273899
אופס, העליתי את הקובץ הלא נכון. אשמח אם אחד המנהלים ימחק את ההודעה הקודמת.

זהו ה"אפילוג המתמטי" :
הממ 273980
מצאתי טעות עקרונית בהוכחה וזה לא מעניין אף אחד?

מצער...
הממ 273986
כלינוקסאי מתחיל, אני לא מסוגל לקרוא. חשבת לעבור ל-Lyx? עולם חדש מופלא.
הממ 273990
לבקשת הקהל, גרסת הPDF
הממ 274507
לא עברתי על הטקסט שלך בצורה מעמיקה ביותר כך שיכול להיות שיש לי טעות, אבל בדוגמא שלך ה"מירווח" נופל באופן דרמטי, מ0.5 לכמעט אפס. הלוגריתם הטבעי נופל בהתאם. בוודאי ששיעור השינוי של הלוגריתם הטבעי של המרווח איננו אפס או אפסילון חיובי.
בכל אופן, אני חושב שאתה קצת מתעסק בזוטות - אין בחלק הזה בספר שום "הוכחה", בוודאי שלא במובן המתמטי של המילה. לכל היותר הם מגדירים מודל, ונראה לי שאם קיבלו את ביכלר להרצות בחוג לכלכלה באוניברסיטת חיפה (אחי למד אצלו לפני שנה בערך) אז גם הוא שמע על זה שהרווח זה מחיר כפול תפוקה פחות עלות כפול תפוקה.
הממ 274515
כפי שכתבתי בהמשך אם מתייחסים לנוסחה במלואה (עם לוג טבעי), ולא לפישוט של
F=k+l+a+p

זה אכן יוצא בסדר.

הבעיה שהיא כל המודל התיאורטי-מתמטי-אנליטי שהם בונים עליו את עניין הצבר ההון, לא משכנע בכלל. ולא מראה שום קשר הכרחי בין עליה במחיר לעלייה ברווח (ומכך להפרש הדיפרנציאלי בין הרווחים של הכלכלה הגדולה והקטנה). ובמקום לבנות מודל אנליטי רציני יותר, שהיה צריך בסופו של דבר להתבסס על משהו בסגנון פונקציית הייצור השנואה. הוא מתבסס על טאוטולוגיה וקירוב מתמטי שיוצר רושם מוטעה ואינו תורם שום דבר לניתוח האינפלציוני. אבל באמת כלום.

כי הרי ההצהרה הזאת :
However, it does not follow that because this equation is a tautology, profit “depends only on itself” as you claim. A change in one component on the right does NOT imply a compensating change in another component on the right, so as to leave profit unchanged.

במגבלות נוסחה (1) ו(3) היא שגויה לחלוטין, אם מתחילים להשתמש בפונקציות נוספות כדי למדוד את הרווח, ראוי לפרט אותן. כי הרי הC (עלות), תלויה גם במספר העובדים, ומכאן המצב חייב להיכנס לסוג של פונקציית ייצור שתסבך את הנושא.

אני חושב שהספר שלהם מבריק, ואני בטוח שהם לא קיבלו את התארים האקדמאיים שלהם סתם. אבל זה לא משנה את העובדה שיש חור רציני במודל שלהם (שבו הם גם משתמשים כדי לבצע הערכות בנושא התנודות במחירי הנפט). אם לדעתך אני טועה והמודל שלהם אכן פרודוקטיבי במידה כלשהי, אשמח אם תסביר לי. להגיד "הם מרצים" אז הם יודעים יותר טוב" זה פשוט לא מספיק.
הממ 274564
קראתי את ההמשך, אולם כאמור, אני עדיין חושב שזהו לכל היותר עיסוק בזוטות. כשאתה קורא אות קטנה ואומר לעצמך "אבל זה לא נגזרת, זה נגזרת של הלוגריתם!", כלכלן בכלל לא חושב על כך. הכלכלן הממוצע יסתכל עליך כאילו נפלת מהשמיים אם תשאל למה עושים את זה, ומי שכותב טקסט כלכלי לא יתייחס לזה בכלל אלא ידלג באלגנטיות. גם במתמטיקה עושים את זה, וקוראים לזה "Abuse of notation". כפי שאין טעם להעיר למי שעוסק בתורת הקבוצות שהוא לא סימן מספיק סוגריים ולכן השוויון לא מוגדר היטב, כך אין טעם להעיר לכותב טקסט כלכלי על "בילבול" בסימנים בין משתנה לבין הלוגריתם הטבעי.
אני לא מבין לגמרי את הטקסט שכתבת. כאמור, בדוגמא שלך ה K בהחלט השתנה (הוא ירד דרסטית), ואינני רואה איפה זה בא אצלך לידי ביטוי - אתה רושם את שיעור השינוי של K דווקא כחיובי. מדוע? K -ירד- מ 0.5 לאחד חלקי מליון ושתיים. כל המתמטיקה בפרק הרלוונטי בספר (ובהתאם גם בטקסט שלך) איננה חורגת מאריתמטיקה של תיכון ומשימוש בניגזרת. על פניו לא נראה לי שיש יותר מדי מה "לחפור" בזה.
לבסוף, אני חוזר ואומר שעד כמה שאני מבין אין כאן שום "הוכחה", וממילא גם לא חור במודל. בסך הכל מחלקים את השינוי ברווח לשינויים במשתנים שלמעשה הם -מגדירים-, ולפי הגדרה זו "טאוטולוגיה" מתמטית. הבחירה במשתנים היא מסיבות שאינן תלויות במודל - אלו משתנים בעלי משמעות עבור בני אדם, מעניינים מבחינת התוצאות הסטטיסטיות שניתן להסיק מהם, ומבחינת היכולת של פירמות להשפיע עליהם.

באשר לתארים אקדמיים - אינני חושב ש"תואר אקדמי" זה תחליף למחשבה, אולם נראה לי שלפני שתוקפים בעל מקצוע לגבי דרך הצגת דברים, יש לברר את "חוקי הבית" של התחום. נראה לי שבמקרה הספציפי הזה אתה בסך הכל מסתבך עם "חוקי הבית".

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים